לדלג לתוכן

פלישות יוליוס קיסר לבריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלישות יוליוס קיסר לבריטניה
פלישת יוליוס קיסר לבריטניה, ציור מאת אדוארד ארמיטאג' (1843)
פלישת יוליוס קיסר לבריטניה, ציור מאת אדוארד ארמיטאג' (1843)
מלחמה: מלחמת גאליה
הכיבוש הרומי של בריטניה
תאריכים 55 לפנה"ס54 לפנה"ס
קרב לפני כיבוש שטחי האונלים
קרב אחרי קרב אטואטוקה
מקום קנט, נהר התמזה, אסקס והרפורדשייר
קואורדינטות
51°07′46″N 1°18′32″E / 51.1295°N 1.3089°E / 51.1295; 1.3089 
תוצאה ניצחון רומאי סמלי - המלכת מלך מטעמם באי הבריטי
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

55 - 10,000 חיילים (מהלגיון השביעי והלגיון העשירי); כמות לא ידועה של פרשים וספינות
54 25,000 חיילים (מהלגיון השביעי ועוד 4 לגיונות נוספים); כמות לא ידועה של פרשים וספינות

כמות לא ידועה של פרשים, חיל רגלי ומרכבות (ב-55 ישנה עדות על 4,000 מרכבות)

אבדות

לא ידוע

לא ידוע

מפה
שבטי הבריטונים בדרום האי הבריטי

פלישות יוליוס קיסר לבריטניהאנגלית: Caesar's invasions of Britain) הוא השם שניתן במחקר ההיסטורי לשתי פלישות שערך יוליוס קיסר אל האי הבריטי במהלך מלחמתו בגאליה, הראשונה ב-55 לפנה"ס והשנייה ב-54 לפנה"ס.[1]

הפלישה הראשונה נערכה בשלהי הקיץ, ואין לדעת אם תוכננה להיות פעולה בקנה מידה רחב – כי אז הסתיימה בכישלון ולא השיגה דבר זולת ראש גשר בחוף קנט, או שנועדה רק לאיסוף מודיעיני לקראת פלישה רחבה יותר בעתיד, כפי שלומדים מגודלו של חיל המשלוח. הפלישה השנייה הייתה מוצלחת יותר. קיסר הכניע את שבטי הבריטאנים שהתייצבו מולו בהנהגת קסיוולאונוס והשיב אל כסאו את יריבו מנדוברקיוס, ראש שבט הטרינובנטים, שהיה ידיד לרומא. הוא אומנם לא כונן שלטון רומי בשטחים שכבש, אך רומא רכשה לראשונה בעלי ברית באי והטילה בפעם הראשונה מיסים על שבטים בבריטניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוליוס קיסר, מלחמת גאליה, 4.20-35, 5.1, 5.8-23; דיו קאסיוס, היסטוריה רומית, 39.50-53, 40.1-3; פלורוס, תקציר של מלחמות העם הרומי, 1.45 .


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.