עושה הנפלאות מלובלין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יצחק בשביס-זינגר |
| שפת המקור | יידיש |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1960 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 198 מהדורה שנייה - 239 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | ספריית פועלים |
| תאריך |
מהדורה ראשונה - 1970 מהדורה שנייה - 2008 |
| תרגום |
מהדורה ראשונה - ברוך קרוא מהדורה שנייה - בלהה רובינשטיין |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001163039, 001041430, 001320872 |
עושה הנפלאות מלובלין הוא רומן על רקע פולין של סוף המאה התשע-עשרה, פרי עטו של זוכה פרס נובל יצחק בשביס-זינגר. הספר יצא לאור ביידיש בשנת 1960 ותורגם לעברית על ידי ברוך קרוא בהוצאת ספריית פועלים בשנת 1970. בשנת 2008 יצא בתרגום נוסף (תחת השם הקוסם מלובלין) מאת בלהה רובינשטיין.
הרומן מתאר את קורותיו של יאשה, יהודי כבן ארבעים, בן העיר לובלין שבמזרח פולין, הנמצאת באותה עת תחת כיבוש רוסי. יאשה הוא עושה-נפלאות, להטוטן, אקרובט ואיש ירידים הידוע בכל רחבי הארץ, הנע בין עיירותיה וכרכיה של פולין ומופיע לפרנסתו.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאשה הוא דמות בעלת מאפיינים מוכרים בכתיבתו של בשביס זינגר. כבספרים אחרים כגון הסרטיפיקט, חלאה, וכן באוטוביוגרפיה מוורשה לניו יורק, מתואר גבר יהודי שהתחנך על ברכי היהדות האדוקה אך נטש אותה, מלווה ספקות וסייגים, לטובת תענוגות העולם וההיצע החילוני רחב האופקים שלו.
במסעו של יאשה מלובלין אל ורשה, אנו מתוודעים לאיש רב-כישרונות ובעל כריזמה עצומה, המהלך קסם על כל הפוגש אותו, ומפיח תקווה והתרגשות בקרב כל מכריו. יאשה מסובך בקשרים עם כמה וכמה נשים בו-זמנית, שכל אחת מהן רואה אותו כמרכז עולמה. הוא מפזר כספים שאין לו והבטחות שאינו יכול לקיים, דורש נאמנות שאינו מקיימה בעצמו ואינו מסוגל לסרב או להודות בכישלון. במהלך ימים בודדים מתרחשת התמוטטותו הידועה מראש של עולם הבדיה והכזב שבנה סביבו יאשה. נשותיו מאבדות את סבלנותן, שקריו ופשיטת הרגל שלו נחשפים, מוסריותו שהיה גאה עליה מתמוטטת ופציעה מחריבה את פרנסתו.
במהלך הרומן כולו מנהל יאשה החילוני דיאלוג בלתי פוסק עם היהדות שנטש מאחור. הוא בז לה, לחוקיה ולבעלות שנטלה לעצמה על האל האוניברסלי. אולם שוב ושוב הוא מוצא עצמו מסתופף בכניסתו של בית מדרש או מאחורי ספסל בית כנסת, אוחז סידור בידו. אותם שורשים יהודיים הקיימים בו מתפקדים כמפלט מנתיב האבדון עליו מצוי יאשה.
גאולתו של יאשה מגיעה לאחר שהגיע לתחתית כל התחתיות. הוא גרם עוול לידידיו, הוליך שולל אנשים רבים שהיטיבו עמו, פשט רגל מבחינה מוסרית ואף הביא למותה של נערה. וכאשר נראה כי דבר פרט להתאבדות איננו סביר, מוצא יאשה את הדרך וחוזר לחיק הדת. כמיהתו למשמעות, לטוהר ולרוחניות מוליכה אותו אל עיר מולדתו לובלין ולבית אשתו העקרה. הוא מוצא דרך לכפר על חטאיו הרבים על ידי הסתגפות ובידוד שהוא כופה על עצמו בתוך מבנה לבנים אטום שנבנה סביבו. גם כאן מתפלפל יאשה עם היהדות, טוען שכל כולה בריחה מן הפיתוי – וממציא לעצמו גרסה קיצונית שלה.
כך, סגור מפני העולם, הולך שמו של יאשה ומתפרסם מחדש, הפעם כעושה-נפלאות מסוג אחר. הוא נתפס כקדוש ובעל סגולות, ובהדרגה הופך החדר הקטן בו הוא כלוא למוקד מעשי נפלאות ועלייה לרגל.
בשנת 1980 עובד הרומן לסרט קולנוע בבימויו של מנחם גולן, הקוסם מלובלין, בכיכובם של אלן ארקין וזוכת פרס אוסקר לואיז פלטשר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עושה הנפלאות מלובלין, תרגם ברוך קרוא, ספריית פועלים, 1970.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"עושה הנפלאות מלובלין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- הקוסם מלובלין | יצחק בשביס-זינגר, באתר הארץ, 24 בפברואר 2008
- עושה הנפלאות מלובלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
