לדלג לתוכן

צ'פלין (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'פלין
Chaplin
כרזת תקליטור הסרט צ'פלין
כרזת תקליטור הסרט צ'פלין
מבוסס על "האוטוביוגרפיה שלי", של צ'ארלס צ'פלין, "צ'פלין, חייו ויצירתו" של דייוויד רובינסון
בימוי ריצ'רד אטנבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ריצ'רד אטנבורו, מריו קאסר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ויליאם בויד, ויליאם גולדמן, בריאן פורבס, צ'ארלי צ'פלין עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אן קוטס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוברט דאוני ג'וניור
ג'רלדין צ'פלין
אנתוני הופקינס
פול ריס
דן אקרויד
ג'ון ת'או
דיאן ליין
קווין קליין
מילה יובוביץ'
ג'יימס וודס
מוזיקה ג'ון בארי, José Padilla עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סוון ניקוויסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Carolco Pictures, Canal+ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי טריסטאר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בדצמבר 1992
משך הקרנה 143 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט שמבוסס על ספרים, דרמה, סרט דרמה, דרמה קומית, קומדיה טראגית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 31,000,000‏$
הכנסות 9,500,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו chaplin
פרסים פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'פליןאנגלית: Chaplin) הוא סרט ביוגרפי מסוגת דרמה קומית משנת 1992 על חייו של צ'ארלי צ'פלין בבימויו של ריצ'רד אטנבורו ובכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור.

התסריט מבוסס על האוטוביוגרפיה של צ'פלין. עלילת הסרט מתחילה כאשר צ'פלין בערוב ימיו, מכתיב את הביוגרפיה שלו לעורך ג'ורג' היידן (אנתוני הופקינס - דמות פיקטיבית) והעלילה נפרשת בפלשבקים.

רוברט דאוני ג'וניור זכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי והיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

הסרט התקבל על ידי המבקרים ברגשות מעורבים. משחקו של דאוני ג'וניור התקבל כמוצלח אבל הביקורת הייתה על הסרט בכללותו ששאף להכניס יותר מדי פרטים בביוגרפיה הרחבה של צ'פלין בסרט אחד. הסרט היה לכן כישלון קופתי.

אטנבורו שילב בסרט קטעים מקוריים מסרטיו של צ'פלין כמו "הנער", "זמנים מודרניים", "הדיקטטור הגדול" ועוד.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכרונותיו של צ'פלין מתחילים בתקופה הקשה שחי בלונדון עם אמו האנה (ג'רלדין צ'פלין) ואחיו החורג סידני. האנה היא זמרת כושלת המתקשה לכלכל את ילדיה. באחת ההופעות זורקים עליה חפצים אבל הילד צ'ארלי עולה על הבמה ומבצע את השיר וזוכה לתשואות. המצב בבית מידרדר וצ'ארלי ואחיו נשלחים לבית מחסה. לאחר שחרורם מידרדת האם והם נאלצים לאשפזה במוסד לחולי נפש.

צ'ארלי מתחיל להופיע בעיקר בתפקיד של שיכור. אחיו המבוגר סידני (פול ריס) מכיר לו את המפיק פרד קרנו (ג'ון ת'או) שמתרשם ממנו ומחתים אותו על חוזה. צ'פלין מתאהב בשחקנית צעירה בשם הטי קלי (מוירה קלי) ומבקש את ידה אך היא מסרבת.

צ'ארלי ואחיו מפליגים עם להקתו של קרנו להופעות בניו יורק. צ'ארלי מצליח ומקבל הזמנה להופיע בסרטיו של המפיק מאק סנט (דן אקרויד). בתחילה הוא מופיע סרטים קצרים ולא מרשים במיוחד אבל לאחר שהוא ממציא את דמות הנווד הוא מתחיל להתפרסם ולביים את סרטיו בעצמו עד מהרה הוא עוזב את סנט ומקים חברת הפקה משלו בעזרת אחיו סידני.

ב-1921 חוזר צ'פלין לאנגליה ומתקבל בכבוד מלכים אבל כשהוא נכנס לבר עם אנשים מדלת העם הוא נתקל בדברי שנאה על התרחקותו מהעם ועל השתמטותו במלחמת העולם הראשונה וחוזר מיד לארצות הברית לשם הוא מביא את אמו הבלתי שפויה ומעניק לה מגורים והשגחה עד סוף חייה.

הוא מקים ביחד עם דאגלס פיירבנקס (קווין קליין) את חברת יונייטד ארטיסטס אך מתעקש עדיין להופיע בסרטים אילמים.

צ'פלין נמשך לנערות ולנשים צעירות. אשתו הראשונה, מילדרד האריס (מילה יובוביץ') הייתה בת 16, השנייה ליטה גריי (דבורה מור) ממנה נולדו לו שני בנים והשלישית הייתה פולט גודארד (דיאן ליין) אתה הופיע בסרט "זמנים מודרניים".

השקפותיו הסוציאליות של צ'פלין עוררו את זעמו של ג'ון אדגר הובר, ראש ה-FBI, והוא התחיל לצבור עליו מידע ותיק עבה על כך שהוא חשוד בקומוניזם.

סידני משתדל לשכנע את צ'ארלי לא להפיק את הסרט "הדיקטטור הגדול" היות שרוב האמריקאים הם בדלנים וזה יכעיס אותם אך צ'ארלי לא משתכנע.

הובר מנסה כל הזמן למרר את חייו של צ'פלין. שחקנית צעירה טוענת שהוא אבי בתה, ואף על פי שבדיקות סוג הדם מראות שאין הוא האב, מארגן הובר משפט ראווה עם תובע ארסי (ג'יימס וודס) שמטיח בצ'פלין שהוא בכלל אורח בארצות הברית. המושבעים קובעים שצ'פלין חייב לשלם דמי מזונות לילדה עד גיל 21.

לבסוף נפגש צ'פלין עם אונה או'ניל (מוירה קלי) הצעירה ממנו ב-40 שנה. הוא מפליג אתה ללונדון להצגת בכורה של "אורות הבמה" אך הם מקבלים מברק שכניסתו בחזרה לארצות הברית אסורה.

כעבור שנים מקבל צ'פלין בשווייץ מכתב מהאקדמיה האמריקאית לקולנוע להגיע לארצות הברית ולקבל פרס על מפעל חיים. הוא מסרב אך אונה משכנעת אותו.

הסרט מסתיים כשצ'פלין יושב על כסא גלגלים בחושך בשולי הבמה לפני שהוא ניגש לקבל את הפרס וברקע מוקרנים קטעים ממיטב סרטיו לקול תשואות הקהל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]