ציזיא חנה מזל
 | |
| קברה של ציזיא חנה מזל בטבריה | |
| בן או בת זוג |
ישראל אברהם מצ'רני-אוסטראה  |
|---|---|
| פטירה | כ"ד בטבת תקצ"ז |
| אב |
זאב וולף מצ'רני-אוסטראה |
  | |
הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה. היא מילאה את מקום בעלה באדמו"רות.
תולדות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה לרבי זאב וולף בעיר צ'רני-אוסטראה. אביה שימש כאדמו"ר ורב העיר. נישאה לרבי ישראל אברהם מזל, בן רבי משולם זושא מאניפולי. לאחר נסיעת אביה לארץ ישראל בשנת תק"נ, מילא בעלה את מקום חמיו באדמו"רות וברבנות העיר.
לאחר פטירת בעלה בכ"א בטבת תקע"ד מילאה את מקומו באדמו"רות. בהקדמת הספר מנורת זהב, שיצא בוורשה תרס"ב, מסופר כי כאשר ביקר בעיר רבי מרדכי מטשרנוביל הוא השתתף בסעודה שלישית שערכה[1].
בשנת תקצ"א עלתה לארץ ישראל והתיישבה בעיר טבריה. בכ"ד בטבת תקצ"ז נהרגה ברעידת אדמה שפקדה את העיר. נטמנה במקום קבורת האדמו"רים בחלקת תלמידי המגיד ממזריטש שבבית הקברות היהודי העתיק בטבריה, בסמוך לקבר אביה.
השאירה ארבעה בנים ובת. בנה רבי פנחס, חתן רבי משה מסלאוויטא, נותר באוקראינה לאחר עליית אמו ומילא את מקום אביו ברבנות. חתנה היה רבי דוד טברסקי מטאלנא.
צאצאה, הרב ישראל אברהם מזל, איתר את מקום קברה כשעלה לישראל בראשית שנות השבעים. ב-2019 הקים מכון אהלי צדיקים מצבה מחודשת על קברה, לצד המצבה העתיקה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקדמת הספר "מנורת זהב", עמודים י-יד
- קורות חייה וסיפורים על ציזיא חנה באתר 'זושא - מגלים את הסיפור החסידי'
זאב קיציס, האדמו"רית שנשכחה: בעקבות המנהיגה הרוחנית שנסחפה בשיטפון, בעיתון מקור ראשון, 22 בינואר 2020- זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 388–390.
