פיפיון ארוך רגליים
 פיפיון ארוך רגליים
| |
|---|---|
פיפיון ארוך רגליים
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | נחליאליים |
| סוג: | פיפיון |
| מין: | פיפיון ארוך רגליים |
| שם מדעי | |
 Anthus Richardiוייו, 1818 | |
| |
פִּפְיוֹן אָרֹךְ רַגְלַיִם (שם מדעי: Anthus Richardi) היא הציפור הנודדת הגדולה ביותר מבין הציפורים השייכות לסוג פיפיון במשפחת הנחליאליים. השם "Anthus" מגיע מהשפה הלטינית ופירושו ציפור מרעה קטנה, והשם "Richardi" נוסף על שמו של חוקר הטבע הצרפתי צ'ארלס ריצ'רד (1745–1835), שגילה אותה.
תיאור המין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיפיון ארוך הרגליים הוא הגדול ביותר ממשפחת הנחליאליים, בעל עמידה זקופה, זנב ארוך, רגליים ארוכות ומקור חזק. גופו בצבע חום ובדרך כלל בעל חזה מנוקד קלות. גבו מפוספס יותר מגבו של הפיפיון הצהוב, הדומה לו בצבעי גופו הצעיר. צבע ראשו של הפיפיון ארוך הרגליים מודגש, וקדמת העין בהירה. סימן זה לעיתים קשה להבחנה, והדבר תלוי בזווית התצפית. הטופר האחורי של הפיפיון ארוך מאוד. אורך גופו נע בין 17–20 סנטימטרים ומוטת כנפיו בין 29–33 סנטימטרים. קריאת התעופה של הפיפיון דומה לשל ציפור הדרור אך חזקה מאוד.[2]
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיפיון ארוך הרגליים נוהג להתרבות בדרום סיביר, במונגוליה, בחלקים של מרכז אסיה, בצפון, במרכז ובמזרח סין. הציפור נודדת דרומה בחורף בגבולות תת-היבשת ההודית ובדרום-מזרח אסיה וניתן למצוא אותה מדרום לסרי לנקה, בסינגפור ובצפון בורנאו.[3] חלק קטן מאוכלוסיית הפיפיון עובר במערב בעונת הסתיו, ופרטים נצפו במדינות אירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה. הציפור נצפית מדי שנה בעיקר בין חודש ספטמבר לחודש נובמבר באזור החוף של בריטניה, הולנד וסקנדינביה ומדי פעם עשויה להופיע באביב. בתקופה שאחרי החורף, ניתן לצפות בה גם במדינות כמו ספרד, פורטוגל ומרוקו.[2]
תזונה והתנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התזונה של הפיפיון ארוך הרגליים מבוססת בעיקר על חסרי חוליות הנמצאים בצמחייה, בקרקע ובסדקים שבסלעים. לעיתים הוא תופס חרקים מעופפים על ידי קפיצות או תוך כדי טיסות קצרות.
ציפור זו נמצאת בעיקר באזורים פתוחים, במיוחד בשטחי שפלה נמוכים. היא שוכנת בארץ יבשה, באזור הערבה, ומעדיפה בתי גידול פוריים ולחים יותר. בדרך כלל הפיפיון מתועד כשהוא לבדו או כשהוא נמצא בקבוצות קטנות.[4]
קינון, דגירה ורבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת הקינון של הפיפיונים נמשכת במהלך כל השנה, אך מתרחשת בעיקר בין חודש אוגוסט לבין חודש דצמבר. הקינים בנויים מעשב בצורת קערה עמוקה עם שבבי עצים ודשא רך או טחב על הקרקע. נקבת הפיפיון מטילה בין שתים לחמש ביצים, והיא דוגרת במשך 13 ימים.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיפיון ארוך רגליים, באתר ITIS (באנגלית)
- פיפיון ארוך רגליים, באתר NCBI (באנגלית)
- פיפיון ארוך רגליים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פיפיון ארוך רגליים, באתר GBIF (באנגלית)
- פיפיון ארוך רגליים, מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל
- פיפיון ארוך רגליים, UCN Red list
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פיפיון ארוך רגליים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 פיפיון ארך-רגליים - Anthus richardi, באתר הצפרות הישראלי
- ^ ANTHUS RICHARDI - פיפיון ארך-רגליים, באתר israelibirdsstamps
- ^ 1 2 Richard Mearns, Christophe Gouraud, Laurent Chevrier, The identity of Richard of Richard's pipit (Anthus richardi Vieillot, 1818), http://dx.doi.org/10.3366/anh.2015.0281, 2015-04-01 (באנגלית)