פרנקו פרארה

פרנקו פרארה
**Franco Ferrara**
לידה	4 ביולי 1911; פלרמו, איטליה
פטירה	7 בספטמבר 1985 (בגיל 74); פירנצה, איטליה
מקום קבורה	קמפו ורנו
מוקד פעילות	רומא
מקום לימודים	קונסרבטוריון ג'ובאני באטיסטה מרטיני
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	איטלקית
	פרופיל ב-IMDb

פרנקו פרארה (באיטלקית: Franco Ferrara;‏ 4 ביולי 1911 – 6 בספטמבר 1985) היה מנצח ומורה איטלקי.

חייו

פרארה נולד בפאלרמו שבסיציליה. הוא למד נגינה בפסנתר, בכינור ובעוגב והלחנה בקונסרבטוריון של פאלרמו ובהמשך בזה של בולוניה. ראשית הקריירה המוזיקלית שלו הייתה ככנר בבולוניה, ברומא ובפירנצה, עם תזמורת מאג'ו מוזיקלה פיורנטינו, בשנים 1933 עד 1940. הופעת הבכורה שלו בניצוח הייתה בפירנצה ב-1938 ותוך זמן קצר יצא לו מוניטין של מנצח מחונן. מצבו הבריאותי אילץ אותו לחדול מניצוח בקונצרטים פומביים, אם כי המשיך להקליט.^[1]

לאחר הפסקת קריירת הניצוח התרכז פרארה בהוראה. הקורסים שלו באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא נודעו לתהילה וכמותם גם אלה שנתן משנת 1966 באקדמיה למוזיקה בסיינה. סטודנטים מכל רחבי העולם באו לקורסי הניצוח שלו ורבים מהם החלו קריירות מזהירות וזכו לפרסום בינלאומי בעולם המוזיקה. בין תלמידיו הנודעים היו ריקרדו שאיי, אדו דה וארט, אנדרו דייוויס וגבריאל כמורה.^[1] בשנים 1974-75 הרצה פרארה על ניצוח גם בתיאטרו קומונאלה די בולוניה.

מחוץ לאיטליה, נהנה פרנקו פרארה מקריירה חובקת עולם. הוא הגיש הרצאות ברדיו ההולנדי בהילברסום (מ-1958 עד 1973), בקונסרבטואר של פריז, ברדיו שווייץ הלוגאנו, בפסטיבל "טיבור וארגה" בסיון. כמו כן עבד בפיליפינים וביפן, לשם בא בהזמנת סייג'י אוזאווה להרצות באקדמיית טוהו בטוקיו, לכבוד הידאו סאיטו, המנצח הנודע שהיה גם מורו של אוזאווה. בארצות הברית לימד פרארה במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, בבית ספר ג'וליארד למוזיקה בניו יורק ובמרכז ברקשייר למוזיקה משנת 1975 ואילך.

פרארה נודע גם בניצוח על פסקולי סרטים. הוא ניצח על פרטיטורות מאת נינו רוטה לסרט "הנמר", מריו נאשימבנה ל"בראבא" וטושירו מאיוצומי לסרטו של ג'ון יוסטון "התנ"ך: בראשית", ואחרים.

פרנקו פרארה מת בפירנצה.

מדיה וקבצים בנושא פרנקו פרארה בוויקישיתוף