לדלג לתוכן

יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן טברסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1816 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1895 (בגיל 79 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1895 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מרדכי טברסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מחסידות רחמסטריווקה ה־ראשון
מנחם נחום (רחמסטריווקה)
זאב טברסקי (רחמסטריווקה)
דוד טברסקי (זלטיפולי)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יוחנן טברסקי (ר' יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) מרחמסטריווקה היה אבי ענף חסידות רחמסטריווקא של בית צ'רנוביל. בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי "המגיד מצ'רנוביל".

נולד לרבי מרדכי ופייגע בת רבי דוד לייקס. נישא לחנה בת הרב פנחס קולק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החלו אחיו לכהן באדמו"רות. הוא סירב לכהן באדמו"רות, ורק לאחר מספר שנים, כשהתמנה למגיד בעיירה רחמסטריבקה, החל לנהוג באדמו"רות.

הוא נהג בפשטות ובצניעות. כך למשל, כשבאו אליו חסידים נהג לקצר בתפילתו כדי שלא ימתינו לו. הוא נודע כעניו. כך למשל לאחר שאביו אמר עליו נשמת רבי יוחנן בן זכאי, התבטא שהוא שמו יוחנן, ואביו "זכאי". הוא התבטא שלאחר פטירת אביו כל האחים לקחו אחת מתכונות נפשו של האב, הוא רצה ליטול את ה"גורנישט", כלומר את הענווה, אך אחיו רבי משה קדמו, וכך נשאר לו "גורנישט מיט גורנישט", כלום שבכלום[1]. כך כמעט שלא אמר דברי תורה לחסידיו. בסוף ימיו נחשב לזקן האדמו"רים ברוסיה.

בשנת תשע"ח יצא עליו הספר "שופריה דרבי יוחנן" (בארא פארק תשע"ח) הכולל את תולדותיו בהרחבה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
  • חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי זקנו ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, חלק ב' עמודים שי - שיד.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משמש במשמעות כפולה: ראשית כתיאור שלא נשאר לו כלום, ושנית שהוא לגמרי אינו שווה כלום.