לדלג לתוכן

הצוללות מסדרת דולפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוללת מסדרת דולפין
צוללת ישראלית במעגן בחיפה
צוללת ישראלית במעגן בחיפה
צוללת ישראלית במעגן בחיפה
פרופיל צוללת
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת דולפין
סדרה קודמת הצוללות מסדרת גל
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת דולפין AIP
אוניות בסדרה

3

ציוני דרך עיקריים
מספנה Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה
מחיר 340 מיליון דולר
מידות
הֶדְחֶק 1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה
אורך 57 מטר
רוחב 6.80 מטר
שוקע 6.20 מטר
נתונים טכניים
מהירות 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה מעל 200 מטר
גודל הצוות 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים
טווח שיוט 8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר)
הנעה 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה מדחף
אמצעי לחימה
חימוש

6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ
4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים לטווח של 1,500 ק"מ ורכבי צלילה מאוישים)

בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות

דולפין הוא שמה של סדרת צוללות דיזל ברשות חיל הים הישראלי. שלוש צוללות מדגם זה מהוות את עיקר צי הצוללות של החיל. מחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת. הצוללות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לויתן ואח"י תקומה. הצוללות פותחו בישראל אך בנייתן נעשתה בגרמניה במימון גרמני וישראלי.

על פי הערכות[1] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי),[2][3] אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק להשמדה המונית.[4]

ההיערכות לבניית הצוללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים

ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות ה-80, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית.

הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות HDW[5] בגרמניה. בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.

שלוש הצוללות נכנסו לפעילות בהדרגה בין 29 במרץ 1999 לבין 26 ביולי 2000.

סדרת דולפין AIP

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

לאחר שנת 2000 חיל הים הזמין שלוש צוללות נוספות, מסדרת דולפין AIP. הצוללות החדשות הן בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהייה ארוכה יותר מתחת למים עם מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון. שתיים מהן משרתות בחיל הים והשלישית בבנייה.

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דקר

ב- 20 בינואר 2022 חתמה ישראל על הסכם נוסף עם חברת טיסנקרופ הגרמנית לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דקר במחיר של כ-3 מיליארד אירו. צוללות אלה יחליפו את הצוללות המתיישנות מסדרת דולפין. לפי ההסכם, הצוללת הראשונה צפויה להגיע בתוך כ-9 שנים.

ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.[6]

ב-14 ביולי 2013 נטען שצוללת ישראלית מסדרת דולפין תקפה מחסן טילי יבשה-ים בלטקיה שבסוריה.[7]

במחצית הראשונה של 2021 דווח על נוכחות של צוללת מסדרת דולפין בים סוף ובנמל אילת, לאחר שעברה בתעלת סואץ.[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.
  • יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
  • Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
  2. ^ ראובן פדהצור, האלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  3. ^ Popeye Turbo
  4. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2012
  5. ^ Howaldtswerke-Deutsche Werft בוויקיפדיה האנגלית
  6. ^ יהודית זילברשטיין ואמיר בוחבוט, "אורחת באילת", מעריב עמוד 13
  7. ^ חדשות 2, ‏"צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה", באתר ‏מאקו‏, 14 ביולי 2013
  8. ^ רונית זילברשטיין, צוללת ישראלית עגנה במפרץ אילת, באתר ישראל היום