פנקס הקטן

פנקס הקטן
	פנקס הקטן היה רק נער מעלית; כחוש כמו כעך; פנקס הקטן אהב את הוד מעלתה; אהב אותה כל כך; ; הוד מעלתה הייתה בעצם רקדנית; יפה מאין כמותה; הוד מעלתה גם לא ידעה שבעולם; יש פנקס הקטן; ; היא לא העיפה בו מבט; אך לו זה לא היה אכפת; עליה הוא חלם תמיד; בין הקומות במעלית; כי היא כל כך יפה הייתה; הוד מעלתה
	שני הבתים הראשונים והפזמון מתוך השיר "פנקס הקטן"

פנקס הקטן היא בלדה משנת 1970 שכתב דן אלמגור כחלק מהמחזמר "עיר הגברים", המבוסס על סיפורי דיימון ראניון בתרגומו של אליעזר כרמי (בתרגום משנת 1954 של יצחק אברהמי לסיפורו של ראניון נקראה הדמות בשם "פינקס קטינא")^[1]. השיר, שהיה הלהיט הגדול של המחזמר, הולחן ועובד על ידי מתי כספי ובוצע על ידי ששי קשת. את הקול הנשי (הוד מעלתה) ביצעה אבירמה גולן ואת תפקיד פנקס הקטן שיחק ראובן שנער. על הפסנתר מנגן שלמה גרוניך ושיתוף הפעולה בשיר הוביל לתחילתו של הפרויקט המשותף בין גרוניך וכספי "מאחורי הצלילים".

השיר הגיע למקום ה-15 במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל (1971) ולמקום ה-25 במצעד השנתי של גלי צה"ל,^[2] הפך למזוהה ביותר עם קשת והופיע בתקליטו הראשון.

במרכזו של השיר הקברטי נמצא פנקס, נער מעלית נמוך קומה, המתאהב ברקדנית יפת תואר, ואהבתו אליה נמשכת גם לאחר שהרקדנית הופכת לנכה המרותקת לכיסא גלגלים בעקבות התקפה אלימה שחוותה מספסר הימורים בשם ג'ק. לאחר ההתקפה, פנקס דואג לכל מחסורה, מטפל בה במסירות וממלא אחר בקשותיה. כאשר ”בראשה זרקה שיבה” הוא דוחף אותה על גבי כסאה על פני ”אלף שלוש מאות מילין” וכשהם מגיעים לים היא מגלה לו את לבה, מתוודה לגבי אהבתה אליו ומבקשת שיישק לה. לאחר שהם מתנשקים היא נופחת את נשמתה. פנקס שב אל העיר ונוקם בספסר שהוביל לפגיעה ב"הוד מעלתה" – הוא שובר את גבו במוט ברזל. על כך הוא נשפט ומושת עליו גזר דין מוות בכיסא חשמלי. לכל אורך משפטו וגם במהלך ביצוע גזר דינו, פנקס אינו מספר מדוע הכה את ג׳ק. ברגעיו האחרונים הוא נזכר בנשיקתה של "הוד מעלתה".

סיפורו המקורי של ראניון נקרא "Little Pinks". בסיפור, "הוד מעלתה" הוא כינויה של זמרת אדומת שיער במועדון לילה בברודוויי. פינקס הקטן (Little Pinks) עובד במועדון כמנקה שולחנות ומאוהב בה בחשאי. שמו של הספסר המכה אותה הוא קייל אייבלס. לבקשתה של "הוד מעלתה", דוחף אותה פינקס הקטן בכיסא הגלגלים את כל הדרך עד למיאמי.

בשנת 1942 עובד הסיפור לסרט בשם The Big Street, בכיכובם של הנרי פונדה ולוסיל בול.

בשנת 2010 הופיע השיר בפסקול הסדרה "פלפלים צהובים" בביצוע של קשת.

ב-2022 העלה תיאטרון תמונע הצגה על פי הסיפור. נוסח ההצגה נכתב על ידי דניאל בוצר. דליה שימקו ביימה את ההצגה.^[3]