מסדה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | עמק הירדן |
גובה ממוצע[1] | -191 מטר |
תאריך ייסוד | 1937 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 355 תושבים |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
מַסָּדָה, הוא קיבוץ הנמצא בעמק הירדן, דרומית לכנרת, מערבית לאפיק הירמוך ולקיבוץ שער הגולן. הקיבוץ שייך למועצה אזורית עמק הירדן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם בשנת 1937 על ידי חניכי תנועת הנוער הציונית "גורדוניה" מרומניה, כיישוב חומה ומגדל.
נושא את שמה של הפואמה "מסדה" של יצחק למדן, שאחד מנושאיה הוא האומץ והגבורה במצדה בתקופת המרד הגדול. הקיבוץ הוקם בשיתוף עם גרעין מפולין, והוקם ביום אחד יחד עם הקיבוץ השכן, שער הגולן.
הקרב במלחמת השחרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העצמאות נהרס היישוב בקרבות עמק הירדן, לאחר שחלקו של עמק הירדן (לרבות שער הגולן) נכבש על ידי הצבא הסורי שנעצר בדגניה א'. הקיבוץ שוקם לאחר מלחמת העצמאות.
למחרת הכרזת המדינה, בבוקר שבת 15.5.1948, החלה הרעשה עזה של פגזי תותחים סוריים על הקיבוץ וסביבותיו. אחד הפגזים אף פגע במגדל המים וכך נותר הקיבוץ ללא מים לאנשיו ולבעלי החיים. אירוע זה תפס את הקיבוץ ללא תחמושת מספיקה, ללא מספיק לוחמים וללא הגנה מספיקה. גם אמצעי התקשורת המעטים נפגעו והשאירו את אנשי הקיבוץ ללא יכולת לתקשר עם המפקדה בכנרת או עם השכנים בשער הגולן ובקיבוצים האחרים.[3]
הילדים והאמהות נכנסו מיד למקלט היחיד שהספיקו לבנות וכל יתר הגברים התפזרו בתעלות הקשר וההגנה עם מעט הנשק שהיה ברשותם. היתה תחושה של הפקרה. אסף אגין בספרו "עמק במערכה" מצטט את חברי הקיבוץ באותו זמן: "הופקרנו על-ידי מוסדות הביטחון של הגוש..." עם רדת הלילה, ולנוכח המצב החמור, הוחלט לפנות את כל הילדים ואימותיהם לאחור, בתחילה הגיעו למושבת כנרת, ולאחר מספר ימים פונו לחיפה, שם שהו כשנה עד שיקומו של הקיבוץ.[3]
בינתיים הלוחמים המועטים שנשארו בקיבוץ ראו שאינם מצליחים בכוחות עצמם להדוף את מתקפת הסורים על הקיבוץ, ולאחר שקראו לעזרה מצד המפקדה בכנרת שוב ושוב במשך כל אותו יום ולילה ולא נענו, לא בתחמושת ולא בלוחמים, החליטו לפנות את עצמם לאחור ביחד עם שער הגולן, לבית זרע ולאפיקים, במחשבה שעדיף להם להציל את עצמם עכשיו, ולאחר מכן יחזרו וישקמו את הקיבוץ, מאשר ליפול על חרבם ולהרוס לגמרי את כל הקיבוץ והקהילה. באותם מספר ימים, שהקיבוץ פונה, נכנסו הכפריים הסורים לקיבוץ, שרפו ובזזו, הרסו, ניתצו ושברו ולא השאירו בית אחד עומד על תילו.[3]
פינוי שני הקיבוצים מסדה ושער הגולן מכל הלוחמים השפיע בצורה קשה מאוד על שאר ישובי העמק, היה פחד שהם יהיו הבאים בתור, ואולם עד לסוף אותו שבוע חזרו החברים עם תגבורת שסוף סוף ניתנה להם וכבשו בחזרה את הקיבוץ.[3]
במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן סבל הקיבוץ ממיקושים, ירי והפגזות. בסוף מרץ 1968, נהרגו שלושה מחבריו וחבר גרעין מחיפה בעלותם על מוקש בשדות הקיבוץ.[4]
ב-23 בנובמבר 1968, נחנך בית התרבות "בית ארלוזורוב", במסגרת אירועים שנערכו במלאת 35 להרצחו של חיים ארלוזורוב. במקום היה אולם רחב הידיים, אשר הכיל בנוסף קומת יציע שבמרכזה נקבע חדר המקרין. בסך הכול הותקנו באולם 540 מושבים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופסקה פעולתו.
משבר הכלכלי חברתי בקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ארלוזורוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היציאה מהמשבר עם הפנים קדימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הארכיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענפים בקיבוץ לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקלאות, תעשיה, תיירות, השכרת דירות
נכון ל-2013, הקיבוץ נמצא לאחר הפרטה ושיוך הדירות לחברי הקיבוץ.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בתים טוריים בקיבוץ
-
"בית ארלוזורוב" - אולם ההתכנסות של הקיבוץ
-
חדר האוכל (אינו פעיל)
-
הקמת חומת המגן (מרחוק עין הקורא)
-
הקמת מגדלי הצופים
-
הקמת צריפים
-
מסדה על תלה
-
צילום אויר של מסדה, 1939
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר קיבוץ מסדה
- אתר ארכיון קיבוץ מסדה
- מסדה באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מסדה בת חמש עשרה, יומני כרמל פברואר 1952 (התחלה 5:39)
- אלי אשכנזי, לא התאבדנו למען המולדת - נטישת שער הגולן ומסדה, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
- אסף אגין, נטישה - פרשת עמידתם ונפילתם של שער הגולן ומסדה במלחמת העצמאות - מאי 1948, עלי זית וחרב ד', תשס"ב, עמ' 205–271
- מסדה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- חבצלת פרבר, ביקורת ספרים על הספר "הטנק" של אסף ענברי, "בין דגניה לבין מסדה ושער הגולן", האומה, גליון 210, קיץ תשע"ח (2018), עמ' 124-117
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 3 4 אסף אגין, יהודה יערי (ע), עמק במערכה, גני תקווה: טפר, 2021, עמ' 236-210
- ^ דני צדקוני, ושוב מסדה בקו האש, למרחב, 5 באפריל 1968
|