פרנץ טאוסק
 | |
| לידה |
7 באוגוסט 1865 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1915 (בגיל 50) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| תפקידים |
רופא |
  | |
פרנץ טאוסק (בהונגרית: Tauszk Ferenc; פשט, 7 באוגוסט 1865 – בודפשט, 31 באוקטובר 1915) היה רופא, פנימאי, פרופסור באוניברסיטה, המזכיר הכללי של איגוד הסנטוריום של חולי ריאות עניים בבודפשט. בשנת 1905 הוענק לו תואר "יועץ מלכותי".[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנץ טאוסק נולד במשפחה יהודית כבנם של הנריק טאוסק, סוחר תבואה, ושל הרמינה פפר.[2] הוא למד בפשט ושם והשיג את התואר ברפואה. לאחר מכן בילה זמן רב בחו"ל, במיוחד בברלין, שם עסק בפתרון כמה נושאים פתולוגיים במכון דו בויס ריימונד (Du Boys Reymond). בינתיים הוא פקד את בתי החולים והמרפאות הבולטים בגרמניה, בלגיה, אנגליה ואיטליה לנושאי המחקר שלו. הוא ביקר גם במזרח מספר פעמים ודיווח על מסקנותיו הרפואיות משם ב"שבועון הרפואי". בין השנים 1888–1899 עבד לצד פרידייש קוראני כעוזרו במרפאה הראשונה לרפואה פנימית. הוא ביצע עבודות מדעיות רבות בתחום הרפואה הפנימית. עם עבודותיו הוא זכה בפרס היובל של עמותת פסקוויץ' וב"מדליית ההנצחה של בלשה" על שם הכירורג יאנוש בלשה (Balassa János). הוא אסף סביבו את דור הרופאים הצעירים ופרסם את המדריך לרפואה ולאבחון קליני (1892 וב-1894, בודפשט, 3 כרכים). בשנת 1896 הפך לפרופסור באוניברסיטה לרפואה פנימית. בשנת 1897 הפך לרופא בבית החולים לעניים ובאיגוד בתי החולים האוניברסיטאים; מאותו זמן עשה מאמצים משמעותיים, במיוחד בטיפול בחולי ריאות עניים ובמאבק נגד השחפת. משנת 1900 היה הרופא הראשי של "בית הרחמים", שהוקם על ידי הנסיכה סן מרקו. בודפשט הירלפ ופשטי הירלאפ דיווחו על מותו.
עבודותיו ברפואה פנימית שעוסקות בנושאים קליניים וניסיוניים, הופיעו בכתבי עת הונגריים, גרמנים וצרפתיים מקצועיים.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס פסקוויץ'
- פרס בלשה
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדריך לרפואה. עם עוד. אד. (1892)
- אבחון קליני, I - III. עם עוד. אד. (1894)
- יסודות הרפואה הפנימית (1895; מהדורה ג '. מהדורה 1913)
- תשובה Sic itur ad astra? ג. עלון (1895)
- טוברקולין של קוך (1897)
- מחלות ריאות וחברה הונגרית (1898)
- הֵרוֹאִין. תחליף חדש למורפין (1898)
- הקשר בין אונות הכבד ההיפרטרופיות לאטרופיות (1898)
- Balneotheraphy של חולי לב (1898)
- בית מרפא לחולי ריאה (1899)
- עבודת הלב הרגיש ... (1900)
- רפואה פנימית. עם ז'יגמונד גרלוצי, לאסלו קיטלי (1902)
- תרופות חדשות יותר ששופכות אור על התפשטות שחפת (1904)
- הגנה מפני סרטן ריאות בהונגריה (1904)
- תנועה נגד מחלת ריאות (1905)
- עשר שנים למאבק בסרטן הריאות (1908)
- בידוד חולים עם שחפת ריאתית (1910)
- המלכה אליזבת סנטוריום (1912)
- פריג'יס קוראני (1828–1913) (1913)
- יסודות הרפואה הפנימית (1913)
- על אמבטיות ביתיות ולא ביתיות (1914)
הוא ערך את ספרי השנה של איגוד חולי הריאות העניים ושחפת.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוז'ף סיניאי:חייהם ועבודותיהם של סופרים הונגרים. 1909
- פרנץ טאוסק . אינדקס ביוגרפי הונגרי. המוזיאון הספרותי פטפי
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. פרנץ טאוסק.
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים בולטים, מכבי, 2001, עמ' 104
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. כרך 6. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון הספרים ההונגרי, עמ' 645.
- הלקסיקון הגדול של פאלאס. אנציקלופדיה של כל הידע. Bp., פאלאס - רוואי, 1893–1904
- הלקסיקון הגדול של רוואי. 1911
- מרטון הולו: פרנץ טאוסק. בודפשטי הירלאפ, 1915. 304, 308.
- פרנץ טאוסק (1865–1915) . שבועון רפואי, 1975 (כרך 116) מס' 26. 1528–1529
- שאנדור סאבו: פרנץ טאוסק: עשר שנים למאבק בסרטן הריאות. בודפשט, 1908
- הנריק שושני: המדריך לרפואה פנימית של פרנץ טאוסק: ד"ר פרנץ טאוסק: יסודות הרפואה הפנימית. 1913 סקירת בודפשט (1873–1944), 1915 (כרך 43), כרך 161