פרנסיס גארי פאוורס
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1929 ג'נקינס, קנטקי, ארצות הברית |
|---|---|
| נהרג |
1 אוגוסט 1977 (בגיל 47) מחוז לוס אנג'לס, קליפורניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| כינוי | גארי פאוורס |
| השכלה |
|
| צאצאים |
Francis Gary Powers Jr. |
| השתייכות |
 חיל האוויר של ארצות הבריתCIA |
| תקופת הפעילות |
מ-1950 |
| דרגה |
 |
| תפקידים בשירות | |
| טייס U-2 | |
| פעולות ומבצעים | |
| משבר מטוס הריגול U-2 | |
| עיטורים | |
| |
  | |
פרנסיס גארי פאוורס (17 באוגוסט 1929 - 1 באוגוסט 1977) היה טייס אמריקני שנודע לאחר שמטוס הלוקהיד U-2 שהטיס בשירות ה-CIA יורט במהלך טיסת סיור מעל שמי ברית המועצות, תקרית שהובילה למשבר מטוס הריגול U-2 ב-1960.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאוורס נולד בג'נקינס שבמדינת קנטקי כבן שני והזכר היחיד מתוך שישה ילדים לאידה מלינדה (פורד) ואוליבר ווינפילד פאוורס, כורה פחם. הוא גדל בצד השני של הגבול בפאונד, וירג'יניה. משפחתו חיה בעיירת כורים ובגלל הקושי הנלווה לחיים בעיירה כזו, אביו רצה שפאוורס יהיה רופא כדי שירוויח יותר ויהנה מתנאים טובים מאלה שבהם גדל.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1950 סיים פאוורס את לימודיו במילטון קולג' בטנסי והצטרף כלוטננט שני לחיל האוויר של ארצות הברית. אחרי שסיים אימון מתקדם עם כיתה 52-H בבסיס חיל האוויר ויליאמס באריזונה, פאוורס הוצב עם טייסת 468 בבסיס טרנר בג'ורג'יה כטייס F-84 ת'אנדרג'ט. לדברי בנו, פאוורס לא טס במבצעי קרב במהלך מלחמת קוריאה משום שגויס על ידי ה-CIA בגלל הרקע היוצא מן הכלל שהיה לו בהטסת מטוסי סילון חד-מנועיים. ב-1960, פאוורס כבר השתתף במבצעי סיור אוויריים חשאיים רבים.
תקרית ה-U-2
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משבר מטוס הריגול U-2
פאוורס שוחרר מחיל האוויר ב-1956 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו הצטרף לתוכנית ה־U-2 בדרגת אזרח GS-12. טייסי U-2 טסו במשימות ריגול בגבהים מעל 70,000 רגל (21.3 ק"מ), מעל להישג ידה של הגנת האוויר הסובייטית. מטוסי ה-U-2 צוידו במצלמה חדישה אשר עוצבה לצלם תמונות ברזולוציה גבוהה מקצה הסטרטוספירה מעל מדינות עוינות, בכללן ברית המועצות. במשימות ה-U-2 צילמו באופן שיטתי מתקנים צבאיים ואתרים חשובים אחרים.
המודיעין הסובייטי היה מודע לטיסות ה-U-2 הפולשניות מאז 1956, אך חסרו לו אמצעי-נגד יעילים עד 1960. ב-1 במאי 1960, ה-U-2 של פאוורס, אשר המריא מבסיס אוויר צבאי בפשאוור שבפקיסטן בתמיכת תחנת האוויר האמריקנית בבדאבר, יורט באמצעות טיל קרקע-אוויר S-75 דווינה מעל סברדלובסק. פאוורס לא הצליח להפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית לפני שמילט עצמו ונשבה.
ה-U-2 של פאוורס נפגע מהטיל הראשון ששוגר. בסך הכול שוגרו לעברו 14 טילים. אחד מהם פגע במיג-19 שנשלח ליירט את ה-U-2, אך לא יכול היה להגיע לגובה רב מספיק. טייס המיג-19, סרגיי ספרונוב, נפלט אך מת מפציעותיו.
מאסרו והמשך חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שנשפט והואשם בריגול, פאוורס נדון לעשר שנות מאסר, אך לאחר שעברו 21 חודשים, האמריקנים והרוסים ביצעו חילופי שבויים כאשר החליפו את פאוורס ברב המרגלים הרוסי רודולף אבל.
פאוורס נהרג כאשר מסוק חדשות שהטיס, התרסק בגלל חוסר דלק, ב-1 באוגוסט 1977.
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 2015 הפיק הבמאי סטיבן ספילברג סרט על פרשת חילופי השבויים בה שוחרר פאוורס, בשם "גשר המרגלים".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל גרינפטר, היום לפני 52 שנה: בריה"מ שבתה טייס ריגול אמריקאי, באתר הארץ, 7 במאי 2012
- הכישלונות של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, באתר nrg
רן לוי, U-2 – מטוס הריגול של המלחמה הקרה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- פרנסיס גארי פאוורס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרנסיס גארי פאוורס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרנסיס גארי פאוורס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
