לדלג לתוכן

כישלון קופתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כישלון קופתי או כישלון בקופות הוא סרט שאינו רווחי או נחשב לכישלון מסחרי גדול במהלך תקופת ההקרנה שלו בבתי הקולנוע. אף על פי שכל סרט שבו עלויות ההפקה, השיווק וההפצה עולות על ההכנסות אחרי ההפצה נחשב "לכישלון", המונח משמש לרוב בנוגע להפקות גדולות של אולפנים שהיו צפויות מאוד, שווקו בהרחבה, והיו יקרות להפקה, אך נכשלו מסחרית בסופו של דבר.[1][2]

סיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמועה שלילית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הופעתן של פלטפורמות מדיה חברתית כגון פייסבוק וטוויטר בשנות ה-2000, שמועות לגבי סרטים חדשים הופצו בקלות מפה לאוזן והייתה להן השפעה ניכרת על ביצועי הסרט בקופות. יכולתו של סרט לזכות או להיכשל בתגובה חיובית או שלילית יכולה להשפיע באופן משמעותי על ביצועיו בקופות, במיוחד בסוף השבוע הראשון להקרנתו.[3]

נסיבות חיצוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים יכולים להכישל מסחרית בשל נסיבות שאינן קשורות לתוכן הסרט, כגון תזמון היציאה שלו. זו הייתה אחת הסיבות לכישלון המסחרי של הסרט "אי-סובלנות" של ד. וו. גריפית', שיצא לאקרנים ב-1916 כתגובה לסרטו המצליח "הולדתה של אומה". בשל עיכובים בהפקה, הסרט יצא לאור בתקופה שבה תחושות אנטי-מלחמתיות פינו מקום לתמיכה בכניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה.[4] דוגמה נוספת היא הדוקו-דרמה "תשוקות מאוחדות" מ-2015, שעסקה בפיפ"א והציגה את הארגון באור חיובי. הסרט יצא בתקופה שבה מנהיגי הארגון נחקרו בשל שחיתות בפרשת השחיתות בפיפ"א 2015, דבר שהשפיע על ביצועי הסרט שהרוויח 918 דולר בלבד בסוף השבוע הראשון בארצות הברית.[5]

לעיתים, כישלון מסחרי של סרט נובע ממשבר לאומי או מאסון, כמו פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, הוריקן הארווי ב-2017, ומגפת הקורונה בין השנים 2020–2021.[6][7][8]

עלויות הפקה גבוהות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבואנו להעריך את ההכנסות ברוטו מקופות הקולנוע יש לזכור שלא כל הכסף חוזר לאולפן הסרטים. חלק מההכנסות נשמרות אצל המפיצים ומפעילי בתי הקולנוע. בדרך כלל, נהוג להעריך שאולפני הסרטים מקבלים כמחצית מסכום ההכנסות ברוטו.[9]

תקציב גדול עלול לגרום לסרט להיכשל מבחינה כלכלית, גם אם הוא מצליח יחסית בקופות. לדוגמה, הסרט "שערי החופש" מ-1980 חרג מלוח הזמנים המתוכנן בשלושה חודשים, ותקציבו התנפח מ-12 מיליון דולר ל-44 מיליון דולר.[10] הסרט הרוויח 3.5 מיליון דולר בלבד בקופות.[11]

בסרט "סהרה" משנת 2005, התקציב התנפח ל-281.2 מיליון דולר להפקה, הפצה והוצאות נוספות.[12] הסרט הרוויח 119 מיליון דולר בקופות ו-202.9 מיליון דולר בסך הכל, אך בכל זאת הפסיד 78.3 מיליון דולר.[12] [13] ב-2012, דיסני דיווחה על הפסדים של 200 מיליון דולר על הסרט "ג'ון קרטר", שהרוויח 234 מיליון דולר ברחבי העולם, אך זה היה קצר מתקציבו שעמד על 250 מיליון דולר בתוספת עלויות פרסום.[14]

הסרט "מצפן הזהב" מ-2007 עלה 200 מיליון דולר להפקה. כדי לממן את הסרט, ניו ליין סינמה נאלצה למכור את כל זכויות ההפצה הבינלאומיות למפיצי סרטים ברחבי העולם. הסרט הצליח בינלאומית אך נכשל בקופות בארצות הברית, וניוליין סינמה לא קיבלה נתח מההכנסות הבינלאומיות, מה שתרם לכך שנהפכה לחטיבה כחלק מאולפני האחים וורנר.[15]

הסרט "47 רונין" משנת 2013 הוא דוגמה בולטת נוספת לכישלון קופתי שנגרם בשל עלויות הפקה גבוהות. הסרט, בכיכובו של קיאנו ריבס הוא סרט פנטזיה אפי שהתבסס על סיפורם של הסמוראים המפורסמים ביפן. עלות ההפקה של הסרט הסתכמה ב-175 מיליון דולר, כאשר הציפיות היו שהוא יצליח במיוחד בשוק הבינלאומי ובמיוחד ביפן. עם זאת, הסרט לא עמד בציפיות: הוא הכניס 151 מיליון דולר בלבד ברחבי העולם, סכום שלא כיסה את עלויות ההפקה והפרסום. הכישלון הזה נחשב לאחד הכישלונות הקופתיים הגדולים של אותה שנה.

התאוששות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים שנחשבו בתחילה ל"כישלונות" יכולים להחזיר את ההכנסות ממקורות אחרים. סרטים רבים כשלו בארצות מוצאם, אך הצליחו מספיק בשווקים בינלאומיים כדי לכסות את ההפסדים ואפילו להפוך להצלחות כלכליות.[16] סרטים עשויים גם להחזיר כסף דרך הפצה בינלאומית, מכירה לסינדיקציה טלוויזיונית, הפצה מחוץ לקולנוע ומכירת מדיה ביתית.[17]

סרט הפעולה הפוסט-אפוקליפטי מ-1995, "עולם המים", היה הסרט היקר ביותר שהופק בזמנו, לאחר שעבר קשיים רבים בהפקה. אף על פי שהצליח יחסית בקופות בארצות הברית, הסרט לא היה רווחי מיד לאחר שחרורו ונחשב לכישלון קופתי. עם זאת, הכנסות מהקופות הבינלאומיות וממכירת סרטי וידאו הובילו לכך שהסרט הפך לרווחי בסופו של דבר.[18] בשנת 2023, הסרט "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון", שלא הצליח בקופות, קיבל תשלום פיצויים בסך 57 מיליון ליש"ט (71 מיליון דולר) בשל ביטוח בגין נזקי מגפת הקורונה.[19][20]

ישנם סרטים שלאחר שחרורם נחשבים לכישלונות מסחריים אך זוכים להערכה מחודשת והופכים לפופולריים לאחר זמן רב, בדרך כלל כסרטי פולחן. בין הסרטים הידועים בתיאור זה ניתן למצוא את "ורטיגו",[21] "בלייד ראנר", "הקוסם מארץ עוץ", "אלו חיים נפלאים", "האזרח קיין",[22] "חומות של תקווה",[23] "נערות שעשועים", "מועדון קרב",[24] "היצור",[25] ו"האקסים של החברה שלי",[26] שכל אחד מהם הפסיד כסף בקופות בתחילה, אך עם הזמן זכה להערכה מחודשת והפך לפופולרי.

כישלון שמוביל לסגירת אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים כישלון מסחרי של סרט יחיד עלול לגרום לאולפן הסרטים להיכנס לבעיות כלכליות קשות. במקרים קיצוניים, כישלון קופתי עשוי לדחוף את האולפן לפשיטת רגל או סגירה. דוגמאות לכך כוללות את אולפני יונייטד ארטיסטס, שנכנסו לקשיים כלכליים בעקבות כישלון הסרט "שערי החופש", ואת חברת קרולקו פיקצ'רס, שנסגרה בעקבות כישלון הסרט "אי הפיראטים".[27][28] הסרט "מצפן הזהב" היה הצלחה בקופות הבינלאומיות והרוויח 372 מיליון דולר ברחבי העולם, אך הכישלון בקופות בצפון אמריקה נחשב לגורם משמעותי בהחלטת אולפני וורנר ברדרס להשתלט על ניוליין סינמה.[29]

בשנת 2001, חברת Square Pictures, שהייתה חברה בת של Square, הפיקה את סרטה היחיד פיינל פנטסי. הסרט קיבל ביקורות מעורבות ונכשל לכסות את עלותו שהייתה 145 מיליון דולר. בעקבות כישלונו, החברה לא הפיקה עוד סרטים[30] והפכה לחברה בת של Square Enix. בשנת 2011, הסרט "דרושות אמהות במאדים" היה הסרט האחרון שיצא על ידי חברת ImageMovers Digital לפני שסגרה את פעילותה, כשהפסדיו עמדו על כ-140 מיליון דולר – ההפסד הגדול ביותר של סרט בהיסטוריה במונחים דולריים נומינליים. למרות זאת, ההחלטה לסגור את החברה התקבלה עוד לפני יציאת הסרט.[31]

סרטים עצמאיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט העצמאי "דרך זיזיקס" משנת 2006 הכניס 30 דולר בלבד בקופות בארצות הברית. עם תקציב של 1.2 מיליון דולר וכוכבים כמו טום סייזמור וקתרין הייגל, ההכנסות הקטנות נבעו מהפצה מצומצמת מאוד – הסרט הוקרן במשך שישה ימים בלבד בבית קולנוע אחד בדאלאס לצורך עמידה בדרישות של גילדת שחקני המסך.[32] לפי דבריו של אחד מכוכבי הסרט, ליאו גרילו, נמכרו שישה כרטיסים בלבד, ושניים מהם נקנו על ידי אנשי הצוות.[33] המפיקים כיוונו מראש לשוק הווידאו ולכן עשו הקרנה רק לצורך הבירוקרטיה באותה שנה הסרט הרוויח 368,000 ממכירות DVD וקניית זכויות ההפצה על ידי חברת GoDigital.

הסרט הבריטי "Offending Angels" משנת 2000 הפך לשם דבר לאחר שהכניס פחות מ-100 פאונד (כ-150 דולר) בקופות.[34] לסרט היה תקציב של 70,000 פאונד (כ-105,000 דולר), אך הוא זכה לביקורות נוראיות, כולל ביקורת של ה-BBC שתיארה אותו כ"ערימת זבל איומה באמת",[35] והמגזין טוטאל פילם כינה אותו "בלתי ניתן להצלה".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Greatest Box-Office Bombs, Disasters and Flops". Filmsite.org. נבדק ב-6 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "The 15 Biggest Box Office Bombs". CNBC.com. 23 באוגוסט 2010. נבדק ב-6 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "A Century in Exhibition-The 2010s: The Great Disruption". boxofficepro.com. 27 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Intolerance (1916)". www.filmsite.org. נבדק ב-7 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "FIFA film 'United Passions' one of worst in U.S. box office history". ESPN. 18 ביוני 2015. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2015. נבדק ב-18 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Kelley, Seth (27 באוגוסט 2017). "Box Office Disaster: Lackluster Releases, Mayweather-McGregor, Hurricane Harvey Create Slowest Weekend in Over 15 Years". Variety. נבדק ב-9 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Weekend Box Office". Boxofficeguru.com. 17 בספטמבר 2001. נבדק ב-8 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Erlichman, Jon (13 במרץ 2020). "Box office bomb: COVID-19's impact on the movie theatre business". BNN Bloomberg. נבדק ב-17 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Hornaday, Ann (5 באפריל 2018). "We're awash in box-office statistics. But what do the numbers really mean?". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Burr, Ty (24 בנובמבר 2012). "Ty Burr revisits 'Heaven's Gate'". The Boston Globe. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2018. נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Heaven's Gate (1980)". Box Office Mojo. נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Bunting, Glenn F. (15 באפריל 2007). "$78 million of red ink?". Los Angeles Times. ארכיון מ-7 במאי 2014. נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Bunting, Glenn F. (5 במרץ 2007). "Jurors hear tales of studio maneuvering". Los Angeles Times. ארכיון מ-27 במרץ 2009. נבדק ב-4 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "John Carter flop to cost Walt Disney $200m". bbc.co.uk. BBC News. 20 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Failed Movies That Singlehandedly Put Their Studios Out of Business". University Fox. 12 בדצמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2019. נבדק ב-2 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Mendelson, Scott. "'Pacific Rim' And More Domestic "Flops" That Became Global Hits". Forbes. נבדק ב-19 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "11 Beloved Movies That Were Box Office Flops". Mental Floss. נבדק ב-19 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Fleming, Mike Jr. (7 באוגוסט 2013). "Isn't It Time To Take 'Waterworld' Off The All-Time Flop List?". Deadline Hollywood. נבדק ב-13 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Black, Christian (2023-09-10). "Mission possible as Paramount Pictures wins £57m Covid payout". The Times (באנגלית). ארכיון מ-10 בספטמבר 2023. נבדק ב-11 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ McPherson, Chris (2023-09-12). "'Mission: Impossible - Dead Reckoning's Profits Boosted By $71 Million Insurance Payout bringing The Total box office to 637.1 Million". Collider (באנגלית). ארכיון מ-14 בספטמבר 2023. נבדק ב-14 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Vertigo: From box-office flop to 'greatest film of all time'". The Irish Times.
  22. ^ "11 Beloved Movies That Were Box Office Flops". Mental Floss. 10 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Why Shawshank Redemption Was A Box Office Failure (Despite Its Popular Legacy)". ScreenRant (באנגלית אמריקאית). 5 במאי 2021. נבדק ב-29 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The Real Reason John Carpenter's The Thing Flopped At The Box Office". Looper (באנגלית אמריקאית). 2020-10-01. נבדק ב-2023-06-20.
  25. ^ Lim, Dennis (6 בנובמבר 2009). "Forget Rule No. 1: Still Talking About 'Fight Club'". The New York Times. ארכיון מ-10 במרץ 2012. נבדק ב-24 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Laman, Lisa (2023-04-05). "How 'Scott Pilgrim' Went From Box Office Bomb to Pop Culture Touchstone". Collider (באנגלית). נבדק ב-2024-01-11.
  27. ^ Sterngold, James (31 במרץ 1996). "Debacle on the High Seas". The New York Times. נבדק ב-25 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Largest box office loss". Guinness World Records. 30 באפריל 2012. נבדק ב-17 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Davis, Erik (28 בפברואר 2008). "Breaking: New Line Cinema Says Goodbye!". Cinematical.com. אורכב מ-המקור ב-28 באוקטובר 2012. נבדק ב-8 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Briscoe, David (1 בפברואר 2002). "'Final Fantasy' studio to fold". The Independent. נבדק ב-2 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Finke, Nikki (12 במרץ 2010). "Disney Closing Zemeckis' Digital Studio". Deadline Hollywood. נבדק ב-21 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Faraci, Devin (31 בדצמבר 2006). "What if they released a movie and nobody came?". CHUD.com. אורכב מ-המקור ב-7 ביוני 2011. נבדק ב-2 בינואר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Mueller, Andrew (16 בינואר 2007). "This Film Is Absolute Dross – People Are Going to Love It!". The Guardian. London. נבדק ב-15 בינואר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ logboy (3 בפברואר 2006). "Offending Angels. £70k Budget, £89 Box Office. 8 DVD Sales to Double its Taking". Twitch.net. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2011. נבדק ב-16 בינואר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Russell, Jamie (10 באפריל 2002). "Offending Angels (2002)". BBC. נבדק ב-16 בינואר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כישלון_קופתי&oldid=39641039"