האן (יחידה אדמיניסטרטיבית)
האן (ביפנית: han 藩) היו הפייף של אדונים פיאודלים, או דאימיו, ביפן של תקופת אדו. מלומדים קונפוציאנים החלו להשתמש במילה זו באמצע תקופת אדו כחיקוי לשיטה הפאודלית של סין הקדומה, והמילה הפכה לביטוי שגור בעת תקופת מייג'י. אף על פי שמונח "האן" לא נמצא בשימוש רשמי כיום, מעמדו כמונח המתאר נחלות פיאודליות בתקופת אדו השתרש.
האן היו טריטוריות בתקופת אדו שהניבו 10,000 קוֹקוּ אורז (יחידת מידה; 1 קוקו=278.3 ליטר) או יותר. מספרם של ההאן השתנה, אך לרוב עמד על סביבות 300. לעיתים היו מקימים האן בתוך טריטוריה של האן אחר, ואלה נקראו שינהאן וניתנו לרוב לבניו של הדאימיו שלא עמדו לרשת אותו.
ההאן הגדול ביותר ביפן, מלבד זה של השוגון, היה האן קאגה, שהניב מעט מעל מיליון קוקו בשנה.
ביולי 1871 פורקו כל ההאן לטובת שיטת מחוזות.
השוואה מול פרובינציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרובינציות ( kuni 国) נוסדו ביפן במאה השמינית על ידי הקיסר. הפרובינציות היו חטיבות מנהלתיות של הממשלה המרכזית, ובראשן עמדו מושלים שמינתה החצר הקיסרית בקיוטו. בסוף תקופת הייאן נחלש השלטון המרכזי, והמושלים המקומיים התקשו לעמוד בפני הלוחמים המקומיים. כשנוסדה שוגונות קאמאקורה, נמסר תפקיד שמירת הסדר בפרובינציות לסמוראים המקומיים, שנקראו דאימיו.
בתקופת מורומאצ'י איבדה החצר הקיסרית את כל סמכויותיה המנהלתיות, וכך יכלו הדאימיו לרכז את כוחם בתוך הפרובינציות. בדרך זו הקימו הדאימיו מערכת שלטונית מרוכזת בתוך כל פרובינציה. שיאה של מערכת זו התבטא בשיטת ההאן, בה שלט כל דאימיו בפייף שלו כממלכה נפרדת בה נהנה מעצמאות יחסית בכל הנוגע לעניינים פנימיים.
שוגונות טוקוגאווה הגדירה את הדאימיו כסמוראי שהפייף שלו הניב 10,000 קוקו בשנה, ונחלתו של הדאימיו הייתה האן. דאימיו היה רשאי, באישור השוגון, להקים נחלה נפרדת בתוך ההאן שלו, ולמסור אותו למקורביו או לבניו שלא עמדו לרשת אותו. שליטים של נחלות כאלה היו עשויים לזכות בתואר דאימיו מהשוגון, אך לרוב נחלות אלה היו כפופות להאן ממנו יצאו.
כשנפלה שוגונות טוקוגאווה, נותרה שיטת ההאן על כנה למספר שנים נוספות בתקופת מייג'י, אך לבסוף הוחלפה בשיטת המחוזות.
דירוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההאן דורגו על פי גודלם ועל פי ההכנסה שלהם, אך הסיווג נקבע לפי חשיבות פוליטית. ההאן הגדול ביותר הקיף שטחים הגדולים משטח פרובינציה. בפרובינציות מוטסו ודווה ניתן לדאימיו מעמד מיוחד מפני שההאן שלהם חלש על הפרובינציה כולה, ועל הדאימו בעלי הדירוג הנמוך ביותר נאסר לבנות טירות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
