צ'ארי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 1,400 קילומטרים |
| ספיקה ממוצעת |
1,159 מ"ק לשנייה  |
| אגן ניקוז |
650,000 קמ"ר |
| גובה מוצא הנהר |
282 מ' |
| יובלים |
Ouham River, Bahr Aouk River, Bahr Salamat, לוגון, Bragoto River |
| שפך |
ימת צ'אד |
| מדינות באגן הניקוז |
הרפובליקה המרכז-אפריקאית, קמרון, סודאן, צ'אד |
 | |
  | |
נהר צ'ארי או שארי הוא נהר הזורם במרכז אפריקה, שיחד עם יובלו אוהם אורכו 1,740 ק"מ. הנהר הוא מקור המים העיקרי של ימת צ'אד, ובחלקו מהווה את הגבול בין צ'אד לקמרון.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילתו של הנהר ברפובליקה המרכז-אפריקאית, משם הוא זורם בכיוון כללי צפון מערב דרך צ'אד אל ימת צ'אד. בנג'מנה נשפך אליו יובלו המערבי והעיקרי, נהר הלוגון, ומשם וצפונה מהווה הצ'ארי את הגבול בין קמרון וצ'אד.
אגן הניקוז של הנהר משתרע על שטח של כ-548,747 קמ"ר, וכולל חלקים מסודאן, הרפובליקה המרכז אפריקאית וקמרון.
היובל הגדול ביותר של הצ'ארי הוא נהר הלוגון, יובלים קטנים יותר כוללים את בהר סלמט, בהר סאה, בהר אוק ובהר קאטה. הנהר מספק 90 אחוז מכלל המים הזורמים לימת צ'אד.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק גדול מאוכלוסיית צ'אד, בהם תושבי סאר (אנ') ותושבי הבירה נג'מנה, מתרכזת לאורך נהר צ'ארי.
הנהר מהווה מוקד חשוב לדיג מקומי, בעיקר של דגי נסיכת הנילוס.
מאז 2016 מדווח אזור נהר הצ'ארי כאחד המקומות הבודדים בהם מחלת תולעת גינאה נותרה אנדמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך ההיסטוריה אוכלס אגן נהר הצ'ארי על ידי דוברי שפות צ'אדיות, שפות אדמאווה-אובנגיות (אנ') ושפות בונגו-בגירמי (אנ'). לאורך הנהר התקיימה בין המאה ה-6 לפנה"ס ועד למאה ה-16 (לכל המאוחר) תרבות הסאו (אנ').
