פעולות צבאיות לא-מלחמתיות

פעולות צבאיות לא-מלחמתיות (בר"ת: פצל"ם; באנגלית: Military Operations Other Than War, ר"ת: MOOTW) הן פעולות הנעשות על ידי הצבא ואינן קשורות באופן ישיר או עקיף לפעילות לוחמה.

סוגי פעולות

פעולות צבאיות לא-מלחמתיות כוללות:

• פעילות הנדסית למטרות אזרחיות, כגון הקמת גשרים ופריצת דרכים, באמצעות יכולותיו הצבאיות של חיל הנדסה.
• חילוץ והצלה, באמצעות יחידות החילוץ וההצלה של הצבא ויחידות נוספות, כגון חיל ים.
• פעולות שבאופן מסורתי נעשות על ידי גופים ממשלתיים אחרים, אך מסיבות שונות הוטלו על הצבא, כגון הקניית אוריינות לחיילים.
• שבירת שביתה: הפעלת שירותים חיוניים, כגון נמל או נמל תעופה, בעת שביתה ממושכת בהם.

פצל"ם נעשות לעיתים על ידי יחידות צבאיות המופנות באופן זמני למשימות אלה, תוך שימוש ביכולות שהוקנו להן למטרות צבאיות, ולעיתים על ידי יחידות ייעודיות, שהוקמו מלכתחילה לפצל"ם. במדינות שבהן מתקיים גיוס חובה, יחידות פצל"ם מאפשרות לחלק מבעלי האידאולוגיות הפציפיסטיות למלא את חובת הגיוס.

לעיתים מטושטש הגבול בין משימות שאינן לוחמתיות, אך נועדו להגשמת יעדי הצבא, לבין פצל"ם. דוגמאות:

• פעולות להעלאת מוטיבציה ורוח לחימה של החיילים, על ידי הנחלת האתוס הלאומי להם, משרתות את היערכותו של הצבא ללחימה, אך עלולות לגלוש לאינדוקטרינציה של החיילים בהפנייתן מערכי העם לערכי המשטר.
• פעולות תרבות: שידורי רדיו הצבא האדום בברית המועצות, שידורי גלי צה"ל בישראל.
• פעולות שיטור ושמירה על סדר: בתקופת מלחמת העולם השנייה היה צבא ארצות הברית מעורב בפעולות שיטור כנגד אוכלוסייה ממוצא יפני. בזמן מלחמת וייטנאם דוכאו בארצות הברית מהומות אזרחיות על ידי צבא ומשמר לאומי במשולב. כך גם פעולת משמר הגבול במדינת ישראל, שמשרתיו מגויסים כחיילים אך מקבלים סמכויות ומבצעים משימות שיטור.
• פעולות חינוך לאוכלוסיות מיוחדות
• עידוד שלום: פעולות סיוע של צבא לאוכלוסיות זרות על-מנת לקרבן לדמוקרטיה, או למדינה ששלחה את צבאה לסיוע, הן פצל"ם. כך פעולות הצבא האיטלקי בבוסניה והרצגובינה. במנדט MOOTW מוגדר במפורש שעידוד שלום מצד אוכלוסיות שכנות במרכז אמריקה הוא אינטרס לאומי, וזה מאפשר ייעוד יחידות צבא למשימת פצל"ם זו. המסתייגים משימוש זה בפצל"ם רואים את עידוד השלום והדמוקרטיה כהמשך הקולוניאליזם. אז, השתלטו מדינות אירופה על שטחים באפריקה באסיה בנימוק של הכנת תושבי המקום לשלטון עצמי.

שאלת הטלתן של משימות כאלה על הצבא שנויה במחלוקת.

הסדרת הפעולות בחוק

במדינת חוק מוסדרת הפעלתו של הצבא בחוק, ולעיתים מתייחסת החקיקה באופן ספציפי לפצל"ם, בהיותו חריגה ממטרות היסוד של הצבא. דוגמאות:

• כאשר חיילים מיפן נשלחו לפעול ככוח שלום תחת מנדט האו"ם, ובפעולות נגד טרור בראשות קואליציה אמריקנית, הוחלט: הכוח הוגבל ל-600 חיילים, יפעל בשיקום מתקנים אזרחיים שנפגעו במלחמה וייסוג תוך שנתיים מהישלחו, ללא קשר להשגת המשימה.^{[דרוש מקור]}
• בארצות הברית מופעל פצל"ם על פי חוק ה-Military Support to Civil Authorities (MSCA), המאפשר הקצאת כוחות צבא למשימות אזרחיות פנימיות באופן זמני, תוך שהוא מגביל שימוש בכוחות פדרליים לאכיפת החוק, אלא אם כן זה מאושר על ידי החוקה והקונגרס. מה שמוגדר כ-Posse Comitatus Act. כך נערכו כוחות צבא לדכא מהומות בקליפורניה ב-1992, בהתאם לחוק מאושר. כן מוגדר השימוש בכוחות צבאיים למחצה, כמו משמר החופים (Coast Guard) והמשמר הלאומי (National Guard) כנגד איומים לאומיים מסוג הגירה לא-חוקית, מכיוון מקסיקו והים הקאריבי. חקיקה בנושא בקונגרס משתנה תדיר, בהתאם לאיום ולמדיניות השלטת.

הטלת פצל"ם על צבא, במיוחד פעילות שיש לה השלכות פוליטיות פנימיות, מעלה את סוגיית הפגיעה בדמוקרטיה.

פצל"ם בישראל

צה"ל עסק בפצל"ם מראשית ימיו. עם זאת, פקודת סדרי השלטון והמשפט, שהסמיכה את הממשלה להקים כוחות מזוינים קבעה כי תפקידם יהיה "הגנה על המדינה". חוק יסוד: הצבא שנחקק בשנת 1976, הוא חוק קצר, שלא הגדיר במפורש את תפקידיו של צה"ל. רק בשנת 1995 תוקנה פקודה סדרי השלטון והמשפט, ונקבע בה כי הכוחות יוכלו לבצע גם פעולות לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה. בין היתר, עוסק הצבא בפעילויות כגון:

• חינוך והנחלת השפה העברית בעזרת מורות חיילות, וכן בבסיסים כמו מחנה מרקוס בחיפה, כפר ילדים וחוות השומר. בתשכ"ה (1965) אף ניתן לצה"ל פרס ישראל בתחום החינוך.
• פרויקט נערי רפול השקיע בחינוך נוער במצוקה.
• סיוע לעלייה, לקליטה ולתושבי המעברות בעת הצפות.
• הקמת גשרים (בעיקר גשרי ביילי, שבהם מצויד חיל ההנדסה).
• הפעלת תחנת רדיו (גלי צה"ל) והוצאה לאור (באמצעות קצין חינוך ראשי).
• פעולות חילוץ והצלה, בישראל ומחוץ לה.
• פעולות שיטור אזרחיות באמצעות יחידה ייעודית שהוקמה לשם כך - חיילות חיב"ה.
• פעולות של ייצור אמצעי לחימה משרתות את צורכי הצבא, אך בדרך כלל הן מבוצעות (גם בישראל) על ידי מפעלי תעשייה שמחוץ לצבא. עם זאת, הוקמו במסגרת צה"ל מפעלים אחדים לייצור אמצעי לחימה, ובראשם המפעל לייצור הטנק "מרכבה".

פצל"ם בתוכנית ההתנתקות

במסגרת ההיערכות לביצוע תוכנית ההתנתקות הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד השימוש בצה"ל לשם פינוי המפונים מבתיהם ומיישוביהם. טענת העותרים: "יש להבחין הבחנה חדה בין פעולות של אכיפת חוק המתבצעות בתחומי מדינת ישראל ומופנות כלפי אזרחים ישראלים, לבין שמירה על ביטחון המדינה מפני אויבים מחוץ. אכיפת חוק אזרחית נמצאת בסמכותה הבלעדית של משטרת ישראל, ואילו הצבא מופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני אויביה. שימוש בצה"ל ובחייליו לצורכי שמירה על הסדר הציבורי אל מול אוכלוסייה אזרחית חוטא למהות תכליתו של הצבא שהוא צבא חובה". עתירה זו נדחתה תוך קביעה כי "יישום ההתנתקות הינה יעד ביטחוני-לאומי"'.

קישורים חיצוניים

• Military Operations Other Than War, Air Force Doctrine Document, July 2000