פרשת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה
פרשת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה היא פרשת הונאה משנת 2000, בה הרב יעקב רבינוביץ ביים עסקת מקרקעין רחבת היקף בין בין מדינת ישראל והקרן קיימת לישראל לבין הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, תוך שהציג מצג שווא כאילו הוא מתווך בין הצדדים. ההצעה כללה הארכה אוטומטית של תקופת החכירה של קרקע ברחביה, בשטח כ-520 דונם אשר בבעלות הפטריארכיה, לתקופת חכירה של 999 שנים. במהלך העסקה העלים הרב רבינוביץ סכום של 20 מיליון דולר שהמדינה הקצתה לעסקה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עסקאות חכירה עם הפטריארכיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מחזיקה ברכוש מקרקעין רב ברחבי מדינת ישראל. כפועל יוצא מכך היא מעורבת במספר רב של עסקאות שכירות עם שוכרי נכסים, יהודים וערבים, כמו גם עם נציגי המדינה והקרן קיימת לישראל. דוגמה מובהקת היא עסקת הקומבינציה בגבעת אנדרומדה, תמורתה קיבלה הפטריארכיה 30 דירות. שטחי קרקע רבים השייכים לפטריארכיה, ונמצאים באזור ירושלים רבתי, הוחכרו לקק"ל לתקופה של 100 שנים. בראשית המאה ה-21, בהתקרב תקופת החכירה לסיומה, נוצר הצורך לחדשה לתקופה נוספת. עם זאת, בעקבות התנגדותם של גורמים יוונים-אורתודוקסים פרו-פלסטינים, וכדי למנוע את הכשלתן, עסקאות חידוש החכירה בין הפטריארכיה לבין רשויות מקרקעי המדינה חייבות היו להתבצע בחשאיות ובסודיות. ההכרח בחשאיות הוביל לשימוש בשירותיהם של מתווכים למיניהם, אשר לא תמיד הייתה ערבות ליושרם. באותם ימים, ראש הפטריארכיה היה הפטריארך דיאודורוס הראשון, אדם זקן, חולה ותשוש, המוטל על ערש-דווי.
בתחילת שנת 2000 פנה עו"ד יעקב וינרוט בשם לקוחותיו יעקב רבינוביץ, דוד מורגנשטרן ובנו זוסמן, אל שרי האוצר והתשתיות, ומסר להם כי ללקוחותיו יש קשרים עם הפטריארכיה היוונית, וכי הם יכולים להביא לפתרון בעיית הקרקעות בירושלים; כך שתמורת תשלום של 20 מיליון דולר במזומן, תסכים הפטריארכיה להחכיר אותן לתקופה של 999 שנים. לדברי וינרוט, רבינוביץ פנה אליו, והציג בפניו מסמך על ביצוע עסקה קודמת עם הפטריארך בבית שמש, בשווי של 300 מיליון דולר. כן הציג בפניו מכתב המלצה מעו"ד אברהם הללי ראש אגף המקרקעין של הקק"ל, ועל כן אמינותו לא הייתה מוטלת בספק[1].
חברת הימנותא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הימנותא בע"מ היא חברת בת של הקרן הקיימת לישראל, שנוסדה בשנת 1938 במטרה להוות מכשיר משפטי לקנייה וניהול של קרקעות שהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת "הימנותא" להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקרן הקיימת עד למסירתם חזרה לבעליהם. "הימנותא" היא זו שמימנה את עסקת הקרקעות ברחביה, באמצעות כספי הלוואה שהעמידה המדינה לקק"ל, ואלו הועברו להימנותא לשם ביצוע העסקה.
התאגיד הזר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאגיד זר[2] בשם "Christian Lands in Israel Ltd" הוקם במיוחד לצורך העסקה על ידי עו"ד יעקב וינרוט, ונשלט על ידי רבינוביץ. על פי ההסבר שנמסר, התאגיד הוקם כדי להתגבר על הרגישות הפוליטית הכרוכה בביצוע העסקה במישרין עם רשויות המדינה, וכדי שזו תחשב עסקה עם גורם פרטי זר. על פי המוסכם, התאגיד הזר הוא זה שיחכור את הקרקעות מאת הפטריארכיה.
החתימה על ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הימנותא" העבירה לחשבונו של הנאמן עו"ד וינרוט 20 מיליון דולר, מתוכם 16 מיליון יועדו לפטריארך, ו-4 מיליון לכיסוי שכר טרחת עורכי הדין, המתווכים והוצאות שונות. על פי הנחיות רבינוביץ, בהתאם למה שהציג כהוראות שקיבל מהפטריארך, הכין וינרוט 13 שיקים בנקאיים, משוכים על שמו, ומוסבים על החָלָק[א]. את השיקים אמור היה רבינוביץ להעביר לפטריארך. את השיקים ביקש רבינוביץ לקבל ב-2 מעטפות.
הליך החתימה תוכנן ונוהל על ידי רבינוביץ. היה זה הליך בו כל צעד נשקל מראש במטרה להטעות את המשתתפים, ולמנוע מהם להבחין בתרמית. לאחר שנדחה מספר פעמים על ידי גורמים עלומים, שהתקשרו לרבינוביץ בשם הפטריארך, נקבע מועד החתימה על העסקות ליום שישי, ה-14 באפריל, סמוך לכניסת השבת, בזמן שהפטריארך מתאושש מטיפול דיאליזה שעבר באותו יום. רבינוביץ, שותפו מורגנשטרן וכן עו"ד וינרוט הם חרדים, עובדה שיצרה לחץ לסיים את העסקה במהירות, טרם כניסת השבת. השילוב בין הצורך לסיים את העסקות במהירות ובין מצבו הבריאותי של דיאודורוס, תרם לכך שהנתונים לא נבדקו כראוי, והתאפשרה הצגת מצג השווא כאילו הפטריארך חתם על המסמכים וקיבל לידיו את התמורה.
הפגישה בבית הפטריארך
[עריכת קוד מקור | עריכה]את אירוע החתימה ניהל רבינוביץ ביד רמה, כאשר הוא קובע באופן בלעדי את סדריו. בעת שהוא, מורגנשטרן וזוסמן נמצאו כבר בבית הפטריארך, הגיעו גם עו"ד יעקב וינרוט ואחיו עו"ד אברהם וינרוט, הנוטריון - עו"ד אברהם פרי, הרופא - ד"ר ברונו אוסטפלד, ונציג קק"ל מר מרדכי תנורי. כדי לא לעורר חשד, הם הגיעו בשתי מכוניות נפרדות, והתבקשו על ידי רבינוביץ להמתין בחדר האורחים שבקומת הכניסה, בעוד שחדר המגורים של הפטריארך ממוקם בקומה גבוהה יותר. רבינוביץ הראה לנוכחים את מסמכי העסקות שנוסחו על ידי וינרוט, שנשאו 2 חותמות, אך לא היו חתומים.
רבינוביץ הסביר כי לנוכח מצבו הבריאותי של הפטריארך, יימנע מהם לעלות יחד לחדרו. הפטריארך, שאך חזר מטיפול דיאליזה מעייף, והיה משוכנע כי מדובר במשלחת שבאה לבקרו ולדרוש בשלומו. לצידו של הפטריארך נמצאה המטפלת שלו, שהעידה כי הוא הוא אדם חכם וצלול. רבינוביץ ניהל את העלייה לרגל לחדרו. ראשונים עלו רבינוביץ, זוסמן וד"ר אוסטפלד. הרופא התחיל לטפל ברגלו של הפטריארך, ולא ביצע כל בדיקת כשירות. בבית המשפט הועלתה ההשערה כי דיאודורוס כלל לא ידע שהוא אמור לעבור בדיקת כשירות, וחשב כי רבינוביץ ארגן לו רופא לטפל בבעיית הנמק ברגלו. לאחר מכן עלה הנוטריון, עו"ד פרי. עם כניסתו לחדר ראה את הפטריארך במיטתו, ורבינוביץ מסר לו את המסמכים כשהם כבר חתומים. פרי, שלדבריו הבין שהמסמכים נחתמו לפני דקות ספורות, אישר שהמסמכים נחתמו בפניו. אחרון עלה לחדר יעקב וינרוט שברך את הפטריארך באנגלית על ביצוע העסקה, ודיאודורוס ענה לו באנגלית: "כן, כן, תבוא שוב". מתשובה זאת למד וינרוט כי אכן הפטריארך מודע לכל התהליך שנעשה, קיבל את השיקים הבנקאיים לידיו, וכי הכל כשורה.
לאחר הפגישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ע"וד ווינרוט פנה ללשכת רישום המקרקעין בירושלים, על פי ייפוי הכוח שמזוהה כחתום על ידי הפטריארך. הוא רשם בלשכת הרישום "הערת אזהרה" לטובת התאגיד הזר בנכסי המקרקעין הקשורים לעסקה. אולם בדיעבד התברר כי ביום ראשון, 16 באפריל, נמצאו עדיין השיקים הבנקאיים בידיו של רבינוביץ. רבינוביץ ניסה להסביר עובדה זאת, וסיפר ששני כמרים הגיעו אליו עם השיקים, תוך שהם מבקשים להמירם למזומנים, באומרם שהפטריארך "עובד רק במזומן". דא עקא, הכספים לא הגיעו מעולם לידי הפטריארך ונפדו על ידי רבינוביץ וזוסמן בחשבונותיהם בישראל ומחוצה לה.
המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת רישום העסקה, נודע לעיתונאי על קיומה, והוא פרסם את פרטיה באמצעי התקשורת. בעקבות זאת, נודע הדבר גם לאנשי הפטריארכיה, אשר פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את הרישום בלשכת רישום המקרקעין, בטענה כי חתימות הפטריארך על מסמכי העסקה וייפוי הכוח זויפו. בשלב ראשון, ביקשה הפטריארכיה צו מניעה למניעת ביצוע דיספוזיציה (שינוי מעמד) בקרקעות. בנוסף, הגישה הפטריארכיה תלונה במשטרה כנגד המעורבים בפרשה. תלונה זו הובילה, בסופו של דבר, להגשת כתב אישום נגד רבינוביץ' ומורגנשטרן, בעוד שזוסמן נמלט מהמדינה, מצא מקלט ברומניה והוסגר לישראל רק בנובמבר 2011[3].
בית המשפט המחוזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשפט התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט משה גל. רבינוביץ הורשע בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ובשיבוש מהלכי משפט. כעונש הוטל עליו מאסר של שבע שנים, מתוכן ארבע וחצי שנים לריצוי בפועל, ושנתיים וחצי על תנאי. כן, הוטל עליו קנס בסך של 20 מיליון ש"ח, או שלוש שנות מאסר תמורתו, ופיצוי קק"ל בסך של 800,000 ש"ח. מורגנשטרן הורשע בכך שסייע לרבינוביץ לבצע את העבירות הנזכרות, וכן בשיבוש מהלכי משפט. כעונש הוטל עליו מאסר של שנתיים, מתוכן שנה וחצי בפועל והיתרה על תנאי. כן הוטל עליו קנס בסך של 2 מיליון ש"ח, או שנת מאסר תמורתו, ופיצוי קק"ל בסך של 300,000 ש"ח.
ב-11 בספטמבר 2012, לאחר שכאמור, כשנה קודם לכן הוסגר זוסמן לישראל, הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בירושלים על חלקו בעסקה. הוא הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות והלבנת הון. בהכרעת הדין כתב עליו השופט רפי כרמל: "הוא היה בלב ליבו של המעגל הפנימי המבצע. היה אמון על הרעיון כולו"[4].
בית המשפט העליון
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם הפרקליטות וגם רבינוביץ ומורגנשטרן ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעוד שהמדינה ערערה על קולת העונשים, ועל כך שמורגנשטרן הורשע רק כמסייע ולא כמבצע עיקרי, הנאשמים ערערו על עצם הרשעתם. בדיון ישבו השופטים אשר גרוניס, מרים נאור, ויורם דנציגר.
- ערעורו של רבינוביץ נדחה, ובית המשפט העליון החליט לא להתערב בפסיקתו של בית המשפט המחוזי.
- ערעורו של מורגנשטרן התקבל באופן חלקי. באשר להרשעה בסיוע לביצוע עבירות המרמה והזיוף, קבעו השופטים כי לא ניתן לבסס ברף ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי, מעבר לכל ספק סביר, את אשמתו באמצעות תשתית הראיות הנסיבתיות שהציגה המדינה. באשר לעבירת שיבוש מהלכי החקירה, קבעו השופטים כי יש להשאיר את ההרשעה על כנה.
- ערעור המדינה התקבל באופן חלקי. עונשו של רבינוביץ הוחמר, וחלק המאסר בפועל אשר הושת עליו, הוגדל מארבע וחצי לשש שנים. באשר למורגנשטרן קבע בית המשפט כי לא ניתן לבסס הרשעה, כי הוא היה מבצע כרבינוביץ. רכיבי הקנס והפיצוי שהושתו במחוזי בוטלו, ועונש המאסר הוקטן לחצי שנה אשר רוצתה בעבודות שירות בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק.
תביעות נגד יעקב וינרוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]תביעת עורקבי ושחר בן עמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 הגישו איש העסקים עזרא עורקבי ועו"ד שחר בן עמי תביעה בסך ארבעה וחצי מיליון שקל נגד עו"ד יעקב וינרוט, על חלקם בעסקה. זאת על פי הסכם לחלוקת רווחים שנחתם בין השלושה ב-1999[5]. וינרוט הצליח לדחות את התביעה, על בסיס העובדה שבהסכם היה סעיף בוררות חובה[6]. התביעה עברה לבוררות, וב-2006 פסק הבורר, השופט בדימוס אליהו וינוגרד, לטובת וינרוט[7]. עורקבי הציג קלטת בה אומר עו"ד וינרוט על הבורר אליהו וינוגרד "זה בנאדם שלי", ועל בסיס זה פנה לבית המשפט לביטול בוררות[8]. תחילה הפסיד, אך בערעור שהגיש הורה בית המשפט שהבוררות תחודש[9], אך ביולי 2011 הבורר וינוגרד התפטר מתפקידו[10].
תביעת חברת הימנותא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 הגישה "הימנותא" תביעה נגד עו"ד יעקב וינרוט בסך 20 מיליון דולר, בטענה שווינרוט, ששימש כנאמן בעסקת הקרקעות, התרשל וכתוצאה מכך התאפשרה ההונאה בה זויפה חתימתו של הפטריארך היווני. בתום הליך גישור בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור, הושגה פשרה בה שילם וינרוט 5.5 מיליון דולר להימנותא[11].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדינת ישראל נגד יעקב רבינוביץ ודוד מורגנשטרן, בבית המשפט המחוזי בפני השופט משה גל, תקדין
- מדינת ישראל נ. יעקב רבינוביץ, פסק-דין בתיק ע"פ 4354/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים.
יהודה יפרח, מסע הצלב: פרשת הקרקעות של הכנסייה היוונית בירושלים, בעיתון מקור ראשון, 26 בדצמבר 2021
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שיק מוסב על החָלָק, משמעו שיק המוסב על ידי האדם שלפקודתו נערך השיק, באמצעות חתימת שמו על גב השיק, ומבלי שיכתוב למי הוא מסב את השיק. בכך מאפשר המסב על החלק, לאדם לו הוא מוסר את השיק, להעביר את השיק הלאה, מבלי להשאיר "טביעות ידיים"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה יפרח, כמה צריך לשלם כדי להתמנות לפטריארך? תחקיר: כסף, סודות ושקרים אתר חדשות מחלקה ראשונה 29 ביולי 2011
- ^ תאגיד זר הוא חברה שנרשמה בחו"ל
- ^ עופר וולפסון, בנו זוסמן מפרשת "הפטריארך היווני" הוסגר לישראל, אתר חדשות מחלקה ראשונה, 18 בנובמבר 2011
- ^ יסמין גואטה, ביהמ"ש הרשיע את בנו זוסמן בחלקו בפרשת הפטריארכיה היוונית, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2012
- ^ עינת ברקוביץ, "הרבה אנשים מסביב ישמחו, הנה הדוס מותקף", באתר גלובס, 13 במרץ 2003
- ^ אמיר הלמר, ביהמ"ש המחוזי דחה בקשת וינרוט לעכב ההליכים בתביעת עזרא עורקבי כנגדו, באתר TheMarker, 13 במרץ 2003
- ^ יצחק דנון ונועם שרביט, עזרא עורקבי: עו"ד וינרוט אומר בקלטת - הבורר אליהו וינוגרד "זה בנאדם שלי", באתר גלובס, 11 ביוני 2006
- ^ הילה רז, למה התכוון וינרוט כשאמר: "וינוגרד הוא איש שלי", באתר הארץ, 20 ביולי 2009
- ^ חן מענית, מכה לוינרוט: העליון הורה לחדש הבוררות בתביעת עזרא עורקבי ושחר בן-עמי נגדו, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2010
- ^ גולן חזני, בלעדי ל"כלכליסט" - אליהו וינוגרד התפטר מתפקיד הבורר בתביעה נגד וינרוט, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2011
- ^ הילה רז, עו"ד וינרוט: "שילמתי 5.5 מיליון דולר לקק"ל בעקבות החלטת בורר", באתר TheMarker, 31 במאי 2012