פריץ נשיץ

פריץ נשיץ
Fritz Naschitz
Naschitz Frigyes

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 במאי 1900 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	26 במרץ 1989 (בגיל 88) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), אוסטריה, ישראל
עיסוק	יזם סופר דיפלומט מתרגם

פריץ ג. נשיץ (בגרמנית:Fritz Naschitz, בהונגרית:Naschitz Frigyes ‏ 21 במאי 1900 - 26 במרץ 1989) היה תעשיין, דיפלומט ,משורר , סופר ומתרגם אוסטרי-רומני ישראלי בשפות גרמנית והונגרית. הוא כיהן למשך מספר עשורים כקונסול כללי לשם כבוד הראשון של איסלנד בישראל. היה משפטן ומהנדס בהכרשתו.

ביוגרפיה

פריץ נשיץ נולד ב-1900 בווינה, בירת אוסטריה, אז באימפריה האוסטרית-הונגרית. מוצא משפחתו היה בקהילת יהודי ניקולסבורג במורביה (כיום מיקולוב ברפובליקה הצ'כית) . היהודים כינו את היישוב גם בשם "נאש" ומשם שם משפחת נשיץ. . משפחת אביו הייתה מיוחסת, בין היתר, לרבמרדכי בנט מניקולסבורג.. גם אדולף פישהוף הרופא והמהפכן האוסטרי המפורסם מימי אביב העמים בווינה, היה דוד של אביו. . האב אלכסנדר נשיץ נולד בטימישוארה , בהמשך עבר לווינה, ומאוחר יותר חזר לטימישוארה, בה נודע כאחד ממנהלי התאגידים התעשייתיים בחבל באנאט. . משפחת אמו של נשיץ, ביאנקה לבית ארנהיים, {{הערה|באתר הגניאלוגי geni מקורה היה בעיר אופבה בשלזיה המורבית, . פריץ נשיץ גדל בעיר טימישוארה, ולמד בגימנסיה הממלכתית הראשית בעיר. בהמשך למד משפטים באוניברסיטאות בבודפשט ובקולוז'וואר (כיום קלוז'-נפוקה) וב-1922 עשה לימודי הנדסת טקסטיל בסקסוניה בגרמניה. . בשנים 1924-1923 פקד קורסים לספרות ולהיסטוריה של האמנות בפריז. בעת לימודיו בצרפת יצר קשרי ידידות עם סטודנטים איסלנדים אשר לימים תמכו במינויו כקונסול כבוד של ארצם בישראל. . בדומה לאביו פעל בתפקידי ניהול בתעשייה. בטימישוראה היה נשיץ פעיל פעיל בארגונים הציוניים לצידם של ארנה ורמש ואלכסנדר מרמורק . ב-1940 הוא עלה לארץ ישראל בישראל פעל כחבר בהנהגת איגוד התעשיינים הישראלים. בשנים 1960-1949 כיהן גם כקונסול כבוד של איסלנד . . אחרי שנת 1960 הוחלף בתפקיד זה עם בנו, גד נשיץ. והיה לבסוף לדקאן לשם כבוד של סגל הקונסולים של איסלנד. יחד עם בנו סייע בארגון ביקורם של דוד בן גוריון (ב-1963) וגולדה מאיר באיסלנד. .

פעילותו הספרותית והפובליציסטית

נשיץ כתב שירים מנעוריו. לראשונה כתלמיד תיכון שלח שירים לכתב העת A Hét של יוז'ף קיש. בטימישוארה פרסם מאמרים בעיתונים המקומיים, Temesvári Hirlap ו- Temeswarer Zeitung, מאוחר יותר פרסם מאמרים ומסות בכתבי עת יהודיים בגרמניה ובהונגריה ובעיתונים בשפה ההונגרית בטרנסילבניה (לרבות Uj Kelet). כמו כן פרסם קובץ של שירים. הוא תרגם שירים מגרמנית, אנגלית ,צרפתית, איטלקית וספרדית להונגרית אף שירים אחדים מטורקית, דנית, אסלנדית, שוודית ופורטוגזית. הוא כיהן כסגן יושב ראש איגוד הסופרים כותבי גרמנית בישראל והיה חבר במרכז PEN של הסופרים כותבי גרמנית בחוץ לארץ עם המושב בלונדון.

חייו הפרטיים

בישראל נשיץ התגורר בתל אביב. הוא היה נשוי לז'ני אאוגניה לבית האן (Hann) (1985-1903), ילידת בודפשט. בנם היה העורך דין גד נשיץ.

הוקרה

• עיטור צלב מסדר הבז של איסלנד בדרגת מפקד
• עיטור צלב המסדר הפדרלי להצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, דרגה א.
• 1962 - פרס נורדאו לספרות
• 1981 - פרס הרצל
• 1984 - פרס חנה סנש

ספרים

• 1980 - Erfühltes und erfülltes Leben
• 1988 - Literarische Essays.Bekenntnisse und Rezensionen

(מסות ספרותיות. זיכרונות ומאמרי רביו) הוצאת Gerlingen - Bleicher

תרגומי שירים

• Öt világrész költészetéből, Tel-Aviv, Kolosszeum, 1980.

(תרגומי שירים מחמישה חלקי תבל) תרגומים להונגרית

קישורים חיצוניים

• דיולה בורבאנדי - לקסיקון הסופרים כותבי ההונגרית במערב

Borbándi Gyula  :Nyugati magyar irodalmi lexikon es bibliográfia, Mikes International Hága, Hollandia, Országos Széchényi Könyvtár Budapest, Magyarország 2006 עמ' 23

• עו"ד גד נשיץ:"אבא לימד אותי: כל תיק, גדול או קטן, הוא הכי חשוב בעולם" - בעיתון "כלכליסט" 18 בפברואר 2010 - כתבה מאת צמרת פרנט

לקריאה נוספת

Naschitz, Fritz, in: Dov Amir: Leben und Werk der deutschen Schriftsteller in Israel: Eine Bio-Bibliographie, 1980, S. 51.

• Handbuch österreichischer Autorinnen und Autoren jüdischer Herkunft 18. bis 20. Jahrhundert

עמ' 966 , ערך 7364 Fritz Naschitz

• Meir Marcell Faerber (Hrsg.): Stimmen aus Israel. Eine Anthologie deutschsprachiger Literatur in Israel. Stuttgart: Bleicher, 1979, S. 221.
• Gervai Sándor Ceruzarajz Naschitz Frigyesről: Negyen év a

עמ' 9 világirodalom szolgálataba Uj Kelet, Tel Aviv - 24 1 1964 (שאנדור גרוואי - רישום של פרידייש נשיץ - ארבעים שנה בשירות הספרות העולמית) בעיתון אוי קלט, תל אביב (בהונגרית)