לדלג לתוכן

קארל מוטזיצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל מוטזיצקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 במאי 1904
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1943 (בגיל 39)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פסיכולוג, פסיכואנליטיקאי, תלמיד רפואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (3 בינואר 1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם קארל מוטזיצקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל וולפגנג פרנץ הרוזן מוטזיצקי (נולד ב-25 במאי 1904 בווינה; נספה באושוויץ ב-25 ביוני 1943) היה סטודנט אוסטרי לרפואה ופסיכואנליזה ומתנגד פעיל של הנאציזם. לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה, הסתיר יהודים ואנשים אחרים שנרדפו. הוא נעצר על ידי הגסטאפו ב-13 באוקטובר 1942 בגין סיוע ליהודים לברוח לשווייץ, ונספה במחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר מותו, הוכר כחסיד אומות העולם.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל מוטזיצקי גדל במשפחה אריסטוקרטית וינאית עשירה. למשפחה היה בית אחוזה גדול בהינטרברל(אנ') ברחוב קרופלשטייג. אביו, אדמונד פון מוטזיצקי דה קסלוקאו, היה כימאי שנפטר ב-1909. אמו, הברונית הנריאטה פון מוטסיצקי (לבית פון ליבן), השאירה את גידול ילדיה למטפלות, מורות פרטיות וצוות עוזרים, אך דאגה שקארל יתחנך לערכים דמוקרטים.

אבן נגף המנציחה את שמו של מוטזיצקי ליד בית המשפחה בהינטרברל

מ-1914 למד בבית ספר התיכון, ומ-1920 ניגן בצ'לו באקדמיה האימפריאלית למוזיקה ואמנויות הבמה בווינה. לאחר סיום לימודיו, למד באוניברסיטת וינה תחילה רפואה, ולאחר מכן משפטים.

בשנת 1924 הפך לידידו של הסופר היימיטו פון דודרר וארגן מפגשי קריאה בווינה ולאחר מכן בהיידלברג, פרנקפורט ומנהיים. ב-1928 עבר להיידלברג, וב-1930 למרבורג, שם למד פילוסופיה ותאולוגיה. בשל מחויבותו לתנועה הסטודנטיאלית הסוציאליסטית, בא במגע עם המפלגה הקומוניסטית של גרמניה וארגן עבורם קריאות בווינה ואחר כך בהיידלברג, פרנקפורט ומנהיים.[1][2][3][4]

גלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 עבר לברלין, שם פגש את הפסיכואנליטיקאי הווינאי השמאלני וילהלם רייך והפך למטופל ותלמיד שלו. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגרו יחד מקופנהגן לאוסלו, שם המשיך רייך את עבודתו. מוטזיצקי הפך למחבר ותמך כלכלית בכתב העת "מגזין לפסיכולוגיה פוליטית וכלכלה מינית" של רייך. בין השנים 1934–1938 פרסם מוטזיצקי מספר מאמרים פוליטיים בכתב עת זה תחת השם העט קארל טשיץ, וספר בשם "דת, כנסייה וסכסוכים דתיים בגרמניה" (Religion, Kirche, Religionsstreit in Deutschland). באוסלו למד רפואה וטיפל בחולים בפסיכואנליזה תחת הנחייתו של רייך. כאשר התאכזב מרייך, שב לאוסטריה ב-1937.[2][5]

חזרה לאוסטריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה ב-12 במרץ 1938, ברחו אמו היהודייה ואחותו מרי-לואיז מוטזיצקי להולנד. אף על פי שהיה ממוצא יהודי, נשאר באוסטריה לאחר השתלטות הנאצים. המשיך ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה והצטרף לסמינר פסיכואנליטי לא רשמי בראשותו של אוגוסט אייכהורן. בעקבות הפירוק הכפוי של האגודה הפסיכואנליטית בווינה, המפגשים היו בלתי חוקיים והתקיימו בביתו של אייכהורן. בשל סיווגו כ"מישלינג" (מדרגה ראשונה) על פי חוקי נירנברג, לא הורשה מוטזיצקי להמשיך בהכשרתו כאשר הסמינר קיבל הכרה רשמית ב-1941. ב-1940 קיבל היתר לסיים את לימודי הרפואה מאחר שכבר עבר את הבחינה הרפואית הראשונה. עם זאת, הובהר לו כי אנשים מגזע מעורב לא יקבלו רישיון עיסוק.[6][7][8][2]

התנגדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האחוזה שלו בהינטרברל הפך למוקד מפגש למשפחות יהודיות ומתנגדי הנאציזם שאינם יהודים, כגון הפסנתרניות ארנה גאל ואיזה שטרסר, ארנסט וילדגנס, משפחת פריזברם, אלה לינגנס וקורט לינגנס. אם מישהו היה בסכנת מעצר על ידי הגסטאפו, הוא נתן לו מחסה וסייע לרבים לעזוב. בסתיו 1939 הקים קבוצת התנגדות עם כמה חברים, ובהם אלה וקורט לינגנס ורוברט למר.

ביולי 1942 הגיעו שני זוגות שנמלטו מקרקוב הכבושה לווינה כדי להגיע לשווייץ בעזרתו. לאחר שהוסגר על ידי משתף פעולה, נעצר מוטזיצקי יחד עם אלה לינגנס על ידי הגסטאפו ב-13 באוקטובר 1942. לאחר ארבעה חודשים בכלא הגסטאפו בווינה, נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, שם מת מטיפוס ב-25 ביוני 1943.[9][10][11][7][9]

הנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטת מוטזיצקי בהינטברל (Hinterbrühl).

בשנת 1980 הכיר בו יד ושם כחסיד אומות העולם. בחודש אוגוסט 2019, כללה קרן ראול ולנברג את רכושו לשעבר בהינטרברל ברשימת "בתי החיים", לציון פועלם של קארל מוטזיצקי וחבריו בהצלת אנשים שנמלטו מפני הנאציזם.

הרכוש הוחזר לאמו ואחותו לאחר המלחמה ונמכר על ידם באמצע שנות החמישים לארגון SOS כפרי ילדים, עמותה בינלאומית המפעילה רשת "כפרים" למען עבודה הומניטרית עם ילדים. אמו ואחותו גם דאגו להקים מצבה לזכרו ב-1961. המצבה של מוטזיצקי הושחתה בקיץ 2000 ו"קושטה" בצלבי קרס, ונאלצו לשחזרה. ב-2007, הונחה אבן נגף לזכרו.[12][2][13][14]

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Religion, Kirche, Religionsstreit in Deutschland. Kopenhagen: Sexpol-Verlag 1935 (Politisch-Psychologische Schriftenreihe der Sexpol Nr. 3)
  • Religiöse Ekstase als Ersatz der sexuellen Auslösung: Beobachtungen in einer religiösen Sekte. Kopenhagen: Sexpol-Verlag 1937 (Populäre Schriftenreihe der Sexpol Nr. 2) (online)
  • Publication is the Zeitschrift für Politische Psychologie und Sexualökonomie (ZPPS) Reprinted in Hans-Peter Gente (Hg.): Marxismus, Psychoanalyse, Sexpol. Band 1. Frankfurt/M: Fischer-TB 1970
    • Zur Kritik der kommunistischen Politik in Deutschland (ZPPS 3/4, 1934, S. 256–258), S. 203–219
    • Aus der internationalen Sexpol-Diskussion (ZPPS 1/2, 1936, S. 43–49), S. 221–228 (online)
    • Rezension: Erich Fromm: Autorität und Familie. Sozialpsychologischer Teil (ZPPS 3/4, 1936, S. 176–178), S. 307–309 (online)
  • Religion, Kirche, Religionsstreit in Deutschland . קופנגן: Sexpol-Verlag 1935 (Politisch-Psychologische Schriftenreihe der Sexpol Nr. 3)
  • Religiöse Ekstase als Ersatz der sexuellen Auslösung: Beobachtungen in einer religiösen Sekte. קופנגן: Sexpol-Verlag 1937 (Populäre Schriftenreihe der Sexpol Nr. 2) ( מקוון )
  • הפרסום הוא Zeitschrift für Politische Psychologie und Sexualökonomie (ZPPS) הודפס מחדש ב-Hans-Peter Gente (Hg.): Marxismus, Psychoanalyse, Sexpol. TB 1970
    • Zur Kritik der kommunistischen Politik in Deutschland (ZPPS 3/4, 1934, S. 256–258), S. 203–219
    • Aus der internationalen Sexpol-Diskussion (ZPPS 1/2, 1936, S. 43–49), S. 221–228 ( online )
    • מחדש: אריך פרום: Autorität und Familie. Sozialpsychologischer Teil (צפ"ס 3/4, 1936, ש' 176–178), ש' 307–309 ( מקוון )

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארל מוטזיצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rothländer (2009), p. 39
  2. ^ 1 2 3 4 "Gedenkbuch für die Opfer des Nationalsozialismus an der Universität Wien 1938, Karl Motesiczky". Universität Wien. נבדק ב-7 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Werlitz, Julian (2015). "Henriette von Motesiczky: »Erinnerungen«. Mitgeteilt und kommentiert von Julian Werlitz". Hofmannsthal Jahrbuch zur Europäischen Moderne. 23: 7–50. doi:10.5771/9783968216874.
  4. ^ Rossbacher, Karlheinz (2003). Literatur und Bürgertum, Böhlau Verlag, p. 332. ISBN 9783205994978
  5. ^ Zeitschrift für Politische Psychologie und Sexualökonomie
  6. ^ Schlenker, Ines (2022). "Saving St Christopher: The History of a Looted Painting". International Journal of Cultural Property. 28 (3): 465–477. doi:10.1017/S094073912100028X.
  7. ^ 1 2 Kaufhold, Roland (2021). "Das Leben ist aus. Abrechnung halten!". Psychoanalyse im Widerspruch. 33 (2): 42–44. doi:10.30820/0941-5378-2021-2-7.
  8. ^ Aichhorn, Thomas (2019). Psychoanalysis in Vienna 1938-1946. In: Blümel, et al. (eds) Contemporary perspectives on the Freudian death drive. International Psychoanalytical Association. ISBN 0367149338
  9. ^ 1 2 "Dr. Ella Lingens | The Stories of Six Righteous Among the Nations in Auschwitz | Yad Vashem". www.yadvashem.org. נבדק ב-2021-10-28.
  10. ^ "Erstes „Haus des Lebens" ausgezeichnet, ORF, 22. August 2019". orf.at. נבדק ב-2023-07-16.
  11. ^ Boeckl-Klamper, Elisabeth; Mang, Thomas; Neugebauer, Wolfgang (2022), The Vienna Gestapo, 1938–1945: crimes, perpetrators, victims, Berghahn, pp. 280–281, ISBN 9781800732605
  12. ^ Boeckl-Klamper, Elisabeth; Mang, Thomas; Neugebauer, Wolfgang (2022), The Vienna Gestapo, 1938–1945, Berghahn, p. 281
  13. ^ Erstes HAUS DES LEBENS in Österreich, SOS-Kinderdorf Hinterbrühl, 21.08.2019
  14. ^ Rothländer (2009), p. 339
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קארל_מוטזיצקי&oldid=40439651"