רפואת ריאות

רפואת ריאות (בלועזית: פולמונולוגיה) היא התמחות ברפואה העוסקת במחלות של הריאות ובאזור חלל הנשימה. רפואת הריאות נחשבת בדרך כלל ענף של רפואה פנימית, למרות שהיא מיוחסת לרפואה דחופה כאשר מדובר בחולים הזקוקים להנשמה מכנית. ניתוח בחלל הנשימה מבוצע בדרך כלל על ידי מומחים בכירורגיה קרדיולוגית. רפואת בית החזה איננה התמחות משל עצמה, אך זהו מושג כולל הקשור לטיפול במחלות של החזה, ומכיל בתוכו את התחומים של רפואת ריאות, ניתוח בבית החזה ורפואה דחופה. רפואת ריאות עוסקת באבחון ובטיפול של מחלות ריאות, כדוגמת שחפת. הרופאים המתמחים בתחום זה נקראים רופאי ריאות או בלועזית פולמונולוגים.

תמונה סכמטית של מערכת הנשימה האנושית

אבחון

ברפואה, 50% מכלל האבחנות יכולות להעשות דרך היסטוריה רפואית, וכך גם מחלות ריאות. רופא הריאות ינהל ביקורת כללית, תוך התמקדות בנקודות הבאות:

1. מחלות תורשתיות המשפיעות על הריאות (סיסטיק פיברוזיס, אלפה 1)
2. עישון השפעות בריאותיות של עישון טבק, אזבסט וחשיפה לרעלנים כמו אדי מפלט ואדי מכרה פחם)
3. חשיפה לגורמים זיהומיים (סוגים מסוימים של ציפורים, עיבוד שעורה)
4. נטייה אוטואימונית שעשויה לגרום למצבים מסוימים (לייפת של הריאות, לחץ דם גבוה של הריאות)

הבדיקה הגופנית חשובה, כבכל שאר תחומי הרפואה:

1. בדיקה של הידיים אחר סימנים של כיחלון או דופק וקצב נשימה.
2. מישוש של כלי הלימפה הצוואריים, קנה נשימה ותנועות דופן בית החזה.
3. האזנה באמצעות מַסְכֵּת לריאות, בחיפוש אחר קולות נשימה מופחתים או חריגים.

היות שמחלות לב רבות יכולות לחולל תסמינים ריאתיים, נערכת בדרך כלל גם בדיקה קרדיולוגית מקיפה.

כלים נוספים:

1. בדיקות מעבדה של דם, לעיתים גם מדידות של גז דם עורקי
2. ספירומטריה (מדידת כושר נשימה, קביעת קיבולת הריאות)
3. ברונכוסקופיה
4. צילום רנטגן של הריאות
5. סריקות CT (לעיתים נדירות סריקות MRI)
6. שיטות מסוימות של רפואה גרעינית
7. טומוגרפיה של הנפקת פוזיטרון (לרוב במקרים של סרטן ריאות)

טיפול

טיפול כירורגי מתבצע בדרך כלל על ידי כירורג קרדיולוגי, לרוב לאחר הערכה ראשונית של רופא ריאות. טיפול תרופתי הוא הטיפול החשוב ביותר עבור רוב המחלות ברפואת הריאות, או באמצעות אינהלציה (מרחיב הסימפון וסטרואידים) או בצורה אוראלית (אנטיביוטיקה). טיפול בחמצן נחוץ לעיתים קרובות במקרים חמורים של מחלות נשימה (נפחת ולייפת של הריאות). כאשר הטפול בחמצן אינו מספיק, החולה עלול להזדקק להנשמה מכנית, ובמצבים קיצוניים - לטיפול במכשיר ECMO.

ראו גם

• פתולוגיה של מערכת הנשימה
• מכון ריאות