צ'ארלס ג'ארד אינגרסול
לידה |
3 באוקטובר 1782 פילדלפיה, פנסילבניה, המושבות המאוחדות | ||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 במאי 1862 (בגיל 79) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות וודלנדס | ||||||||||||||||||
מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית המפלגה הדמוקרטית | ||||||||||||||||||
בן או בת זוג | Mary Wilcocks Ingersoll | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
חתימה | |||||||||||||||||||
צ'ארלס ג'ארד אינגרסול (באנגלית: Charles Jared Ingersoll; 3 באוקטובר 1782 – 14 במאי 1862) היה עורך דין, סופר ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכחבר בבית הנבחרים של פנסילבניה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינגרסול נולד ב-3 באוקטובר 1782 בפילדלפיה, פנסילבניה לג'ארד אינגרסול ואליזבת פטיט. אביו כיהן בקונגרס הקונטיננטלי ואחיו ג'וזף ריד אינגרסול כיהן כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית מפנסילבניה. סבו מצד אמו, צ'ארלס פטיט, כיהן כציר של פנסילבניה לקונגרס הקונפדרציה.
צ'ארלס אינגרסול נשר מהקולג' של ניו ג'רזי, לימים אוניברסיטת פרינסטון, בשנת 1799. [1] לאחר מכן למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1802 והחל לעסוק בעריכת דין בפילדלפיה. הוא טייל באירופה, מלווה ברופוס קינג, שגריר ארצות הברית לבריטניה. [2]
כהונה בקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1812, אינגרסול נבחר כדמוקרטי-רפובליקני לקונגרס ה-13, שם כיהן כיו"ר ועדת המשפט של בית הנבחרים של ארצות הברית. הוא לא הועמד למינוי מחדש ב-1814, לאחר שמונה לתובע המחוזי של ארצות הברית בפנסילבניה. הוא כיהן בתפקיד זה מ-1815 עד 1829, והיה חבר בוועידת תעלת פנסילבניה ושיפורים פנימיים ב-1825. בשנת 1829, הוא הודח מתפקיד התובע המחוזי על ידי נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון.
בשנת 1815, אינגרסול נבחר לחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית. [3]
הוא נבחר כחבר בבית הנבחרים של פנסילבניה ב-1830, והיה חבר בוועידה החוקתית של המדינה ב-1837. הוא מונה למזכיר הנציגות לפרוסיה ב-8 במרץ 1837. הוא נכשל בניסיונו להיבחר ב-1837 למילוי המושב שהתפנה בשל מותו של פרנסיס ג'יי הארפר בקונגרס ה-25, ונכשל שוב בניסיונו להיבחר ב-1838.
אינגרסול נבחר כדמוקרטי לקונגרס ה-27 ולשלושת הקונגרסים הבאים. הוא כיהן כיו"ר ועדת בית ארצות הברית לענייני חוץ במהלך הקונגרסים ה-28 וה-29).
הוא לא הועמד לבחירה מחדש ב-1848.
קריירה מאוחרת יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא מונה לשגריר לצרפת בשנת 1847 אך מינויו לא אושר על ידי הסנאט. [4]
החל משנת 1845 כתב אינגרסול מספר מהדורות של תולדות מלחמת 1812, כולל תיאורים של שימוע בקונגרס על שריפת וושינגטון ב-1814.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינגרסול מת בפילדלפיה, פנסילבניה ב-14 במאי 1862.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1804 התחתן אינגרסול עם מרי וילקוקס, בתו של אלכסנדר וילקוקס, ויחד נולדו להם שישה בנים ושתי בנות. [5] בנו אדוארד אינגרסול כתב על נושאים משפטיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ'ארלס ג'ארד אינגרסול, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Princeton University Library. "Ingersoll Family Collection". אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2012. נבדק ב-2 ספט' 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Selin, Shannon (26 בספטמבר 2014). "Charles Jared Ingersoll, A Dinner-Party Delight". www.shannonselin.com. נבדק ב-25 בדצמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "APS Member History". search.amphilsoc.org. נבדק ב-2021-04-02.
- ^ "INGERSOLL, Charles Jared". www.history.house.gov. נבדק ב-25 בדצמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Charles Jared Ingersoll papers". www2.hsp.org. נבדק ב-25 בדצמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה)