לדלג לתוכן

פנחס הירשפרונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי פנחס הירשפרונג
Pinhas Hirschprung
הרב הירשפרונג
הרב הירשפרונג
לידה 1912
ה'תרע"ב
דוקלה, גליציה המזרחית, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 25 בינואר 1998 (בגיל 86 בערך)
כ"ז בטבת ה'תשנ"ח
מונטריאול, קנדה קנדהקנדה
מדינה קנדהקנדה קנדה
השכלה ישיבת חכמי לובלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מונטריאול
תקופת הפעילות ?–1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ', הרב לוי ביסטריצקי, הרב לוי יצחק הכהן כהן
חיבוריו פרי פנחס, אש פנחס, פון נאצישען יאמערטאל - ספר זכרונותיו מתקופת השואה שנכתב ביידיש
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב פנחס הירשפרונגאנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 13 ביולי 1912כ"ז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול[1], וראש ישיבת תומכי תמימים במקום. נחשב לאחד מגדולי הרבנים החרדים בקנדה, והיה חבר ועד הרבנים הכללי של ארצות הברית וקנדה.

פנחס הירשפרונג נולד בעיירה דוקלה שבגליציה המזרחית לחיים ולאמו בת הרב דוד צבי (טעביל) זהמאן[2]. למד תורה אצל סבו הרב, חבריו ללימודיו היו רבי יעקב לייזר (לימים האדמו"ר מפשעווארסק), וכן רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ולאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין שם הפך לתלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא מלובלין.

כאשר הגיע לגיל בר מצווה פרסם את פרי למדנותו בספר "פרי פינחס", והחל לערוך מאסף חודשי לחידושי תורה, בשם: "אהל תורה"[3]. הרב שפירא, מינהו באותה עת לבוחן של תלמידים חדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין, תפקיד שדרש ידע רב[4]. הוא קיבל סמיכה לרבנות מהרב חנוך אייגש בעל המרחשת, והרב שמואל פירר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת הצבא הנאצי אל פולין, נסע לקוֹבֶּה דרך סיביר, ומשם לשאנגחאי ויחד עם קבוצת תלמידי ישיבת חכמי לובלין המשיכו את לימודם שם, תחת הנהגת רבי שמעון שלום קאליש האדמו"ר מאמשינוב. בשנת תש"א (1941) הגיע לקנדה. את תלאותיו תיאר בספר זיכרונותיו "פון נאצישען יאמערטאל: זכרונות פון א פליט" (בעברית: עמק הדמעות: זכרונות של פליט, מונטריאול ה'תש"ה).

עם הגיעו לקנדה התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" במונטריאול ולראש ישיבת "מרכז התורה" שהתנהלה ברוחה של ישיבת חכמי לובלין[5]. בהמשך התמנה גם לראש ישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד במונטריאול, ולמנהל ועד הרבנים וראש בית הדין של קהילת מונטריאול. הוא הוזמן לכהן כרב בקהילות גדולות יותר בלונדון, אנטוורפן ומקומות אחרים אך סירב לכל ההצעות ונשאר במונטריאול. ב-1969 לאחר פטירתו של הרב יהושע הירשהורן מונה לרב הראשי של מונטריאול.

הרב הירשפרונג היה ידיד קרוב לרב חיים צימרמן, לרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד ולרבי יואל טייטלבוים מסאטמר. המאמר השלישי בספרו של האדמו"ר מסאטמר "ויואל משה", העוסק בלשון הקודש, נכתב כתשובה לרבי פנחס הירשפרונג, שהתלבט לגבי שפת הלימוד במוסדות בית יעקב לבנות. הרב הירשפרונג נמנה בין המתנגדים לנוסחת שטחים תמורת שלום[6].

למדנותו והערכה כלפיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הירשפרונג היה ידוע כמתמיד גדול בלימוד ובעל זיכרון יוצא מן הכלל[7]. מכיריו העידו שכל התלמוד היה מונח במוחו כבקופסה. בנערותו העיד עליו הרב שפירא כי הוא ידע 2,200 דפי גמרא בעל פה .[8] תלמידו, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', סיפר עליו שהיה זוכר בעל פה את כל התלמוד הבבלי ואת ארבעת חלקי השולחן ערוך[9].

כאשר הגיע לארץ ישראל ביקר אצלו הפני מנחם מגור ובסיום הביקור נפרד ממנו כשהוא פוסע לאחור, כמו שמתרחקים מארון קודש[דרוש מקור].

  • פרי פנחס
  • אש פנחס - יצא לאור על ידי תלמידו הרב שלמה שטיין[10].
  • פון נאצישען יאמערטאל, ספר זכרונותיו מתקופת השואה ביידיש, תש"ה 1944, הספר תורגם לעברית על ידי יואל וולף.
  • פרי פנחס – על פרקים א-ב במסכת ברכות, תומלל מהקלטות שיעוריו ונדפס בידי בנו הרב יצחק, בתוספת חידושים מאת חתנו הרב יהושע צבי יודא, מונטריאול תשנ"ט

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Janice Arnold, Bnei Brak rabbi named to new beit din post, The Canadian Jewish News
  2. ^ סבו, דוד צבי (טעביל) זהמאן, היה רבה של העיר דוקלא ומחבר ספר "מנחת סולת" (באתר Hebrewbooks), תלמיד הרב יצחק יהודה שמלקיש בעל "בית יצחק". ספרו 'מנחת סולת' (3 כרכים) יצא לאור על ידי מכון ירושלים, בעריכת הרב ישראל בירנבוים, הרב שמואל ברוך גנוט, הרב יוסף ידידיה שוורץ והרב חיים יהודה רוזנברג. התשפ"א.
  3. ^ אהל תורה, טבת תרפ"ח
  4. ^ המבחן כלל 400 דפי גמרא עם מפרשים! - שמן ששון מחבריך חלק ה' ע' 272
  5. ^ ד"ר הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין, אתר דעת
  6. ^ נ. בן יצחק, מיהו ה"רופא" המוסמך לפסוק אם ומתי מותר לוותר על שטחים, מעריב, 31 באוגוסט 1979
  7. ^ הרב ר' פנחס הירשפרונג, הפרדס מרץ 1955, עמודים 40-42
  8. ^ שמן ששון מחבריך חלק ה' ע' 272
  9. ^ ריאיון עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מקור ראשון, מוסף שבת
  10. ^ על הספר באתר בחדרי חרדים