פלוגת ההובלה 178
פלוגת הובלה 178 המוכרת גם כ"יחידת ההובלה 178", "יחידת תובלה 178" ו"פלוגת הנהגים 178" (General Transport Coy. R.A.S.C) הייתה פלוגה עברית של חיל ההנדסה הבריטי שפעלה בין השנים 1941–1946.
תולדות היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הוקמה בפברואר 1941 על מנת לשרת את יחידות הבינוי של חיל ההנדסה הבריטי באזור תעלת סואץ והמדבר המערבי.[1] בעקבות המתקפה הבריטית במדבר המערבי בחורף 1940–1941, הועברה היחידה במרס 1941 מערבה, לאזור בנגאזי, ופוצלה לקבוצות קטנות שעבדו עם יחידות בריטיות שונות.
באפריל 1941 החלה המתקפה של רומל על אזור טוברוק, והיחידה העבירה גייסות מבנגזי לטוברוק. ביולי של אותה השנה הועברה היחידה לאלכסנדריה והועמדה לשירות חיל ההנדסה בסלילת כבישים ומסילות ברזל. ב-1942 הוחזרה היחידה למדבר המערבי לסיוע בקרבות אל עלמיין. באפריל 1943 הובילה היחידה תחמושת, ציוד נחיתה ויחידות מבנגזי לטריפולי לקראת הפלישה לסיציליה. לאחר מכן הועברה למלטה ועסקה בהובלת ציוד וגייסות.
בדצמבר 1943 הועברה הפלוגה לפיוג'י שבאיטליה, ופעלה עם יחידת הנדסה בתחזוקת שדות התעופה בסביבת פויג'י. בתחילת מאי 1944 הוצבה היחידה בוואסטו שמצפון לטרמולי, שם עסקה בהובלת תחמושת עד קווי החפירות. באמצע אוגוסט של אותה השנה, היא קודמה צפונה לאנקונה לקראת המתקפה על הקו הגותי. באוקטובר הגיעה הפלוגה לאזור ארצו, שם רוכזו מרבית יחידות ההובלה העבריות.
בינואר 1945 סופחה היחידה כפלוגת תובלה לחטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל) ועובתה על ידי חיילים מפלוגות תובלה עבריות אחרות. מפקדת הפלוגה ישבה בראוונה. באפריל נותקה הפלוגה מהחטיבה לצורך סיוע למחנה השמיני. ביוני 1945 היא הועברה תחת פיקוד קצין ההובלה של הקורפוס החמישי, ובנוסף לפעילותה בבריגאדה, הוטלו עליה משימות הסעת שבויים משוחררים של בעלות הברית בחזרה לארצותיהם.
במהלך שנות פעילותה, יצרה היחידה קשרים עם היהודים במקומות שהותה - במצרים, בלוב ובאיטליה.[2] בתום המלחמה יצאו משלחות מהיחידה אל מחנות העקורים בפראמונטי ובבארי שבאיטליה והיא קיבלה על עצמה את הטיפול השוטף בפליטים שבחוף המזרחי של איטליה. לאחר מכן, קודמה הפלוגה צפונה וקיבלה לאחריותה את הטיפול ביהודים במרחב שבין מודנה, בולוניה ופרארה. מובילי היחידה נהגו לעבור בדרכם חזרה לאיטליה במחנות בבאוואריה ובאוסטריה, למלא את המשאיות הריקות ביהודים ולהעבירם לבריגאדה היהודית שחנתה אז בטרוויזיו, במסגרת תנועת הבריחה.[3]
יחידת התובלה 178 הייתה היחידה העברית הראשונה שזכתה למפקד יהודי-ארצישראלי, מייג'ור וולסלי אהרון.[4] המפקדים שהחליפו אותו (לאחר המלחמה) היו מייג'ור אברהם זילברשטין ומיג'ור ליאון שליט. מספר חיילים שהחלו את דרכם היחידה המשיכו לשרת מאוחר יותר בצה"ל, וביניהם האלוף מוטי הוד, האלוף אליהו בן חור, ואלוף אברהם יפה.
היחידה פורקה באנטוורפן שבבלגיה ביוני 1946.
הנצחה ומורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1945 איבדה היחידה שלושה חיילים. מנחם קלורפלד, חנוך פיבך, וישראל וולטר שנפל בדרכו להובלת ניצולים מדכאו לידי החטיבה באיטליה.[5]
השיר "בלדה 178" שהולחן על ידי משה וילנסקי נכתב על ידי חיילים מהיחידה.[6] השיר "האניות עגנו במלטה" נכתב על ידי צבי אנקורי אשר שירת ביחידה.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היחידות העבריות בצבא הבריטי, אתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה- II
- 178 מגיוס לשחרור בפלוגת תובלה 4, אהרון אבני
- מכתב אל מייג'ור וולסלי אהרון, מצרים - פלוגת הובלה 178, אתר העמותה למורשת משה שרת
- מאגר התצלומים של אנו מוזיאון העם היהודי
- השיר "בלדה 178", אתר זמרשת
- השיר "האניות עגנו במלטה", אתר זמרשת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היחידות העבריות בצבא הבריטי | מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה - 2, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה - 2
- ^ אהרון אבני, 4 שנים מגיוס לשחרור בפלוגת תובלה 178, עמ' 6
- ^ גלבר, יואב, נושאי הדגל: שליחותם של המנדבים לעם היהודי, הוצאת יד בן צבי, 1983, עמ' 539-543
- ^ משה שרת, 23. מכתב אל מייג'ור וולסלי אהרון, מצרים - פלוגת הובלה 178 - 1/2/1942, באתר העמותה למורשת משה שרת, 1942-02-01
- ^ רשימת חללי הבריגדה היהודית, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה- 2
- ^ בלדה 178, באתר www.zemereshet.co.il
- ^ צבי אנקורי, האוניות עגנו במלטה, באתר www.zemereshet.co.il