קאזה מילה

קאזה מילה
מידע כללי
סוג	מבנה מגורים רב-משפחתי
על שם	Pere Milà i Camps
כתובת	Pg. Gràcia, 92 i Provença, 261-265
מיקום	Dreta de l'Eixample
מדינה	ספרד
הקמה ובנייה
חומרי בנייה	אבן, חומר קרמי, לבנה, ברזל חשיל
אדריכל	אנטוני גאודי
סגנון אדריכלי	מודרניזם קטלאני
מידות
שטח	0.2 הקטאר
קומות	8
קואורדינטות	41°23′43″N 2°09′42″E / 41.395277777778°N 2.1616666666667°E
	www.lapedrera.com/ca
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר	0.2 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
חלק מתוך	יצירותיו של אנטוני גאודי

המונח "לה פדררה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיירה בקולומביה, ראו לה פדררה (קולומביה).

קאזה מילה (בקטלאנית: Casa Milà), המכונה גם לה פדררה (La Pedrera - "המחצבה"), הוא בית מגורים באזור אישמפלה (אזור "ההרחבה") בברצלונה שבספרד. בית ייחודי זה, הממוקם בשדרות גראסיה 92, נבנה על ידי האדריכל אנטוני גאודי בסגנון המודרניסטה בין השנים 1906-1910. הוא הוקם עבור פרה מילה אי קאמפס (Pere Milà i Camps) שעל שמו הוא קרוי. בשנת 1969 הוכרז המבנה כמונומנט לאומי, וב-1984 הכריז עליו ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

המבנה

גאודי הקים את המבנה בסגנונו האופייני, תוך שימוש בקווים גאומטריים פשוטים, והמאפיין העיקרי של הבית הוא שאין בו קווים ישרים. המבנה המתעקל מזכיר גלי ים או דיונת חול, והוא נישא לגובה שש קומות ומקיף שתי חצרות פנימיות - האחת עגולה והאחרת אליפטית. כל חזיתו של המבנה עשויה אבן גיר למעט חלקה העליון, המשלב אריחים לבנים היוצרים דימוי של הר מושלג. על הגג פתחים גדולים המהווים את מוצאם של גרמי המדרגות המובילים אליו, והם מעוטרים בפיסות אבנים בצורת צלבים הפונים לארבעה כיוונים. הארובות מצופות באריחי קרמיקה, והן מזכירות ראשי לוחמים חבושי קסדות. הגג נתמך בשורה של קשתות פרבוליות.

מעקות הברזל במרפסות מזכירים צמחים מטפסים בינות לסלעים או אצות-ים. בחזית שער גדול ועל המשקוף שמעליו רשום המשפט הראשון מתפילת אווה מריה: "Ave Maria gratia plena, Dominus tecum" ("הו, מריה מלאת החסד, אדוני עִמך"). גאודי תכנן להעניק לחזית משמעות דתית עמוקה ולהציב בה פסלים בגובה של ארבעה מטרים של הבתולה ושל המלאכים גבריאל ומיכאל משני צדדיה, אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל. פרטים אחרים בבניין כוללים סימבוליסטיקה של הבונים החופשיים, שגאודי נמנה עם חבריהם. העיטורים הפנימיים מחקים סביבה ימית וכוללים תקרות המעוצבות כך שיזכירו את גלי הים, ועיטורים בדמות תמנונים, קונכיות וצמחייה ימית.

היסטוריה והשפעה

הקמת המבנה התעכבה בשל חריגות מאישורי הבנייה העירוניים ובשל מחלוקות בין גאודי לבין בעל הבית בעניין העיצוב הפנימי. יחסיהם הורעו, וגאודי עזב את הפרויקט ב-1909. בעת בנייתו לעגו תושבי ברצלונה למבנה וכינו אותו "המחצבה", כינוי שדבק בו עד היום. במשך השנים שופץ פנים המבנה והותאם לצורכי דייריו המשתנים, בהם גם חברות שהקימו בו משרדים. כל עיצוב הפנים המקורי של גאודי אבד למעשה, אך הקומה הרביעית שוחזרה והיא פתוחה למבקרים. עליית הגג של המבנה משמשת כמוזיאון לתולדות הסגנון האדריכלי של גאודי, וגם אזור האחסון פתוח לקהל הרחב. יתר קומות המבנה משמשות למגורים.

המבנה העניק השראה למבנים נוספים שתוכננו במאה ה-20, ובהם מגדל איינשטיין שנבנה בשנת 1921 בפוטסדאם על ידי האדריכל אריך מנדלסון, הונדרטוואסר שבנה פרידנסרייך הונדרטוואסר בווינה, ו"הבית המשוגע" ברחוב הירקון בתל אביב, ששאב ממנו השראה באופן ישיר.