קבוצת כנרת
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -171 מטר |
| תאריך ייסוד | 1913 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | תימן, רוסיה, פולין, דרום אפריקה, צ'כיה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 800 תושבים |
(למפת הגליל העליון רגילה)   קבוצת כנרת  באדום - קבוצת כנרת בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקבוצה הוקמה ב-ב' בחשוון תרע"ד, 2 בנובמבר 1913. שייכת למועצה אזורית עמק הירדן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייסוד ושנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסדי היישוב היו "שלישיית היחד" אנשי העלייה השנייה: בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג. בחצר כנרת התגבשה קבוצה שהאידאולוגיה שלה הייתה "כיבוש העבודה" (ולכן נקראה "קבוצת כיבוש עבודה"). הקבוצה נדדה בין עבודות מחצר כנרת לסג'רה ולכפר אוריה. חברי הקבוצה תכננו לעלות להתיישבות בחורן, אשר ברמת הגולן, ובשנת 1913 (תרע"ד) נענו לקריאת ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי, לחזור לחצר כנרת ולקחת עליהם את ניהול ותפעול החווה, מידי קבוצת "הפועל הצעיר" שבראשה עמד אליעזר יפה, אשר ניהלה את החווה במשך שנה אחת. קבוצת המייסדים הראשונית שחזרה לחוות כנרת להקים את הקבוצה כללה שלושה עשר חברים ושלוש חברות: בנציון ישראלי, נח נפתולסקי, מאיר רוטנברג, אהרן שידלובסקי, א"ד גורדון, יוסף זלצמן, יצחק טבנקין, יצחק פיינרמן, אלכסנדר נויפלד, אברהם קרביצקי, יצחק ברנשטיין, יהושע אדלר, דוד פיירמן, חיה ישראלי, אוה טבנקין וחיה ברשקובסקי.[3][4]
קבוצת מייסדים נוספת שעבדה באתר בראשית ימי כנרת הם "תימני כנרת", אשר הגיעו, בהנהגתו של הרב דוד בן ישראל צאירי, לעבוד בחווה ב-1912. יוצאי תימן, אשר הורשו להתגורר בבית המוטור ובסביבתו, מחוץ לחצר כנרת עצמה, היוו קבוצה נפרדת מבחינה תרבותית וחברתית. ב-1930, לאחר קונפליקט מתמשך עם הקבוצה, הועברו יוצאי תימן מכנרת לשכונת מרמורק ברחובות.
בשנת 1922 עזבה קבוצת חברים גדולה את קבוצת כנרת אל גדוד העבודה, ובהם שלמה לביא, שהיו למייסדי קיבוץ עין חרוד. הוותיקים שנותרו בחצר כנרת, פנו ל"קבוצת וילנה", קבוצת חלוצים וחלוצות אנשי העלייה השלישית, שישבה אז במחנה בטבריה עילית לאחר שסיימה הקמת מחנה צריפים עבור הצבא הבריטי ב'גבעת ח'רובה' ליד ג'נין, בבקשה להצטרף ליישוב. לאחר, שהקבוצה הצטרפה, החלה בניית המשק החקלאי המגוון של קבוצת כנרת.
הקבוצה גדלה, נולדו ילדים, והמקום היה צר מלהכיל את הקבוצה. בשנת 1929 עברו חברי הקבוצה להתיישבות של קבע על גבעה כשני קילומטר דרומית לחצר כנרת וכקילומטר מערבית לבית המוטור, ובנקודה זו נמצאת קבוצת כנרת עד היום.
נעמי שמר, שנולדה בכנרת בשנת 1930, סיפרה על כך שהיא לא גדלה בבית ילדים. בתקופתה "בכנרת תמיד הייתה לינה אצל ההורים". [5]
ב-1939 נכתב ב"מגילת חג" לרגל חגיגות חצי יובל לקבוצה: "תחת חֶלְקָה קטנה, שוממה ומכוסה אבנים וסִדְרִיוֹת, המפרנסת בדוחק מספר משפחות של בדווים, שהרבו סביבם שוד ורצח – מכילה כנרת כיום ומפרנסת למעלה מ-300 נפש".[6]
קבוצת כנרת היו שותפים במפעל המים מכון חמשת הקיבוצים, שהוקם בשנים 1942-1943, וכלל מכון שאיבה על גדות הירמוך שהעלה את המים אל ראש אמת מים, ממנה זרמו המים במערכת תעלות פתוחות להשקיית השדות.
.jpg)
מהקמת המדינה ועד ימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרים סמוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרבת שער הכניסה בתחילת הדרך לכיוון ביתניה תחתית נמצא קבר יוסף זלצמן הנרצח הראשון בן הקבוצה. ממזרח לקבוצה שוכן בית הקברות כנרת, שבו נטמנו אחדים ממנהיגי תנועת העבודה: ברל כצנלסון, נחמן סירקין, רחל המשוררת, דב בר בורוכוב ואברהם הרצפלד. המשוררת נעמי שמר, שנולדה בקבוצת כנרת, ושמואל סטולר חתן פרס ישראל לחקלאות, שאול אביגור - ראש המוסד לעלייה ב' וסגן שר הביטחון מלחמת העצמאות, נטמנו אף הם בבית הקברות של הקבוצה.
בסמוך לקבוצה מצוי אתר הטבילה לנצרות "ירדנית", [7] שנמצא בבעלות הקבוצה, ומהווה אתר ביקור חשוב עבור צליינים נוצרים המבקרים בישראל. מצפון לקבוצה - ביצת כנרת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נח סטולר, יחפים בחצר, כנרת: הוצאת קבוצת כנרת, תשס"א 2001.
- ברכה חבס (עורכת), החצר והגבעה : סיפורה של קבוצת כנרת, תל אביב : הוצאת עם עובד, תשכ"ט 1968.
- מהחיים בקבוצת כנרת, מזכרונות שושנה בלובשטיין, תרס"ט–תר"ע (1909–1910), בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, חלק שני, פרק פ, עמ' 814–821.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קבוצת כנרת- אתר תיירות קבוצת כנרת
- מילון מונחי קיבוץ כנרת
- קבוצת כנרת באתר הרשות לפיתוח הגליל
- עמירם אידלמן, בעקבות בני אדם משונים: סיור בבית העלמין כנרת, באתר ynet, 15 בדצמבר 2009
- בן-ציון, לתולדות החצר, דבר, 5 במרץ 1937
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: הכנרת וסירה לבנה לראש השנה, גלי צה"ל, 1.10.24
כינרת (קבוצה) (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון קבוצת כנרת, בספרייה הלאומית
שער לגן עדן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1984
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ בן ציון ישראלי, "בריתנו עם האדומה" בתוך הספר לזכרו של "יוסף זלצמן" מאיר מלמד (ליקט והביא לביה"ד), דוד זכאי (עורך), בהוצאת המרכז החקלאי וקבוצת כנרת, תשכ"ד, עמ' 9
- ^ "כנרת" אלבום ליובלה של הקבוצה, 1964
- ^ נעמי שמר מספרת על ילדותה בקבוצת כנרת. שיחה עם נעמי שמר בתוכנית "לחם האוהבים", קול ישראל, שבועות 1991 החל מדקה 4:29
- ^ דודו דיין, טבע הדברים, שדים ושודדים בחוף כנרת: סיפורו של עמוד בזלת, באתר ynet, 27 באפריל 2011
- ^ ליאור חן, "נהר זורם ביניהם: מעשה ההתהוות של שלושה אתרי טבילה לאורך נהר הירדן", עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית. נובמבר 2018
| ||||||||||||||
