מרדכי טברסקי
 | |||
| ציון קברו של רבי מרדכי | |||
| לידה |
1770 תק"ל צ'רנוביל, האיחוד הפולני-ליטאי  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1837 (בגיל 67 בערך) כ' באייר תקצ"ז | ||
| תקופת הפעילות |
?–1837 | ||
| אב |
מנחם נחום מצ'רנוביל | ||
| צאצאים | |||
| |||
|
| |||
| |||
|
| |||
|
| |||
|
| |||
|
| |||
| |||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||
  | |||
הרב מרדכי טברסקי (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני שלבית צ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם צ'רנוביל, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בצ'רנוביל לשרה ולרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ומחבר הספר מאור עיניים.
אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.
כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש.
לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, והחל את גביית ה"מעמדות" - מיסים קבועים מקהילות חסידיו. הוא גבה את הכסף בתקיפות, כפי שמשתקף גם המסורות שמובאות בשם בניו ונכדיו. כך למשל מובא בשם בנו רבי יצחק מסקווירא, ביחס למעשה בו סירב לסייע לנשמתו של חוטא גדול, למרות שלפני פטירתו נתן לו "פדיון":
זה היה מחמת שלא נתן לו רק א' רובל כסף, אך אם היה נותן לו סך חמישה ועשרים רובל כסף בוודאי היה מחפש איזה תקנה עבורו לתקנו אפילו מתחת לקרקע ולא היה זרק לו חמשה ועשרים רובל כסף בפניו.[1]
בעקבות כך כותבים משכיליים תקפו אותו כרודף בצע, אך לפי מקורות חסידיים הנהגתו האישית הייתה דווקא בקדושה ובפרישות קיצונית, היה ממעט באכילה שתייה ושינה עד כדי צמצומם לכמוט מזערית, זאת כדי למעט מגע עם עניינים גשמיים[דרוש מקור][2]. השר שלום מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים[3],על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב":
'”והרב הגאון הצדיק מבעלז כק"ש מוהר"ר שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו'” ([4]).
אחרי פטירת רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, בתקפ"ה (1825) נחשב רבי מרדכי לאחד משלושת הצדיקים הבולטים באוקראינה, לצד רבי ישראל מרוז'ין ורבי משה צבי מסוורן. הוא היה מעורב בלחץ שהופעל על הרבנית חנה רחל הידועה בכינוי הבתולה מלודמיר להנשא לאיש, למרות אי רצונה.
אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".
בשנותיו האחרונות התרחק מהנהגה ובמשך תקופה מסוימת אף עבר להתגורר בבוהוסלב, אולי בגלל סכסוך עם קהילת צ'רנוביל. יש משערים שעבר עליו משבר נפשי, וקושרים בכך התבטאויות כמו זו שהובאה מאת רבי ישראל מרוזין.[5]
הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בבית הקברות בפאתי הכפר אנטיווקה (אנ') ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין תלמידיו הרבים היו הצדיקים רבי ישראל דב בער מווילעדניק, רבי אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") ורבי ישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק).
דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה", אשר יצא לאור לראשונה הרבה אחרי מותו, ב-1859 בצ'רנוביץ. הספר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות, ואף לפופולריות רבה בין החסידים. לספר 3 חלקים:
- 7 הדרכות - תורות משולבות בהנהגות.
- דרושים על פרשת השבוע
- ליקוטים - קטעים קצרים יותר.
בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת, עם תוספות רבות מכתבי יד ובתוספת מפתחות, תחת השם "ליקוטי תורה השלם".
במרכזן של רוב ה"הדרכות" עומדים "תיקוני תשובה" לפגם הברית, ובכללם תעניות (ערב ראש חודש ושובבי"ם), צדקה בערב שבת, והשלמת ספר תהלים לפני שחרית של שבת. מערכת זו של תיקוני תשובה המשיכה להיות מרכזית גם עבור רבות מהחסידיות שיצאו מצאצאיו.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאשתו הראשונה, חיה שרה (בתו של הרב אהרון הגדול מקרלין מקרלין):
- האדמו"ר אהרון טברסקי ממשיך דרכו בחסידות צ'רנוביל, נולד בשנת תקמ"ז ונפטר בח' בכסלו תרל"ב.
- האדמו"ר משה טברסקי מייסד חסידות קוריסטשוב, נולד בשנת תקמ"ט ונפטר בי"ח בטבת תרכ"ו.
- האדמו"ר יעקב ישראל טברסקי מחסידות צ'רנוביל ענף צ'רקס, נולד בשנת תקנ"ד ונפטר בי"ג באלול תרל"ו.
- מלכה, אשתו של הרב יחיאל מיכל מדרוהוביץ' (בנו של רבי יצחק מיאמפולה[6]).
מאשתו השנייה, פיגא (בת ר' דוד לייקס, תלמיד הבעל שם טוב):
- האדמו"ר מנחם נחום מייסד חסידות מקארוב, נולד בשנת תקס"ה ונפטר בז' בתשרי תרי"א.
- האדמו"ר אברהם טברסקי מייסד חסידות טריסק, נולד בשנת תקס"ו ונפטר בב' בתמוז תרמ"ט.
- האדמו"ר דוד טברסקי מייסד חסידות טולנא, נולד בשנת תקס"ח ונפטר בי' באייר תרמ"ב.
- האדמו"ר יצחק טברסקי מייסד חסידות סקווירא, נולד בשנת תקע"ב ונפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
- האדמו"ר יוחנן טברסקי מייסד חסידות רחמסטריווקא, נולד בשנת תקע"ו ונפטר בד' בניסן תרנ"ה.
- חנה חיה, אשתו של ר' דוד הורודצקי (נכדו של ר' דוד לייקס), נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת תרנ"ג.
- שיינדל, אשתו של הרב דב בער פרידמן מליווא, נולדה בשנת תקפ"א ונפטרה בשנת תרס"א בעיר טולנא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליקוטי תורה, באתר היברובוקס
- מרדכי טברסקי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מרדכי בן מנחם נחום (1770–1837), מצ'רנובל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אהרן דוד טברסקי, ספר היחס מטשרנוביל ורוזין, לובלין, תרצ"ח, עמ' 60
- ^ הנהגה אותה המשיכו בניו והרבה משושלת צ'רנוביל.
- ^ נכדו המהרי"ד היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.
- ^ בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.
- ^ גדי שגיב, השושלת, עמ' 48-49.
- ^ יצחק הוא בנו של יוסף מיאמפולה (שהוא בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) וחתנו של רבי ברוך ממז'יבוז'