פלאשוב

מחנה הריכוז פלאשוב
Płaszów

מחנה הריכוז פלאשוב, 1942
מחנה הריכוז פלאשוב, 1942
מידע כללי
סוג	מחנה עבודה, מחנה ריכוז
מדינה
מחוז	פולין קטן
מחנות נלווים	תת-מחנה של עובדי אוסקר שינדלר ברח' ליפובה
תאריכים
תאריך הקמה	קיץ 1940
תאריך שחרור	21 בינואר 1945
אוכלוסייה
מפקדי המחנה	אונטר-שטורמפיהרר (סג"ם) אמון גת
צבא משחרר	הצבא האדום
מספר אסירים בשיא	+10,000
השתייכות האסירים	בעיקר יהודים פולניים
נתונים
קואורדינטות	50°01′58″N 19°57′42″E
(למפת פולין מוגדלת)   ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז קלינינגרד ג ר מ נ י ה הים הבלטי פלאשוב (למפת פולין רגילה)   ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז קלינינגרד ג ר מ נ י ה הים הבלטי פלאשוב (למפת פרובינציית פולין קטן רגילה)   קרקוב טרנוב נובי סונץ' אושוויינצ'ים שוויינטוקז'יסקיה שלזיה פ ו ד ק ר פ צ ק י ה סלובקיה פלאשוב (למפת פרובינציית פולין קטן מוגדלת)   קרקוב טרנוב נובי סונץ' אושוויינצ'ים שוויינטוקז'יסקיה שלזיה פ ו ד ק ר פ צ ק י ה סלובקיה פלאשוב

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

מפת השואה: אזורי השליטה הנאצית ונתיבי התעבורה אל מחנות ההשמדה

אתר מחנה הריכוז פלאשוב (צולם בסביבות 2010)

האנדרטה לזכר הנרצחים במחנה הריכוז פלאשוב (צולם ביולי 2002)

מבט לאתר מרכז המחנה מהאנדרטה

פְּלַאשוֹב (בגרמנית: KZ Plaszow; בפולנית: Płaszów) היה מחנה ריכוז ליד העיר קרקוב שבפולין, שפעל החל מקיץ 1942 כמחנה לעבודות כפייה (בגרמנית: Zwangsarbeitslager Plaszow des SS– und Polizeiführers im Distrikt Krakau). ב-10 בינואר 1944 הוסב רשמית למחנה ריכוז. האסיר האחרון במחנה גורש לאושוויץ ב-14 בינואר 1945, יום לפני שחרור העיר קרקוב מן הכיבוש הנאצי.

היסטוריה

תוכניות להקמת המחנה היו קיימות מאז קיץ 1942, והוא נפתח ב-28 באוקטובר 1942 במקביל לפינוי הגטו בקרקוב. הוא הוקם בשטח של מחצבות גיר ושני בתי קברות יהודיים (הישן ברחוב ירוזלימסקה והחדש ברחוב אברהם) על ידי עובדי כפייה פולנים, ויועד לכליאתם של אסירים "כשירים לעבודה" מגטו קרקוב. שטחו הורחב פעמים אחדות והגיע ב-1944 לכ-880 דונם.

יום לפני חיסול גטו קרקוב הועברו למחנה כ-8,000 יהודים מהעיר והמספר הכולל של האסירים הגיע ל-10,000. בספטמבר 1943 הגיע מספר האסירים במחנה ל-12,000, כמחציתם פולנים. כ-8,000 אנשים מצאו בו את מותם.

מפקד המחנה היה אונטר-שטורמפיהרר (סג"ם) אמון גת, מפקד אס אס מווינה. ב-13 במרץ 1943 פיקח גת באופן אישי על חיסול גטו קרקוב והעברת כל תושביו למחנה פלאשוב. תחתיו שירתו מספר גברים ונשים מהאס אס, כולל מתנדבי אס אס אוקראינים. בנוסף, שירתו במחנה כ-600 מאנשי יחידות גולגולת המת בהם גרטרוד הַיְיזֶה (Heise), לואיס דַאנְץ (Danz), אליס אוֹרְלוֹבְסקי (Orlowski) ואנה גֶרְוִוינג (Gerwing). באוגוסט ובספטמבר 1943 חוסל גם גטו בוכניה, והאסירים נשלחו למחנה פלאשוב.

מספר חברות העבידו את האסירים במחנה. בתוך מחנה פלאשוב, ברחוב ליפובה, הקים אוסקר שינדלר מעין "מחנה חיצוני", בו שיכן את עובדיו היהודים, בהם עובדים שקיבל מיוליוס מדריץ'.

המחנה היה ידוע כמחנה עבודה שסיפק כוח עבודה לתעשייה הצבאית ולחציבת אבנים.

שיעור התמותה במחנה היה גבוה מאוד. אסירים רבים, כולל ילדים ונשים, מתו מטיפוס, רעב והוצאות להורג. פלאשוב ידוע לשמצה בשל מטווחי הירי שנערכו בו בעיקר באזור הויובה גורקה, הן על יחידים והן על קבוצות.

את מפת המחנה הכין הגרפיקאי יוסף באו, מאסירי המחנה, לדרישתו של גת. כל המסמכים שנגעו לרצח ההמוני בפלאשוב הופקדו על ידי אמון גת בידי אשת האס אס אורלובסקי. היא החזיקה בהם עד לסיום המלחמה, ואז השמידה אותם במסגרת תוכנית 1005 להעלמת ראיות. אורלובסקי תוארה על ידי האסירים לאחר המלחמה כאשת אס אס בלונדינית, יפת תואר וסאדיסטית, שאהבה להצליף באסירים, ובין היתר הצליפה על נשים צעירות מסביב לעיניהן.

בינואר 1945 עזבו אחרון האסירים ועובדי המחנה את פלאשוב בצעדת מוות לאושוויץ, בלווית מספר נשות אס אס. רבים מאלו ששרדו את הצעדה נרצחו עם הגעתם לאושוויץ.

הצבא האדום שחרר את המחנה, שהיה כבר ריק מאדם ונעדרו ממנו ראיות רבות לרצח ההמוני שהתרחש בו, ב-20 בינואר 1945.

לאחר המלחמה

הנצחה

כיום, במקום שבו היה המחנה נמצא שדה ריק - שטח שבו מקומיים מטיילים בלי שניתן יהיה לדעת מה היה בו בזמן המלחמה. הוקמה אנדרטה בודדת, המנציחה את העובדה כי באתר שכן מחנה ריכוז. בשנת 2018 החלו בקביעת לוחות מתכת בהם תיעוד כתוב וצילומים ליד חורבות בית הטהרה של בית הקברות הישן (ששימש כמכלאה לחזירים עד שפוצץ כדי לפנות מקום בכניסה למחנה) וחצר המסדרים בה קוימו הוצאות להורג. עדיין יש בסיסים של קברים ללא המצבות וכן מצבה שהוקמה מחדש במקום קבורתה של שרה שנירר, מיסדת בתי ספר "בית יעקב".

בשנת 2010, ריססו אלמונים צלבי קרס וכתובות גרפיטי על האנדרטה באתר מחנה הריכוז פלאשוב.

בתרבות

שחזור של המחנה נעשה עבור הסרט "רשימת שינדלר", בתיאור חייו של אוסקר שינדלר. בפועל צולם המחנה ב-Liban Quarry, מאות מטרים ממיקום המחנה המקורי.

ראו גם

• אמון גת
• אמון: סבא שלי היה יורה בי

לקריאה נוספת

• יוסף באו, "שנות תרצ"ח – זיכרונות יוסף באו", תל אביב, הוצאת "המנענע" - "בית יוסף באו"
• יוסף בוסק "והאיל לא נאחז בסבך קורות חייו של אברהם בוסק" מחנה פלאשוב, תל אביב: הוצאת מורשת - ספרית הפועלים, 1986
• פרל בניש, "הרוח שגברה על הדרקון", הוצאת פלדהיים, 1993

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלאשוב בוויקישיתוף

• יובב זהר, מפת מחנה פלאשוב מבוססת על תצלומי אוויר ועל עדויות ניצולים
• עדויות ניצולים:
  • מעדותה של טובה וייסמן על הוצאות להורג וחיי היום יום במחנה עבודה פלאשוב שבפולין
  • "מריצת חייו", סיפורו של ינק וסרמן, מאת יגאל שחר, הוצאת יד ושם
  • ורד א'. סיפורה של סבתי - הגיהנום של פלאשוב
  • גדולים יותר ממלאכים - ריאיון עם פרל בניש
• פלשוב, באתר יד ושם
• פלאשוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עופר אדרת, מחנה הריכוז פלאשוב יהפוך מאתר בילוי לאתר זיכרון לנרצחים, באתר הארץ, 18 ביוני 2021
• "שנות תרצ"ח", ספרו של יוסף באו, הוצאת המנענע, "בית יוסף באו".