פרנצ'סקו צ'ילאה

**פרנצ'סקו צ'ילאה**
**Francesco Cilea**
לידה	23 ביולי 1866; Palmi, איטליה
פטירה	20 בנובמבר 1950 (בגיל 84); ואראצה, איטליה
מוקד פעילות	איטליה, ממלכת איטליה
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	פסנתר
	פרופיל ב-IMDb

פרנצ'סקו צ'ילאה (באיטלקית: Francesco Cilea‏; 23 ביולי 1866 - 20 בנובמבר 1950) היה מלחין איטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילאה נמשך למוזיקה מאז ששמע בגיל ארבע את האופרה "נורמה" של בליני. הוא למד בקונסרבטוריון בנאפולי ולקראת סיום לימודיו חיבר את האופרה "ג'ינה", שזכתה להצלחה. בעקבות הצלחה זו חיבר את האופרה LA TILDA בסגנון אופרות הוריזמו.

ב-1897 כתב את האופרה "הארלזיינית" לפי מחזה של אלפונס דודה (למחזה זה כתב ז'ורז' ביזה את המוזיקה המפורסמת שלו "הנערה מארל"). את התפקיד הראשי שר הטנור הצעיר אנריקו קארוזו. האופרה לא זכתה להצלחה, אולם צ'ילאה לא התייאש, ובשנת 1902 חיבר את האופרה המפורסמת ביותר שלו, "אדריאנה לקוברר", עם קארוזו בתפקיד הגברי הראשי. האופרה מבוססת על חייה של השחקנית הצרפתייה אדריאנה לקוברר (1692–1730), שמתה בנסיבות מסתוריות, כנראה על ידי הרעלה בידי אחת מהידידות של מאהבה. העלילה "הותאמה" למדיום האופראי. האופרה זכתה להצלחה עצומה, ולמעשה זו היצירה היחידה של צ'ילאה המבוצעת עד ימינו. זמרות רבות שרו את התפקיד הראשי, ובהן רנאטה טבאלדי ומונסראט קאבאייה.

בשנת 1907 העלה את האופרה האחרונה שלו, "גלוריה", בניצוחו של ארתורו טוסקניני. האופרה לא זכתה להצלחה, וצ'ילאה הפסיק לחבר אופרות. הוא התרכז בהלחנת מוזיקה קאמרית ובהוראה בקונסרבטוריונים של פאלרמו ונאפולי. הסונאטה שלו לפסנתר ולצ'לו, יצירה רומנטית בסגנון המזכיר את בראהמס, עדיין נשמעת מדי פעם בקונצרטים. בשנת 1950 נפטר בעיר ואראצה, בגיל 84.