אריזונה קויוטיס

אריזונה קויוטיס
Arizona Coyotes
מידע כללי
	אולם ביתי
	מאלט ארנה
	(5,000 מושבים)
	טמפה, אריזונה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תאריך ייסוד	1972
תאריך פירוק	2024
ליגה	NHL
חטיבה	מערבית
בית	מרכזי
היסטוריה	ויניפג ג'טס (1972–1979) (בליגת ה-WHA); ויניפג ג'טס (1979 - 1996); פיניקס קויוטיס (1996 - 2014); אריזונה קויוטיס (2014 - 2024)
בעלים	אלכס מרואלו; אנדרו בארוויי
תארים
אליפויות NHL‏	0
אליפויות חטיבתיות	0
	אליפויות WHA‏ 3
	1976, 1978, 1979
תלבושת
	מדים (בית, חוץ)
	http://coyotes.nhl.com

ערך זה עוסק בקבוצת ה-NHL שנקראה "ויניפג ג'טס" בין 1972 ל-1996. אם התכוונתם לקבוצת ה-NHL הנוכחית הנקראת בשם זה, ראו ויניפג ג'טס.

אריזונה קויוטיס (באנגלית: Arizona Coyotes) הייתה קבוצת הוקי קרח מקצוענית, שמיקומה האחרון היה בטמפה, אריזונה, ארצות הברית. היא שיחקה בליגת ה-NHL, בה הייתה חברה, בשנות קיומה האחרונות, בבית המרכזי שבחטיבה המערבית.

הקבוצה נוסדה בוויניפג תחת השם ויניפג ג'טס ב-1972, והייתה בין מייסדות ליגת ה-WHA שניסתה להתחרות ב-NHL. עם סגירתה של ה-WHA ב-1979 התקבלו הג'טס כקבוצת התרחבות ל-NHL והחלו לשחק בה בעונת 1980. ב-1996, עקב קשיים כלכליים ושוק קטן בוויניפג, עברה הקבוצה לפיניקס ושינתה את שמה לפיניקס קויוטיס. ב-2003 עברה לעיר גלנדייל, פרבר של פיניקס, שם התבססה עד 2022. לקראת עונת 2014/2015, בעקבות עסקת מכירה שהצילה את הקבוצה מפשיטת רגל, שינתה הקבוצה את שמה לאריזונה קויוטיס.

בעונת 2021/22 עברה הקבוצה מהבית הפסיפי אל הבית השני בחטיבה המערבית, הבית המרכזי, על מנת לפנות מקום בבית הפסיפי לסיאטל קראקן, הקבוצה החדשה שהצטרפה לליגה ומבוססת בסיאטל. לאחר אותה עונה החליטה עיריית גלנדייל שלא לחדש את ההתקשרות עם הקבוצה, והיא עברה בחופזה למאלט ארנה בטמפה, המכיל 5000 מושבים בלבד, כבית זמני, בעודה מחפשת מקום להקמת אולם קבע.

לאחר שתושבי טמפה דחו במשאל ב-2023 את ההצעה לבנות לקבוצה אולם קבע, הפסיקה הקבוצה את פעילותה בסיום עונת 2023/24, אך שמרה על פעילות משרדית ועל קניינה הרוחני מתוך כוונה לנסות לחדש את פעילותה בעתיד. פעילות ההוקי שלה הועברה לקבוצת NHL חדשה שתוקם ביוטה. הקויוטיס נשארו למעשה קיימים כישות משפטית בלבד, וניתנו להם חמש שנים למצוא מקום לאולם קבע כדי להחזיר את הקבוצה לפעילות. לאחר שמדינת אריזונה דחתה מכרז על שטח אדמה שעליו תכנן בעלי הקבוצה להקים אולם חדש בצפון-מזרח פיניקס, הודיעו בעלי הקבוצה לליגה על הפסקת המאמצים לחדש את פעילות הקבוצה.

הקויוטיס לא זכו מעולם בגביע סטנלי וגם לא עלו לסדרת הגמר, ובעונתם האחרונה היו הקבוצה הוותיקה ביותר בליגה שלא עלתה מעולם לסדרת הגמר.

היסטוריה

1972 - 1979: ויניפג ג'טס ב-WHA

ערך מורחב – WHA

ויניפג ג'טס הייתה אחת מ-12 הקבוצות שייסדו ב-1972 את ליגת ה-WHA, ליגה שניסתה להתחרות ב-NHL כליגה מקצוענית בכירה. הקבוצה רשמה הצלחה גדולה עוד לפני שהליגה החלה את עונתה הראשונה, כאשר הצליחה להחתים את בובי האל, הכוכב הגדול ביותר של ה-NHL באותה תקופה - החתמה שהייתה מכה קשה ל-NHL ויצרה ל-WHA הילה של ליגה בכירה שמהווה אלטרנטיבה ל-NHL. ההחתמה של האל פרצה את הדרך להחתמות של עוד כוכבי NHL בליגה החדשה.

בנוסף להחתמתו של האל, היו הג'טס חלוצים בהוקי קרח המקצועני בצפון אמריקה בכל הנוגע לרכישת שחקנים אירופים בצורה מסיבית. מאחר שהמלחמה הקרה הייתה בעיצומה, השוק שהיה פתוח לג'טס היה השוק הסקנדינבי, והג'טס ניצלו אותו עד תום. כך הגיעו לקבוצה החלוצים השוודים אנדרש הדברג ואולף נילסון, שהרכיבו יחד עם האל את קו ההתקפה הראשון של הקבוצה - קו ההתקפה שנחשב לטוב ביותר בכל שנותיה המעטות של ה-WHA. עוד רכש בגל השחקנים השוודים היה המגן לרס-אריק סיוברג, שנחשב למגן הטוב ב-WHA. הקבוצה, שכללה עוד כוכבים אירופים וצפון אמריקאים, הייתה אחת הקבוצות החזקות ב-WHA, ובשבע העונות בהן התקיימה הליגה הגיעו הג'טס לסדרת הגמר שלה חמש פעמים וזכו בשלוש אליפויות, כולל האליפות האחרונה של הליגה בעונת 1979 בה ניצחו בסדרת הגמר את אדמונטון אוילרס וכוכבה הצעיר וויין גרצקי.

1979 - 1996: ויניפג ג'טס ב-NHL

כשה-WHA נסגרה בתום עונת 1979, התקבלו הג'טס יחד עם עוד שלוש קבוצות - האוילרס, ניו אינגלנד ויילרס וקוויבק נורדיקס - ל-NHL, והחלו לשחק בה בעונת 1980. עם זאת, בשל חוקי הקבלה לליגה היה עליהם לפזר את מרבית הסגל שלהם בין הקבוצות הקיימות בליגה, והשארית שנותרה מהקבוצה החזקה ביותר ב-WHA סיימה במקום האחרון ב-NHL בשתי העונות הראשונות, כאשר בעונת 1981 הקבוצה מנצחת רק תשעה משחקים - שיא שלילי של המועדון, כולל תקופת פיניקס, שמחזיק מעמד עד היום.

חוסר ההצלחה הראשוני של הג'טס הועיל להם, עם זאת, בבחירות דראפט גבוהות, שהביאו לקבוצה שחקנים צעירים ברמה גבוהה כמו החלוצים דייל האוורצ'ק, פול מקלין ומרק סטין והמגינים דייב באביץ' ורנדי קרלייל. במקביל הגיע גם כוכב וותיק לקבוצה, סרז' סבארד שזכה בשמונה גביעי סטנלי במדי מונטריאול קנדיאנס הגדולה של שנות ה-70. האוורצ'ק צבר למעלה מ-100 נקודות בעונתו הראשונה, עונת 1982, זכה בגביע קאלדר כרוקי השנה ב-NHL, והוביל את הג'טס בפעם הראשונה לפלייאוף ה-NHL שם נוצחה בסיבוב הראשון על ידי סנט לואיס בלוז.

הג'טס הגיעו לפלייאוף גם בשש העונות הבאות, אולם למזלה הרע של הקבוצה היא נכללה בבית אחד עם שתיים מהקבוצות החזקות בליגה בשנות ה-80 - אדמונטון אוילרס וקלגרי פליימס. מבנה הפלייאוף באותן שנים, שהיה מבוסס על סדרות בין הקבוצות של אותו בית, גרם לכך שהג'טס נפגשו כמעט תמיד עם אחת משתי הקבוצות; הג'טס ניצחו רק בשתי סדרות את הפליימס, ב-1985 וב-1987, כאשר בשתי הפעמים הפסידו לאוילרס בסיבוב השני. בשאר העונות עד 1988 הפסידו לאחת משתי הקבוצות בסיבוב הראשון. דייל האוורצ'ק ביסס את עצמו ככוכב הבלתי מעורער של הקבוצה באותן שנים.

לאחר שב-1989 החמיצו את הפלייאוף לאחר שבע עונות פלייאוף רצופות, חזרו הג'טס לפלייאוף בעונת 1990 וגם הפעם נוצחו על ידי האוילרס בסיבוב הראשון. בקיץ שלאחר העונה עזב האוורצ'ק את הקבוצה במסגרת עסקה בה קיבלו מבאפלו סייברס את החלוץ פיל האוזלי ובחירת דראפט גבוהה, איתה בחרו חלוץ צעיר ומבטיח, קית' טקצ'אק. עם זאת, איש לא היה יכול למלא בעונת 1991 את החלל שנוצר על ידי עזיבתו של האוורצ'ק, והג'טס סיימו אחרונים בבית שלהם עם מאזן של 26 ניצחונות לעומת 43 הפסדים ו-11 תיקו. רק בעונה שלאחריה נכנס האוזלי לנעליו הגדולות של האוורצ'ק והוביל את הג'טס לפלייאוף, כאשר בסיבוב הראשון עלו הג'טס ליתרון 3:1 בסדרה מול ונקובר קנאקס - אולם הקנאקס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים ואת הסדרה כולה.

בעונת 1993 הציגו הג'טס את החלוץ הפיני טמו סלאנה, כוכב מוכח בזירה הבינלאומית אותו בחרו בדראפט כבר ב-1988. סלאנה התגלה ככוכב גם ב-NHL כששבר את השיאים העונתיים לרוקי בשערים ובנקודות, עם 76 ו-132 בהתאמה, וזכה בגביע קאלדר. רוקי נוסף שהטביע חותם בקבוצה היה הרוסי אלכסיי ז'מנוב. בפלייאוף שוב הודחו הג'טס על ידי ונקובר קנאקס בסיבוב הראשון.

סלאנה נעדר מחלק ניכר מעונת 1994, והג'טס החמיצו בה את העלייה לפלייאוף.

עונת 1995 קוצרה ב-4 חודשים בשל סכסוך עבודה ב-NHL, ובמקביל ריחפה עננה כבדה על המשך דרכם של הג'טס ושל קוויבק נורדיקס, שפעלו בשני השווקים הקטנים ביותר ב-NHL וסבלו קשות מירידת ערכו של הדולר הקנדי ומעליית משכורות השחקנים בכל הליגה. למרות עונה טובה של טקצ'אק וסלאנה, הג'טס לא עלו לפלייאוף, והנהלת הקבוצה התפנתה לחפש לקבוצה קונה שישאיר אותה בוויניפג. הניסיון לא צלח, והבעלים בארי שנקרוב הודיע שישאיר את הקבוצה עונה נוספת בעיר כדי לנסות לקבל אישור להקמת אולם חדש לקבוצה. כשעיריית ויניפג דחתה את ההצעה, למרות איסוף כספים במגבית על ידי האוהדים, נגזר גורלה של הקבוצה לעבור לעיר בארצות הברית.

עונת 1996 הייתה האחרונה של הג'טס בוויניפג, כאשר עוד לפני תחילתה נמכרה הקבוצה לקבוצת משקיעים מפיניקס בראשות ג'רי קולנג'לו, בעלי קבוצת ה-NBA פיניקס סאנס וקבוצת הבייסבול אריזונה דיאמונדבקס, והקונים החדשים הכריזו שיעבירו אותה לפיניקס בסוף העונה. מי שלא עבר עם הקבוצה לפיניקס היה טמו סלאנה, שהועבר למייטי דאקס אוף אנהיים באמצע העונה. הג'טס עלו לפלייאוף ונוצחו על ידי דטרויט רד וינגס בשישה משחקים, כאשר המשחק האחרון בסדרה היה גם משחק הפרידה של הקבוצה מוויניפג ומהקהל שלה, שמילא את ה"ויניפג ארנה" לבוש כולו בלבן, בהתאם למסורת שפיתח עם השנים.

1996 - 2000: שנים ראשונות בפיניקס

הקויוטיס, קבוצת ה-NHL הראשונה אי פעם באריזונה, התמקמה ב"אמריקה ווסט ארנה", האולם הביתי של פיניקס סאנס, והחלה שם את עונת 1997. האולם היה מלא לחלוטין במשחק הבכורה של הקויוטיס בו ניצחו את סן חוזה שארקס והציגו לקהל את הקבוצה. אלכסיי ז'מנוב עזב בקיץ, אולם הקויוטיס מילאו את החלל ברכש של כוכב מוכח, ג'רמי רניק משיקגו בלאקהוקס, שחבר לקית' טקצ'אק בקו הראשון של ההתקפה. בשער הציגו הקויוטיס לראשונה את השוער הרוסי ניקולאי חביבולין, שכונה על ידי האוהדים "חומת בולין" (Bulin Wall, משחק מילים על חומת ברלין). עם עונה מצוינת של טקצ'אק שכבש 52 שערים עלו הקויוטיס לפלייאוף כבר בעונתם הראשונה בפיניקס. הקהל של הקויוטיס המשיך את המסורת שנוצרה בוויניפג והגיע למשחקי הפלייאוף ב"אמריקה ווסט ארנה" לבוש כולו בלבן. בפלייאוף התברר שמסורת ההפסדים בסיבוב הראשון ממשיכה גם בפיניקס, והקויוטיס נוצחו על ידי מייטי דאקס אוף אנהיים בשבעה משחקים. המסורת נמשכה גם בשלוש העונות הבאות, למרות צירופם של כוכבים כריק טוקט ועונות רגילות שהסתיימו במאזנים חיוביים. לאחר הכישלון הרביעי הרצוף לעבור את הסיבוב הראשון, בסוף עונת 2000, נמכרה הקבוצה לקבוצת משקיעים חדשים שכללה את כוכב העבר שנחשב לשחקן הטוב בכל הזמנים, וויין גרצקי.

2000 - 2004: עידן וויין גרצקי כבעלים

כבר בתחילת עידן קבוצת המשקיעים עם גרצקי בתוכה היה עתיד הקבוצה בסכנה. האולם הביתי שלה, "אמריקה ווסט ארנה", הסב לה הפסדים כבדים, כיוון שלא תוכנן להיות אולם דו שימושי אלא אולם כדורסל בלבד. המשטח הפנימי שלו לא היה גדול מספיק כדי להכיל זירת קרח, וגם תכנון מחודש חפוז שנעשה לו לקראת הגעתה של הקבוצה לא הועיל. זירת הקרח הייתה גדולה על האולם, והתוצאה הייתה שהיציעים העליונים בקצות האולם היו למעשה מעל זירת הקרח ולא יכלו לראות כשליש ממנה, כולל אחד השערים. מאחר שאי אפשר היה למכור כרטיסים לאותם יציעים נגרם לקבוצה נזק כספי רב. כתוצאה מצרותיה הכספיות נאלצה הקבוצה לוותר באמצע עונת 2001 על כוכבה קית' טקצ'אק. בלעדיו החמיצה הקבוצה את הפלייאוף, ובסיום העונה עזב גם ג'רמי רניק. הקויוטיס התנחמו בעובדה שעיריית גלנדייל הסמוכה לפיניקס אישרה בניית אולם חדש עבור הקבוצה שיהיה מתאים למשחקי NHL.

בעונת 2002, למרות הסגל חסר הכוכבים, הפיקו הקויוטיס עונה רגילה טובה ועלו לפלייאוף, אולם שוב נוצחו בסיבוב הראשון - על ידי סן חוזה שארקס. לאחר העונה הטובה יחסית, ולאור רכישתו של כוכב מוכח - טוני אמונטה - היו לקויוטיס ציפיות גדולות מעונת 2003, אולם אמונטה גילה כושר ירוד והקבוצה נכנעה למכת פציעות והחמיצה את הפלייאוף.

עונת 2004 לא הייתה טובה בהרבה והקויוטיס החמיצו שוב את הפלייאוף, למרות שיא NHL חדש שקבע שוער הקבוצה בראיין בושה, ששמר על רשת נקייה 332 דקות ושנייה אחת ברצף, כולל חמישה משחקים רצופים מלאים. הקויוטיס יכלו להתנחם במעבר לאולם החדש בגלנדייל במהלך העונה.

2005 - 2009: עידן וויין גרצקי כמאמן

לאחר עונת 2005 שבוטלה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL ושחקניה, חזרו הקויוטיס לליגה בעונת 2006 עם וויין גרצקי כמאמן, ורכשו את אחד מכוכבי ההתקפה הגדולים בתולדות ה-NHL, ברט האל, בנו של בובי שכיכב בקבוצה בימיה ב-WHA. אולם ברט האל היה מבוגר מאוד, לקראת סיום הקריירה והרבה מעבר לשיאו, ואחרי חמישה משחקים בלבד פרש מפעילות. בהמשך העונה נקשר שמו של גרצקי בשערורייה, כאשר התברר שאשתו ניהלה רשת הימורי ספורט בלתי חוקית. המקרים האלה סימלו את תקופתו של גרצקי כמאמן הקבוצה, תקופה שהסתיימה בכישלון גדול כאשר הקבוצה גילתה רמה ירודה לאורך רוב התקופה ולא עלתה כלל לפלייאוף.

2009 - 2012: פשיטת רגל ועתיד מעורפל

במהלך עונת 2008/09 התברר שהקבוצה צברה חובות עצומים שאין ביכולתה לשלם, והיא פנתה ל-NHL בבקשת עזרה. התברר שהקבוצה הפסידה למעלה מ-200 מיליון דולר מאז 2001, ולבסוף, במאי 2009, הגישה הקבוצה בקשה להכריז עליה כפושטת רגל ונכנסה להליכי "צ'פטר 11". וויין גרצקי, שהיה עדיין אחד הבעלים, עזב את הארגון לחלוטין והתפטר גם מאימון הקבוצה. במקומו מונה דייב טיפט.

ג'ים בלזילי, מנכ"ל החברה הקנדית "ריסרץ' אין מושן" (כיום "בלקברי"), ניסה לרכוש את הקבוצה ולהחזיר אותה לקנדה, לעיר המילטון. העסקה זכתה להתנגדות מצד הנהלת ה-NHL, שניסתה לשדל את ג'רי ריינסדורף - בעלי קבוצת ה-NBA שיקגו בולס וקבוצת הבייסבול שיקגו וייט סוקס - לרכוש את הקבוצה ולהשאירה בפיניקס. לבסוף קנתה ה-NHL את הקבוצה כדי להחזיק אותה בחיים עד שיימצא לה קונה. עסקה נוספת, למכירת הקבוצה לאיש עסקים משיקגו, כמעט נסגרה, אולם נתקלה בהתנגדות של אגודה ציבורית באריזונה שטענה כי העסקה מהווה הטבה בלתי סבירה לקונה על חשבון כסף ציבורי והיא מנוגדת לחוקי מדינת אריזונה, התנגדות שהביאה להקפאת העסקה. אפשרות אחרת שנידונה למכירת הקבוצה למשקיעים מוויניפג שחשבו להחזירה לעיר ממנה באה נפלה גם היא, כאשר ה-NHL הגיע להסכם עם עיריית גלנדייל על השארת הקבוצה בעיר לעונה נוספת, ואילו המשקיעים מוויניפג רכשו במקום זאת את אטלנטה ת'ראשרס. ה-NHL המשיכה להחזיק בקבוצה ולנהל אותה כאשר עתידה באותו זמן לוט בערפל.

בעונת 2009/10, תחת אי הוודאות שאפפה את עתיד הקבוצה, הצליחו הקויוטיס לחזור לפלייאוף לראשונה מאז 2002. גם הפעם נוצחו הקויוטיס בסיבוב הראשון, על ידי דטרויט רד וינגס. כך היה גם ב-2010/11 כאשר הקויוטיס הובסו על ידי הרד וינגס בסיבוב הראשון בארבעה משחקים.

ריצת הפלייאוף של 2012

שיין דואן שיחק בקויוטיס 21 עונות והיה הקפטן שלה מ-2003 ועד פרישתו ב-2017. הוא היה גם השריד האחרון מתקופתה בויניפג

בעונת 2012, עדיין תחת ענן אי הוודאות האופף את הקבוצה, הציגו הקויוטיס את עונתם הטובה ביותר אי פעם. לראשונה בהיסטוריה של הקבוצה, כולל תקופת ויניפג, זכו הקויוטיס באליפות הבית שלהם - הבית הפסיפי.

ההצלחה נמשכה גם בפלייאוף, כאשר הקויוטיס ניצחו בסיבוב הראשון את שיקגו בלאקהוקס בסדרה צמודה של שישה משחקים, מתוכם חמישה הסתיימו בהארכה. זו הייתה סדרת הפלייאוף הראשונה שהקויוטיס ניצחו מאז 1987, הרבה לפני המעבר לפיניקס. ההצלחה נמשכה בסיבוב השני עם ניצחון על נאשוויל פרדטורס, ועלייה ראשונה בתולדות הקבוצה לסדרת הגמר של החטיבה המערבית.

בגמר החטיבתי נוצחו הקויוטיס על ידי לוס אנג'לס קינגס בחמישה משחקים, ולא הצליחו להעפיל לסדרת הגמר על גביע סטנלי.

2012 - 2021: מכירת הקבוצה ושינוי השם

עונת 2012/13 הייתה רעה לקויוטיס הן בפן הניהולי והן בפן המקצועי. עסקת מכירה נוספת של הקבוצה על ידי ה-NHL נכשלה, אף על פי שהייתה בשלב מתקדם של סיכומים. הקבוצה סיימה את העונה המקוצרת עם 21 ניצחונות בלבד מ-48 משחקים, ולא העפילה לפלייאוף.

בקיץ 2013, לאחר מאמצים רבים, הצליחה ה-NHL למצוא לבסוף קונה לקבוצה - קבוצת "רנסאנס ספורטס אנד אנטרטיינמנט", קבוצה של אנשי עסקים מרחבי ארצות הברית. אחד מתנאי המכירה היה השארת הקבוצה בגלנדייל. הבעלים החדשים והנהלת ה-NHL אישרו את שינוי שמה של הקבוצה לאריזונה קויוטיס החל מעונת 2014/15.

בעונתה האחרונה תחת השם "פיניקס" התקרבה הקבוצה לפלייאוף, אך לבסוף החמיצה אותו וסיימה תשיעית בלבד בחטיבה המערבית. גם בעונות הראשונות תחת השם החדש נכשלה הקבוצה, ולא היוותה גורם במירוץ לפלייאוף.

עם סיום עונת 2016/17 הסתיים עידן בקבוצה, שנפרדה מהקפטן הוותיק שלה שיין דואן. דואן שיחק בקבוצה 21 עונות, עוד מימיה בוויניפג, והיה הקפטן שלה מאז 2003 - הקפטן הוותיק ביותר ב-NHL באותו זמן. בדראפט ההתרחבות שנערך באותו קיץ עם הצטרפותה לליגה של וגאס גולדן נייטס בחרו הקויוטיס שלא להגן עליו, ודואן החליט שלא לעמוד לבחירה בדראפט ופרש ממשחק פעיל.

בעונת 2018/19 חזרה הקבוצה למאבקי העלייה לפלייאוף, אך לקראת סיום העונה הרגילה נכשלה שוב ולא העפילה לפלייאוף זו עונה שביעית ברציפות.

רק בעונת 2019/20 חזרה הקבוצה לפלייאוף, למרות שסיימה את העונה, שנקטעה טרם זמנה עקב מגפת הקורונה, רק במקום ה-11 בחטיבה המערבית. למזלה, עקב המצב המיוחד, נקבע לפלייאוף סיבוב מוקדם בו התמודדו הקויוטיס מול נאשוויל פרדטורס, הפתיעו וניצחו בסדרה, ועלו לסיבוב הראשון בו הודחו על ידי קולורדו אוולאנש. ההצלחה היחסית הייתה זמנית בלבד, והקבוצה שבה והחמיצה את הפלייאוף בעונת 2020/21.

המעבר לבית המרכזי

ב-2018 החליטה ליגת ה-NHL להוסיף לשורותיה קבוצה חדשה שתהייה מבוססת בסיאטל לקראת עונת 2021/22. על מנת לפנות לקבוצה החדשה, סיאטל קראקן, מקום בבית הטבעי לה על פי מיקומה - הבית הפסיפי - עברה בקיץ 2021 אריזונה קויוטיס, שהייתה חברה בבית הפסיפי מאז 2014, אל הבית השני של החטיבה המערבית, הבית המרכזי.

2021 - 2024: בית זמני חדש

עונת 2021/22 הייתה עונת שפל לקויוטיס שסיימו אותה עם 57 נקודות בלבד ובמקום האחרון בחטיבה המערבית.

בנוסף, החליטה עיריית גלנדייל לבטל את ההתקשרות עם הקבוצה בנוגע לאולם הביתי שלה, "חילה ריוור ארנה", לאחר שלא שילמה לעירייה חובות מס. למרות שהחובות שולמו לבסוף, הופסקה ההתקשרות בין הקבוצה לעיריית גלנדייל, והקויוטיס מצאו את עצמם ללא אולם ביתי. בצר להם, פנו לאוניברסיטת המדינה של אריזונה וחתמו בחופזה על חוזה לשלוש שנים לשימוש באולם הנמצא בקמפוס האוניברסיטה בעיר טמפה, "מאלט ארנה", על אף היותו אולם קטן של 5000 מקומות ישיבה בלבד, בעודם מחפשים מקום להקמת אולם חדש.

בביתם הזמני לא חל שיפור משמעותי בקויוטיס, ועונה חלשה נוספת של 28 ניצחונות ו-70 נקודות בלבד הביאה אותם שוב לתחתית הליגה בעונת 2022/23.

2024: הפסקת פעילות ופירוק

במאי 2023 התקיים משאל תושבים בטמפה, האם לאפשר לקויוטיס להקים בעיר אולם קבע - אולם התושבים דחו את ההצעה.

בעקבות הדחייה, החליטו הנהלת הקבוצה והנהלת הליגה להפסיק את פעילותה בתום עונת 2023/24. הקויוטיס העבירו את כל פעילות הספורט שלהם, ואת כל חוזי השחקנים והצוות, לקבוצת NHL חדשה שתוקם ביוטה; הקבוצה המשיכה להתקיים כיישות מסחרית ושמרה רק על פעילות משרדית מצומצמת. היא שמרה גם על שמה, סמליה, וקניינה הרוחני; החלטת הנהלת הליגה קבעה שאם תצליח הקבוצה למצוא או לבנות אולם קבע עד 2029, היא תוכל להצטרף לליגה מחדש כקבוצת התרחבות.

השאיפה להחזיר את הקבוצה לפעילות בזמן ולבנות אולם קבע עד 2029 ספגה מכה קשה ביוני 2024, כאשר מכרז של רשות הקרקעות של אריזונה על שטח אדמה בצפון-מזרח פיניקס, שעליו תכננה הקבוצה לבנות מתחם שיכלול את אולמה הביתי העתידי, בוטל עקב חוסר באישור בנייה המתאים לייעוד הקרקע.

מעט לאחר מכן הודיעו בעלי הקבוצה להנהלת הליגה שהם מפסיקים את המאמצים להקים אולם חדש ולהחזיר את הקבוצה לפעילות. בזאת למעשה הגיע הקץ לקיומה של הקבוצה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריזונה קויוטיס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אריזונה קויוטיס
אריזונה קויוטיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

אריזונה קויוטיס, ברשת החברתית פייסבוק
אריזונה קויוטיס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אריזונה קויוטיס, ברשת החברתית אינסטגרם