פרנץ מרטוש
 | |
| לידה |
10 בינואר 1875 ארד, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 1938 (בגיל 63) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| שפות היצירה |
הונגרית |
  | |
פֶרֶנְץ מַרְטוֹש, ׁ(במקור מיטלמן,[1] בהונגרית: Martos Ferenc; ארד, 10 בינואר 1875 – בודפשט, ארז'בטווארוס, 24 בנובמבר 1938)[2][3] היה סופר הונגרי, משורר, מחזאי, כותב לבריות אופרטה, עיתונאי, עורך עיתון.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנץ מרטוש נולד למשפחה יהודית שהמירה את דתה כבנם של פרנץ מרטוש (מיטלמן) (1847–?) בעל בית חרושת ושל אדל הרצ'קה.[4] סיים תיכון בארד, ואז עבר לבירה עם הוריו. הוא למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). כנשיא התאחדות הסטודנטים ההונגרית הלאומית ערך את עיתוני האוניברסיטה במשך שנה אחת. בין השנים 1896–1914 עבד כפקיד במשרד הדתות והחינוך הציבורי. בנוסף לכך מ-1894, היה עמית מערכת פנימי של פשטי נפלו, אחר כך של "עיתון בודפשט" (Budapesti Hírlap), ובין 1900 לבין 1902 הוא ערך את ה"עיתון הבירה" (Fővárosi Lapok). הוא החל את קריירת הכתיבה שלו בשירה וברומנים והמשיך במחזות, ומשנת 1904 כתב רק לבריות אופרטה.
אשתו הייתה גיזלה דויטש, איתה התחתן בבודפשט ב-8 ביולי 1908.[5] בתם: ורוניקה מרטוש.
עבודותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אִיזָה (שירים, בודפשט, 1896)
- מריֵיט (רומן, בודפשט, 1900)
- טיטאניה (שירים, בודפשט, 1902)
- בלינט בלשה (מחזת בחרוזים, בודפשט, 1902)
- מאסטר שימוני (קומדיה, בודפשט, 1903)
- גרניום (קומדיה, בודפשט, 1906)
- המטריה של פטרוס הקדוש (מחזה, מחבר שותף: קארוי בקוני, בודפשט, 1907)
ליבריות לאופרטות ויצירות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bob herceg (operett, zeneszerző: Huszka Jenő, bemutató: Budapest, 1902)
- Aranyvirág (operett, zeneszerző: Huszka Jenő, bemutató: Budapest, 1903)
- A granadai vőlegény (regényes daljáték, zeneszerző: Báhnert József, bemutató: Budapest, 1905)
- Gül Baba (operett, zeneszerző: Huszka Jenő, bemutató: Budapest, 1905)
- Tüske rózsa (operett, zeneszerző: Jacobi Viktor, bemutató: Budapest, 1907)
- Tündérszerelem (regényes daljáték, zeneszerző: Huszka Jenő, bemutató: Budapest, 1907)
- Van, de nincs (operett, zeneszerző: Jacobi Viktor, bemutató: Budapest, 1908)
- 100 év múlva (revü, zeneszerző: Jacobi Viktor, bemutató: Budapest, 1908)
- Jánoska (fantasztikus játék, zeneszerző: Jacobi Viktor, bemutató: Budapest, 1909)
- A kis gróf (operett, zeneszerző: Rényi Aladár, bemutató: Budapest, 1911)
- Leányvásár (operett, társszerző: Bródy Miksa, zeneszerző: Jacobi Viktor, bemutató: Budapest, 1911)
- Szökik a nagysága (énekes bohózat, társszerző: Bródy Miksa, bemutató: Budapest, 1913)
- A kis király (operett, társszerző: Bakonyi Károly, zeneszerző: Kálmán Imre, bemutató: Budapest 1914)
- Sybill (operett, társszerző: Bródy Miksa, zeneszerző: Jacobi Viktor, bemutató: Budapest 1914)
- Zsuzsi kisasszony (operett, társszerző: Bródy Miksa, zeneszerző: Kálmán Imre, bemutató: Budapest, 1915)
- A pacsirta (operett, zeneszerző: Lehár Ferenc, bemutató: Budapest, 1918)
- Pillangó főhadnagy (operett, társszerző: Harmath Imre, zeneszerző: Komjáthy Imre, bemutató: Budapest, 1918)
- Cigánygrófné (operett, verseit írta: Kulinyi Ernő, zeneszerző: Vincze Zsigmond, bemutató: Budapest, 1920)
- Lili bárónő (operett, zeneszerző. Huszka Jenő, bemutató: Budapest, 1919)
- Anna-bál (operett, zeneszerző: Volkmann Róbert művei után Vincze Zsigmond, bemutató: Budapest, 1925)
- Alexandra (operett, zeneszerző: Szirmai Albert, bemutató: Budapest, 1925)
- Kitty és Kató (operett, zeneszerző: Rényi Aladár, bemutató: Budapest, 1926)
- Hajtóvadászat (operett, zeneszerző: Huszka Jenő, bemutató: Budapest, 1926)
- Éva grófnő (operett, zeneszerző: Szirmai Albert, bemutató: Budapest, 1928)
- Katica (operett, zeneszerző: Márkus Alfréd, bemutató: Budapest, 1929)
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ענייני חיילוּת (מחזה בחרוזים, נכתב על ידי: אנדרה סילבן וז'אן גסקון, בכורה: בודפשט, 1897)
- הדרור (מחזה בחרוזים, נכתב על ידי לואי ארטוס, בכורה: בודפשט, 1906)
- העבר (מחזה בחרוזים, נכתב על ידי ויקטוריאן סרדו, בכורה: בודפשט, 1907)
- העכבר הכחול (משחק בחרוזים, נכתב על ידי: יוליוס הורסט ואלכסנדר אנגל, מצגת: בודפשט, 1915)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים, XVIII. כרך, 1999, מאמר על פרנץ מרטוש, 605-608.
- Magyar életrajzi lexikon II. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה}
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Révai nagy lexikona XIII. נפח (הלקסיקון הגדול של רוואי).
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. 1902 עמוד 767.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 94529/1890 Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1890. év 8. oldal 18. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1161/1938. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-10.
- ^ Martos Ferenc meghalt (1938. november 25.) Magyar Nemzet, 79. szám, 13. o.
- ^ A Gulyás-féle 1999-es kiadás kihangsúlyozza, hogy Hertschka és nem Hertzka.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 298/1908. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-10.