לדלג לתוכן

מסדה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מסדה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-191 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 355 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10

מַסָּדָה, הוא קיבוץ הנמצא בעמק הירדן, דרומית לכנרת, מערבית לאפיק הירמוך ולקיבוץ שער הגולן. הקיבוץ שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

הקיבוץ הוקם בשנת 1937 על ידי חניכי תנועת הנוער הציונית "גורדוניה" מרומניה, כיישוב חומה ומגדל.

נושא את שמה של הפואמה "מסדה" של יצחק למדן, שאחד מנושאיה הוא האומץ והגבורה במצדה בתקופת המרד הגדול. הקיבוץ הוקם בשיתוף עם גרעין מפולין, והוקם ביום אחד יחד עם הקיבוץ השכן, שער הגולן.

הקרב במלחמת השחרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות נהרס היישוב בקרבות עמק הירדן, לאחר שחלקו של עמק הירדן (לרבות שער הגולן) נכבש על ידי הצבא הסורי שנעצר בדגניה א'. הקיבוץ שוקם לאחר מלחמת העצמאות.

למחרת הכרזת המדינה, בבוקר שבת 15.5.1948, החלה הרעשה עזה של פגזי תותחים סוריים על הקיבוץ וסביבותיו. אחד הפגזים אף פגע במגדל המים וכך נותר הקיבוץ ללא מים לאנשיו ולבעלי החיים. אירוע זה תפס את הקיבוץ ללא תחמושת מספיקה, ללא מספיק לוחמים וללא הגנה מספיקה. גם אמצעי התקשורת המעטים נפגעו והשאירו את אנשי הקיבוץ ללא יכולת לתקשר עם המפקדה בכנרת או עם השכנים בשער הגולן ובקיבוצים האחרים.[3]

הילדים והאמהות נכנסו מיד למקלט היחיד שהספיקו לבנות וכל יתר הגברים התפזרו בתעלות הקשר וההגנה עם מעט הנשק שהיה ברשותם. היתה תחושה של הפקרה. אסף אגין בספרו "עמק במערכה" מצטט את חברי הקיבוץ באותו זמן: "הופקרנו על-ידי מוסדות הביטחון של הגוש..." עם רדת הלילה, ולנוכח המצב החמור, הוחלט לפנות את כל הילדים ואימותיהם לאחור, בתחילה הגיעו למושבת כנרת, ולאחר מספר ימים פונו לחיפה, שם שהו כשנה עד שיקומו של הקיבוץ.[3]

בינתיים הלוחמים המועטים שנשארו בקיבוץ ראו שאינם מצליחים בכוחות עצמם להדוף את מתקפת הסורים על הקיבוץ, ולאחר שקראו לעזרה מצד המפקדה בכנרת שוב ושוב במשך כל אותו יום ולילה ולא נענו, לא בתחמושת ולא בלוחמים, החליטו לפנות את עצמם לאחור ביחד עם שער הגולן, לבית זרע ולאפיקים, במחשבה שעדיף להם להציל את עצמם עכשיו, ולאחר מכן יחזרו וישקמו את הקיבוץ, מאשר ליפול על חרבם ולהרוס לגמרי את כל הקיבוץ והקהילה. באותם מספר ימים, שהקיבוץ פונה, נכנסו הכפריים הסורים לקיבוץ, שרפו ובזזו, הרסו, ניתצו ושברו ולא השאירו בית אחד עומד על תילו.[3]

פינוי שני הקיבוצים מסדה ושער הגולן מכל הלוחמים השפיע בצורה קשה מאוד על שאר ישובי העמק, היה פחד שהם יהיו הבאים בתור, ואולם עד לסוף אותו שבוע חזרו החברים עם תגבורת שסוף סוף ניתנה להם וכבשו בחזרה את הקיבוץ.[3]

במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן סבל הקיבוץ ממיקושים, ירי והפגזות. בסוף מרץ 1968, נהרגו שלושה מחבריו וחבר גרעין מחיפה בעלותם על מוקש בשדות הקיבוץ.[4]

ב-23 בנובמבר 1968, נחנך בית התרבות "בית ארלוזורוב", במסגרת אירועים שנערכו במלאת 35 להרצחו של חיים ארלוזורוב. במקום היה אולם רחב הידיים, אשר הכיל בנוסף קומת יציע שבמרכזה נקבע חדר המקרין. בסך הכול הותקנו באולם 540 מושבים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופסקה פעולתו.

משבר הכלכלי חברתי בקיבוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ארלוזורוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציאה מהמשבר עם הפנים קדימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הארכיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפים בקיבוץ לאורך השנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות, תעשיה, תיירות, השכרת דירות

נכון ל-2013, הקיבוץ נמצא לאחר הפרטה ושיוך הדירות לחברי הקיבוץ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ 1 2 3 4 אסף אגין, יהודה יערי (ע), עמק במערכה, גני תקווה: טפר, 2021, עמ' 236-210
  4. ^ דני צדקוני, ושוב מסדה בקו האש, למרחב, 5 באפריל 1968


ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.