לדלג לתוכן

פסטיבל הסרטים של ונציה

פסטיבל הסרטים של ונציה
Mostra Internazionale d'Arte Cinematografica di Venezia
לוגו הפסטיבל
לוגו הפסטיבל
פסטיבל הסרטים של ונציה ה-65, 2008
פסטיבל הסרטים של ונציה ה-65, 2008
פסטיבל הסרטים של ונציה ה-65, 2008
סוג פסטיבל קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מיקום ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 1932–הווה (כ־92 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°24′22″N 12°22′02″E / 45.405975°N 12.36729°E / 45.405975; 12.36729
אתר רשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסטיבל הסרטים של ונציהאיטלקית: Mostra Internazionale d'Arte Cinematografica di Venezia) הוא פסטיבל הסרטים הוותיק ביותר.

הפסטיבל נוסד בשנת 1932 על ידי הרוזן ג'וזפה וולפי ממיזורטה (Giuseppe Volpi, conte di Misurata) ונקרא "Esposizione Internazionale d'Arte Cinematografica" ("התערוכה הבינלאומית לאומנות הקולנוע").[1] הפסטיבל מתקיים מדי שנה לקראת סוף אוגוסט או תחילת ספטמבר על האי לידו שבוונציה. הקרנת הסרטים נערכת בכיכר הקולנוע ההיסטורית באי. פסטיבל זה הוא בין היוקרתיים ביותר בעולם הקולנוע,[2] והוא מהווה חלק מן הביאנלה של ונציה, אשר היא עצמה נחשבת לאחת מתערוכות האומנות העכשווית החשובות והיוקרתיות בעולם.[3]

בפסטיבל מחולקים מספר פרסים, כאשר הבכיר מביניהם הוא פרס אריה הזהב (Leone d'Oro), המוענק לסרט הטוב ביותר שהוקרן בפסטיבל וגביע וולפי (Coppa Volpi), המוענק לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר, ופרס אריה הכסף מוענק לבמאי הטוב ביותר ולסרט שזוכה בפרס הגדול של חבר השופטים. מעבר לכך מחלקים חבר השופטים פרסים נוספים, והחל מ-2007 מחולק גם פרס האריה הקווירי לסרט העוסק בקהילת הלהט"ב.

סרטים ישראלים בפסטיבל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 זכה הסרט "בירושלים" של הבמאי דוד פרלוב במדליית הארד.

בשנת 1979, פתח את הפסטיבל סרטו של מנחם גולן "הקוסם מלובלין", סרט המבוסס על ספרו של יצחק בשביס-זינגר "עושה הנפלאות מלובלין".[4]

בשנת 1984 זכה הסרט "מאחורי הסורגים" של אורי ברבש בפרס הביקורת[5].

בשנת 1989 זכה הסרט "ברלין ירושלים" של עמוס גיתאי בפרס הביקורת והיה מועמד לפרס "אריה הזהב".

בשנת 2009, לראשונה בהיסטוריה של הפסטיבל, זכו בפרסים הגדולים שני סרטים ישראלים. הסרט "לבנון" של הבמאי שמוליק מעוז זכה בפרס הראשון של הפסטיבל, פרס אריה הזהב,[6][7] והסרט "חוטא" של הבמאי מני פיליפ זכה בפרס הסרט האירופאי הטוב ביותר בקטגוריית הסרטים הקצרים.[8]

בשנת 2012 זכתה השחקנית הדס ירון בגביע וולפי לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "למלא את החלל".[9]

בשנת 2017 זכו "געגוע" של שבי גביזון בפרס חביב הקהל ו"פוקסטרוט" של שמוליק מעוז בפרס חבר השופטים.[10][11]

בשנת 2018 זכה השחקן קייס נאשף בפרס השחקן במסגרת הצד "אוריזונטי" על תפקידו בסרט "תל אביב על האש".[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ From the beginnings until the Second World War, La Biennale di Venezia
  2. ^ חן חדד, עכבר העיר, מקאן ועד טרייבקה: המדריך השלם לפסטיבלי הקולנוע, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
  3. ^ סמדר שפי, הביאנלה בוונציה - סיכום: חיקו החמים של המוכר, באתר הארץ, 11 ביוני 2009
  4. ^ מריוס טימן, "הקוסם מלובלין" יפתח פסטיבל הסרטים בוונציה, דבר, 2 באוגוסט 1979
  5. ^ רחל נאמן, אחוות הדפוקים - מאחורי הסורגים חוא סירטם החדש של האחים אורי ובני ברבש, כותרת ראשית, 12 בספטמבר 1984
  6. ^ Venice Film Festival 2009 awards, IMDb
  7. ^ דנה שוופי, הסרט לבנון זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2009
  8. ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר, עג'מי פספס את האוסקר האירופאי, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2009
  9. ^ הדס ירון זכתה בפרס השחקנית בוונציה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2012
  10. ^ נירית אנדרמן, פרס "חביב הקהל" לסרט "געגוע" של שבי גביזון בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2017
  11. ^ נירית אנדרמן, "פוקסטרוט" זכה בפרס אריה הכסף של חבר השופטים בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2017
  12. ^ אבנר שביט, ונציה‏, פסטיבל ונציה 2018: "רומא" הזוכה הגדול, קייס נאשף זכה בפרס השחקן במסגרת צד, באתר וואלה, 8 בספטמבר 2018