צלצל החומות

צלצל החומות
	צלצל החומות בגרם מדרגות חיצוני בירושלים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים קדומים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	לחכיים
סוג:	צלצל
מין:	צלצל החומות
תת־מין:	Cymbalaria muralis subsp. muralis
שם מדעי
	Cymbalaria muralis; ‏גייטנר ומאייר ושרביוס, 1800
תחום תפוצה

צִלְצֵל הַחוֹמוֹת (שם מדעי: Cymbalaria muralis) צמח עשבוני רב-שנתי או בן שיח (בן חלוף), זר, ים-תיכוני, נדיר מאוד ממשפחת הלחכיים (בעבר שויך למשפחת הלועניתיים ואף לסוג פשתנית)^[1]^[2]. מין זה גדל בר ופליט תרבות או משמש כצמח נוי במקומות מועטים בישראל ונחשב לאקראי בירושלים^[2] ומשום מה הוא לא התפשט לגליל העליון. מין זה אופייני לסדקי סלעים במחשופים של סלעים קשים, חומות וקירות אנכיים, בגרמי מדרגות חיצוניים ובין רעפי חרס של מבני אבן ישנים. מאפייניה העיקריים: הפרח דו-שפתני, הכותרת בצבע תכלת-סגול עם פסים כהים באונות השפה העליונה של הכותרת ושני כתמים צהובים בלוע הפרח. הפטוטרת ארוכה, העלה בעל 5 אונות ראשיות ובסיסו מפורץ וממנו העורקים מסועפים ככף יד ומגיעים לנקודה החדה של כל אונה^[3].

בית גידול ותפוצה

לצלצל החומות שני תת-מינים. טיפוס התפוצה שלו הוא ים-תיכוני, אירו-סיבירי. מקורו של התת-מין בישראל הוא דרום ההרים האלפים ותפוצתו הטבעית משתרעת בארצות: אוסטריה, צרפת, איטליה, שווייץ ויוגוסלביה. תת-מין זה פרץ וחדר ליבשת אמריקה, לדרום אפריקה ולצפון אירופה, לטורקיה ולישראל^[1]. ייתכן וצלצל החומות הוא מין גר בישראל שהיה ידוע עד שנות החמישים של המאה השנייה רק בירושלים ועתה מתפשט במשלות ובגינות לחות ומוצלות אחרות באזור.

צלצל החומות גדל בעיקר בבתי גידול טבעיים מחשופים של סלעים קשים, אך גם בקרבת האדם ובתי גידול מופרים.

תנאי גידול כצמח נוי

צלצל החומות כצמח נוי הוא צמח חצי צל וצל מלא, עמיד בקרה, רגיש ליובש ומליחות. יכול לגדול בכל אזורי ישראל, ובקרקעות שונות עם עדיפות לקרקע פורייה ומנוקזת היטב, אבל סובל מאוד מעקת חום או יובש עד לכמישה מלאה וזקוק להקיה תכופה. הריבוי באמצעות זרעים וחלוקה^[3]^[4].

מאפיינים

צמחים עשבוניים רב-שנתיים או בני שיח, קירחים, זוחלים ושרועים, גובהם 10 עד 80 ס"מ ובעלי יכולות טיפוס באמצעות התארכות והשתרגות הגבעולים^[5]^[6].

הגבעולים דקים, גליליים וארוכים, פשוטים או מסתעפים, זוחלים או שרועים, משתרגים ומשתרשים מתוך מפרקיהם^[3].

הלוואים נעדרים, הפטוטרות ארוכות יותר מהטרפים^[3].

העלים מסורגים ופשוטים, מתארם עגול, רוחב העלים שווה לאורכם, בסיסם מפורץ, בעלי 5 אונות לעיתים רחוקות 7 אונות. האונה המרכזית היא הגדולה ביותר. האונות, ששפתם תמימה, מעוגלות, קודקודיהם חדים או מסתיימים בפתאומיות בנקודה חדה; העורקים מסועפים ככף יד ומגיעים לנקודה החדה של כל אונה^[3].

עוקצי הפרחים ארוכים פי 5 או יותר מהגביע. הם זקופים לפני ההפריה, והם מתעקלים כלפי מטה אחרי ההפריה ומחדירים את השחלה לתוך שקעים מוצלים וחשוכים בין אבנים שבהן הזרעים מבשילים.

הפרחים קטנים, ערוכים אחד אחד בחיק העלים, דו-מיניים ובלתי נכונים, דו-שפתניים ואורכם כ-8 מ"מ^[3]. צבעם לילך-כחול ובלועם שני כתמים צהובים. הפרחים בעלי נטייה לפנות לכיוון השמש (chasmophytes)^[6].

הגביע זעיר, משתייר, אורכו 2 מ"מ ומחולק עמוקות לחמש אונות סרגליות עד דמויות אזמל כמעט שוות^[7].

הכותרת דו-שפתנית, מאוחת עלים, אורכה 6 עד 8 מ"מ. צינור הכותרת מסתיים בדורבן קצר ומעוקל מעט, שאורכו 2.5 מ"מ ועמדתו מקבילה לעוקץ הפרח. הדורבן מכיל צוף. הדורבן הוא חלק נבוב דמוי צינור או שקיק הבולט מתוך מהבסיס עטיף הפרח. החלק הנבוב נוצר על פי רוב על ידי התארכותם של עלי העטיף והוא משמש בית קיבול לצוף^[7].

צינור הכותרת בעל קווים כהים מקבילים, האוגן דו-שפתני, בעל שפתיים מהודקות זה לזה, הלוע חסום בגבנון שבולט מן השפה התחתונה, שטח הלוע מכוסה שערות^[3].

השפה העליונה בעלת שתי אונות ברורות סגולות חיוורות. במרכזן קווים ישרים ומקבילים בצבע סגול כהה, הנמשך מצינור הכותרת. מיקום הקווים בדיוק מעל שני כתמי צבע צהוב בגבנון השפה התחתונה.

השפה התחתונה מורכבת מ-3 עלים שווים בגודלם ומאוחים בחלקם התחתון.

אבקנים 4, קבועים על הכותרת לסירוגין עם אונות הכותרת ומתחלקים לשני הזוגות שאינם שווים באורכם ואינם בולטים מהכותרת. בכל צד של עמוד השחלה אבקן ארוך ואבקן קצר, והמאבקים האנכיים שלהם מהודקים אליו.

השחלה עילית, עמוד שחלה אחד בגובה האבקנים הארוכים, הצלקת מעוגלת ובעלת שתי מגורות.

הפרי הוא הלקט כדורי קירח, ארוך בהרבה מהגביע המשתייר, וקוטרו כ-5 מ"מ. ההלקט עם 2 מגורות שוות ועם שייר של עמוד השחלה. ההלקט נפתח בראשו ב-6 שיניים^[7].

הזרעים מאורכים, מחוספסים בגסות בצורה בלתי אחידה עם גולה.

תמונות

בתחתית צינור הכותרת מצוי הדורבן
עלים עם 5 אונות
עלים ופרחים באדנית בירושלים
תקריב הפרח של צלצל החומות
מראה כללי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צלצל החומות בוויקישיתוף

צלצל החומות, באתר ITIS (באנגלית)
צלצל החומות, באתר NCBI (באנגלית)
צלצל החומות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
צלצל החומות, באתר צמח השדה
צלצל החומות, באתר Tropicos (באנגלית)
צלצל החומות, באתר GBIF (באנגלית)
צלצל החומות, באתר The Plant List (באנגלית)
צלצל החומות, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Cymbalaria muralis subsp. muralis, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² צלצל החומות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 393-396
^ צלצל החומות – צמח בר מקומי או גר שהתאזרח בארץ?, באתר כלנית כתב-עת לצמחי ישראל, ‏2015
^ ערגה אלוני, צלצל החומות, באתר צמח השדה
^ ¹ ² Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 182-183
^ ¹ ² ³ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 601

[:0-1] ¹ ² Cymbalaria muralis subsp. muralis, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:1-2] ¹ ² צלצל החומות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:2-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 393-396

[4] צלצל החומות – צמח בר מקומי או גר שהתאזרח בארץ?, באתר כלנית כתב-עת לצמחי ישראל, ‏2015

[5] ערגה אלוני, צלצל החומות, באתר צמח השדה

[:3-6] ¹ ² Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 182-183

[:02-7] ¹ ² ³ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 601

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]