קאצורה טרו
 | |
| לידה |
4 בינואר 1848 האגי, צ'ושו, יפן |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 1913 (בגיל 65) טוקיו |
| מדינה | יפן |
| מפלגה | ריקן דושיקאי |
| בן או בת זוג |
Okoi  |
|
| |
| פרסים והוקרה | |
| |
| חתימה |
 |
  | |
קאצורה טרו (ביפנית: 桂 太郎; 4 בינואר 1848 - 10 באוקטובר 1913) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי, פוליטיקאי וראש ממשלת יפן שלוש פעמים.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאצורה נולד למשפחת סמוראיים בעיר האגי, שבהאן צ'ושו. כנער, הצטרף קאצורה לתנועה שקראה להדחת שוגונות טוקוגאווה, ואף השתתף בספר קרבות מרכזיים במלחמת בושין שהובילה לרסטורציית מייג'י.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו נשלח קאצורה על ידי ממשלת יפן לגרמניה, שם למד אסטרטגיה צבאית, ושימש נספח צבאי בשגרירות היפנית במדינה בשנים 1875-1878, ופעם נוספת בשנים 1884-1885. עם שובו ליפן קודם קאצורה לדרגת מייג'ור-גנרל, ושירת במספר תפקידים בצבא הקיסרי, עד שהתמנה לסגן שר המלחמה של יפן ב-1886.
במלחמת סין–יפן הראשונה פיקד קאצורה על הדיוויזיה השלישית של צבא יפן, תחת המנטור שלו, פילדמרשל יאמגאטה אריטומו. במהלך המלחמה צעדה הדיוויזיה שלו בשיאו של החורף הקשה במנצ'וריה, וכבשה את עיר הנמל ניוז'ואנג.
לאחר המלחמה קיבל קאצורה את תואר הקזוקו "שישאקו" (מקביל לויקונט) ושימש מושל טאיוואן במשך ארבעה חודשים ב-1896. לאחר מכן שב ליפן וכיהן כשר המלחמה מ-1898 עד 1901.
ראש ממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרו היה ראש ממשלת יפן ה-11, ה-13 וה-15, והוא ראש הממשלה היפני שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר.
כהונה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאצורה התמנה לראשות הממשלה לראשונה ב-2 ביוני 1901, והחזיק במשרה במשך ארבע שנים וחצי, עד ה-7 בינואר 1906. במהלך ארבע שנותיו עלתה קרנה של יפן במזרח אסיה, והיא החלה לאמץ את האימפריאליזם. מבחינת יחסי חוץ, בכוהנתו הראשונה חתם קאצורה על הברית האנגלו-יפנית ב-1902, והשיג ניצחון על האימפריה הרוסית במלחמת רוסיה–יפן ב-1905. עוד במהלך כהונתו, חתם קאצורה על הסכם טאפט-קאצורה, שהסדיר את ריבונותה של יפן בקוריאה מצד ארצות הברית. בכהונתו הראשונה התקבל קאצורה למסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש בדרגת אביר מפואר, תחת מלך בריטניה אדוארד השביעי, וקיבל תואר מרקיז מהקיסר מוצוהיטו.
מבחינת מדיניות פנים, נחשב קאצורה לפוליטיקאי שמרן שהרחיק עצמו מהדיאט של יפן וממפלגות, מפני שלפי השקפתו הפוליטית, הוא היה אחראי אך ורק בפני הקיסר. יריבו הגדול, איתו נאבק על השליטה בממשלה, היה סיונג'י קינמוצ'י, מנהיג מפלגת ריקן סייוקאי (立憲政友会, "ידידי הממשלה החוקתית").
קאצורה נאלץ להתפטר בינואר 1906, בעקבות ירידה בפופולריות שלו, שנגרמה כתוצאה מהחתימה על הסכם פורטסמות', והא נאלץ להעביר את ראשות הממשלה לסיונג'י. עם זאת, התפטרותו הייתה חלק מעסקה בה תיווך הארה טקאשי, לפיה ישלטו הארה וסיונג'י לסירוגין.
קאצורה קיבל את עיטור מסדר החרצית מהקיסר מוצוהיטו ב-1 באפריל 1906.
כהונה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאצורה כיהן פעם נוספת בראשות הממשלה מ-14 ביולי 1908 עד 30 באוגוסט 1911. כהונתו השנייה נודעה בעיקר בזכות אמנת יפן-קוריאה מ-1910, שהחל למעשה את תקופת הכיבוש היפני בקוריאה. הוא גם קידם את חוק המפעלים ב-1911, שהיה החוק הראשון ביפן שהגן על הפועלים.
במהלך כהונתו השנייה איבד קאצורה את אהדת הציבור, שהחל לגלות התנגדות לשליטת האליטה בפוליטיקה היפנית. קאצורה התפטר מתפקידו, קיבל את התואר קוֹשָקוּ (公爵, נסיך), והפך לגנרו ולשומר חותם יפן וחותם הקיסר.
כהונה שלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאצורה התמנה לראש ממשלה בפעם השלישית לזמן קצר, בין 21 בדצמבר 1912 וה-20 בפברואר 1913. המינוי נתקל בהתנגדות עזה מצד הציבור, וגרם למשבר הפוליטי של טאישו, מכיוון שהיפנים חשדו שבכוונתו, ובכוונת מספר פוליטיקאים נוספים, לבטל את החוקה. אולם, בעקבות הצעת אי אמון (לראשונה ביפן), ואובדן תמיכה פוליטית, נאלץ קאצורה להתפטר בפברואר 1913, ואת מקומו תפס ימאמוטו גונבאה.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאצורה נפטר כתוצאה מסרטן הקיבה ב-10 באוקטובר 1913, בגיל 65, ונקבר במקדש שואין בטוקיו.
עיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסדר האוצר הקדוש בדרגה ראשונה, 20 באוגוסט 1895.
- מסדר דיית הזהב בדרגה שלישית.
- מסדר החרצית, 1 באפריל 1906.
- מסדר פרחי הפאולוניה, 10 באוקטובר 1913.
- אביר במסדר האמבט
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lone, Stewart. Army, Empire and Politics in Meiji Japan: The Three Careers of General Katsura Tarō. Palgrave Macmillan, 2000. ISBN 9780312232894.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאצורה טרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)