פני יהדות מזרח אירופה
 | |
| שער המהדורה הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ארנולד צווייג |
| איורים | הרמן שטרוק |
| שפת המקור | גרמנית |
| תורגם לשפות | אנגלית (2004) |
| נושא |
יהדות מזרח אירופה  |
| הוצאה | |
| הוצאה | וולט, ברלין |
| הוצאה בשפת המקור | Welt-Verlag |
| תאריך הוצאה |
1920 |
| מספר עמודים | 108 |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | 1920 |
| תאריך מהדורות נוספות | 1922, 1929, 1988 |
  | |
"פני יהדות מזרח אירופה" או "דיוקן יהודי המזרח" (בגרמנית: Das ostjüdische Antlitz) הוא ספר מאת ארנולד צווייג, שלווה בהדפסים מאת הרמן שטרוק וראה אור בשנת 1920 בגרמניה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם הראשונה הרבה שטרוק ליצור בטכניקת הדפס אבן. הדפסים אלו כללו פורטרטים של דמויות יהודים בקובנה, ביאליסטוק ובוילנה, וכן תיאורי נוף שונים. המפגש של שטרוק עם יהדות מזרח-אירופה החל בשנת 1915, אז נמנה עם חברי "ועדת הסיוע היהודית לפולין וליטא" ועל "הוועד למען יהודי המזרח בפולין" בין השנים 1918-1917 אף שירת שטרוק בתפקיד הממונה על המחלקה לעניינים יהודיים במטה הפיקוד העליון "אובר אוסט" של צבא הקיסרות הגרמנית. ה"ostjüdische" ("אוסטיודן") שימש כינוי ל"יהודי המזרח" במזרח-אירופה, שהתרכזו "תחום המושב" שבשליטת האימפריה הרוסית בגליציה שבהאימפריה האוסטרו הונגרית. אלו נתפשו בעיני יהדות מערב-אירופה, ויהדות גרמניה בפרט, כנחשלים וכמשקפים תרבות עבר.
בשנת 1918 הדפיס הרמן שטרוק הדפסי אבן בבית הדפוס "אובר אוסט" בברלין. חלק מהדפסים אלו הופיעו בשנת 1919 בספר "Skizzen aus Russland. Ostjuden" ("סקיצות מרוסיה. יהודי המזרח"), שיצא בהוצאת Druckerei des Oberbefehlshabers Ost ובפורטפוליו "Alte Juden, Fünf Steinzeichnungen", שיצא בשנת 1920 בהוצאת Welt. מתוך מבחר ההדפסים זה, והדגפסים נוספים מאותה תקופה, הופיעו בספר 51 הדפסים, שכללו 49 דיוקנאות של דמויות וטיפוסים מכל רובדי החברה היהודית המזרח-אירופה ו-2 תאורי נוף, בספר "פני יהדות מזרח אירופה", שראה אור בהוצאת Welt במהדורה בת 250 עותקים.
ההדפסים מתארים דיוקנאות של דמויות יהודיות בהן נתקל שטרוק בתקופת מלחמת העולם הראשונה. רישומי הדמויות מעוצבים כדיוקן ראש או בתיאור גוף מלא. ב"הסנדלר היהודי, קובנו", לדוגמה, שטרוק מבודד את הדמות ומציג אותן ללא כל רקע, תוך הבלטת האופי הרישומי של העבודה. סגנון זה הדגיש את האינדווידואליות של כל דמות ואת הגישה ההומניסטית של האמן. טקסט של שטרוק מ-1918 מעיד על חוויותיו מתקופה זו: "הרבה מחזות מצוקה ועוני ראו עיני בתפוצות היהודים בעולם כולו, ובייחוד בארצות אירופה המזרחית. כאן ראיתי ילדי ישראל קטנים בעברם ברחובות וילנה יחפים בקור החורף; ראיתי אביונים רעבים ולבושי סחבות, הנדחקים לתוך 'בית המטבח הזול'; ראיתי מסכנים דווים וסחופים, המתגוררים קומה וחצי למטה מפני הקרקע - ולמראה כל העוני והסבל הללו נאלמתי דומיה, תוך רגש של חוסר-ישע. אך צערי וכאבי גדלו שבעתיים למראה הדלות המזעזעת ב"חצר באנקובסקי" שבווילנה".[1]
על בסיס ההדפסים חיבר צוויג טקסט. במבוא לספר מעידים שטרוק וצוויג כי מצבה הקשה של יהדות פולין ורוסיה היווה מניע מרכזי להוצאת הספר, לא רק בשל העוני העוני, כי אם גם בגלל היחס האכזר של השלטונות והעם אל הקהילות היהודיות.[2]
הספר שיקף את ההתעניינות הגוברת של אנשי רפובליקת ויימאר במתרחש באירופה מתוך גישה אתנוגרפית-פיזיוגנומית. בנוסף הוא שיקף את ההתעוררות הלאומית ואת הסולידריות הלאומית של מחבריו. הביקורות על הספר היו מעורבות. אלפרד דבלין, לדוגמה, תמך בהתלהבות ביצירה, ובעקבותיו אף ביקר בעצמו בפולין; לעומתו המבקר פאול צוּקֶר (Paul Zucker), שביקר את הספר מעל גבי עיתונו של מרטין בובר, "Der Jude" ("דֵר יוּדֶה", "היהודי"), הסתייג מהנימה הסנטימנטלית שבספר וממה שכינה כ"מיתוסי ההווה" ("Mythen der Gegenwart") שבו.[3]
הספר זכה להצלחה רבה ומספר מהדורות שלו הופיעו במשך השנים. בשנת 1922 יצאה לאור מהדורה נוספת של הספר, ומהדורה שלישית הודפסה בשנת 1929. מהדורות אלו לוו בשעתוקים של ההדפסים. מהדורה מאוחרת הודפסה בשנת 1988. בשנת 2004 יצאה מהדורה אנגלית של הספר בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה[4]
מהדפסי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
יהודי זקן בפרופיל, קובנו -
יהודי זקן, ביאליסטוק -
דיוקן יהודי, קובנו -
ברוך עם המקטרת, קובנו -
הסופר, ביאליסטוק -
סבל יהודי, קובנו -
יהודי הולך, ביאליסטוק -
יהודי מתחנן, ביאליסטוק -
שמש בבית המדרש, ביאליסטוק -
יהודי מתפלל, ביאליסטוק -
בבית המדרש, ביאליסטוק -
חג הסוכות, קובנו -
סוחב תפוחי אדמה, ביאליסטוק -
שען יהודי, קובנו -
-
הסוחר היהודי הזקן, קובנו -
יהודיה זקנה, ביאליסטוק -
קבצנית זקנה, ביאליסטוק -
מרים, קובנו -
לובה, ביאליסטוק -
אם יהודיה, ביאליסטוק -
שרה, קובנו -
תלמידה יהודיה, קובנו -
יהודיה מריגה -
סוניה, קובנו -
השחקנית סוניה אלומיס, וילנה -
לנה, ביאליסטוק -
תלמיד בית ספר יהודי -
תלמיד בחדר, ביאליסטוק -
יהודי חולה, ביאליסטוק -
השחקן קובלסקי, וילנה -
החזן הרשמן, וילנה -
ילד מתפלל, קובנו -
מנקה הארובות היהודי, קובנו -
ילד יהודי בכובע פרווה -
ילד יהודי, קובנו -
דיוקן ילד יהודי מן החזית, קובנו -
שמואל מאיר, קובנו -
קבצן יהודי, ביאליסטוק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Das ostjüdische Antlitz. Von Arnold Zweig, zu fünfzig Steinzeichnungen von Herman Struck, באתר "The Internet Archive" (בגרמנית)
- ארנולד צוויג והרמן שטרוק, Themenbereiche ההקדמה לספר (בגרמנית), באתר Lexikus
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שטרוק, הרמן, "מן ההווי היהודי במזרח-אירופה", בתוך: מן יצחק (עורך), הרמן שטרוק - האדם והאמן, הוצאת דביר, תל אביב, 1954, עמ' 125-124
- ^ ראו: עפרת, גדעון, ברלין-ירושלים: אמנות העלייה מגרמניה, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית,2015, עמ' 164
- ^ 1ראו:=Zweig, Arnold, The face of East European Jewry, University of California Press, Berkeley, 2004, pp. xxi-xxii.
- ^ Zweig, Arnold, The face of East European Jewry, University of California Press, Berkeley, 2004.