סן חוזה שארקס
מידע כללי | |||||
---|---|---|---|---|---|
אולם ביתי | |||||
סאפ סנטר | |||||
(17,562 מושבים) | |||||
סן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית | |||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
תאריך ייסוד | 1991 | ||||
ליגה | NHL | ||||
חטיבה | מערבית | ||||
בית | פסיפי | ||||
היסטוריה | סן חוזה שארקס (1991 - ההווה) | ||||
בעלים | האסו פלאטנר | ||||
מנכ"ל | מייק גריר | ||||
מאמן | ראיין וורסופסקי | ||||
תארים | |||||
| |||||
תלבושת | |||||
מדים (בית, חוץ) | |||||
http://sharks.nhl.com | |||||
סן חוזה שארקס (באנגלית: San Jose Sharks) היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מסן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NHL בה היא חברה בבית הפסיפי שבחטיבה המערבית.
הקבוצה נוסדה ב-1991 והחלה לשחק ב-NHL בעונת 1992.
השארקס לא זכו מעולם בגביע סטנלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפור הקמתה של סן חוזה שארקס מתחיל בקבוצת ה-NHL הקודמת שפעלה באזור מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה סילס/אוקלנד סילס, ששיחקה באוקלנד בין 1967 ו-1976. הבעלים שלה, האחים גורדון וג'ורג' גאנד, העבירו אותה לקליבלנד תחת השם קליבנלד בארונס לאור כישלונותיה הכספיים והמקצועיים. גם בקליבלנד לא שפר גורלה של הקבוצה, והאחים גאנד קנו קבוצת NHL נוספת, מינסוטה נורת'סטארס, ומיזגו את הבארונס לתוכה.
עם התגברות העניין הציבורי בהוקי קרח בקליפורניה בעקבות עסקת מעברו של וויין גרצקי ללוס אנג'לס קינגס בקיץ 1988 נמלכו האחים גאנד בדעתם, ושאפו לחזור ולפעול באזור סן פרנסיסקו. הניסיון שלהם להעביר את הנורת'סטארס לאזור נתקל בהתנגדות של ה-NHL ששאפה להשאיר את הקבוצה במינסוטה. לבסוף הסתיים העימות בפשרה - האחים גאנד מכרו את חלקם בנורת'סטארס וקיבלו מה-NHL זיכיון לקבוצה חדשה בסן חוזה.
האחים ערכו משאל אוהדים באזור כדי לקבוע שם לקבוצה. השם הפופולרי ביותר היה "בליידס" (Blades - "להבים"). אף על פי שהכוונה הייתה ללהבים של נעלי ההחלקה, חששו האחים גאנד מקישור לכלי נשק, והחליטו לבחור בשם שהגיע שני במשאל האוהדים - ה"שארקס", על שם הכרישים הרבים החיים לחופי צפון קליפורניה.
1991 - 1993: ימי "קאו פאלאס"
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהשארקס החלו את עונת ה-NHL הראשונה שלהם, עונת 1991/92, היה אולם הקבע שלהם בסן חוזה רק בתחילת בנייתו. השארקס נאלצו לשחק את משחקיהם הביתיים ב"קאו פאלאס", בעיר דיילי סיטי הצמודה לסן פרנסיסקו. האולם היה כה מיושן שכבר ב-1967 סירבה קבוצת ה-NHL הקודמת של האזור, קליפורניה סילס, לשחק בו.
כוכב הקבוצה באותן שנים היה דאג וילסון, מגן ותיק שנרכש משיקגו בלאקהוקס. בשער עמד שוער חדש ב-NHL, הלטבי ארתורס אירבה. אולם שניהם לבדם לא יכלו להציל את הקבוצה בשנותיה הראשונות ממאזנים רעים מאוד, כאשר ב-1991/92 סיימה עם 17 ניצחונות מול 58 הפסדים ו-5 תיקו, ובעונת 1992/93 הידרדרה עוד למאזן של 11 ניצחונות, 71 הפסדים ו-2 תיקו. 71 ההפסדים קבעו שיא NHL שלילי.
1994 - 1995: בית קבע והצלחות ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני עונת 1993/94 יכלו השארקס לעבור לבית הקבע שלהם, "סן חוזה ארנה" (כיום סאפ סנטר), שזכה לכינוי "מֵכל הכרישים". הם הצטיידו במאמן חדש, קווין קונסטנטין, וגם ברכש של כוכבים וותיקים ומנוסים - החלוצים הרוסים סרגיי מקארוב ואיגור לריונוב והמגן הלטבי סנדיס אוזולינש, כשמאחור הפגין ארתורס אירבה יכולת טובה בשער. השארקס סיימו עם מאזן של 33 ניצחונות מול 35 הפסדים ו-16 תיקו, ובכך קבעו שיא NHL חדש עם שיפור של 58 נקודות בטבלה לעומת העונה הקודמת. המאזן הספיק לעלייה ראשונה לפלייאוף מהמקום השמיני בחטיבה המערבית, מקום שהבטיח סדרה קשה מול המדורגת ראשונה, דטרויט רד וינגס. הסדרה נגררה לשבעה משחקים, כשלקראת סיום המשחק השביעי בדטרויט כבש חלוץ השארקס ג'יימי בייקר שער ניצחון שהשלים את ההפתעה והעלה את השארקס לסיבוב השני.
בסיבוב השני, מול טורונטו מייפל ליפס, שמטו השארקס יתרון של 3:2 בסדרה ונוצחו בה בשבעה משחקים.
עונת 1994/95, שקוצרה בשל סכסוך עבודה שהשבית את הליגה במשך ארבעה חודשים, הסתיימה בתוצאה כמעט זהה. השארקס עלו לפלייאוף מהמקום השביעי במערב, והפתיעו את המדורגת שנייה קלגרי פליימס משער ניצחון של ריי ויטני בהארכה השנייה של המשחק השביעי. בסיבוב השני הובסו השארקס על ידי דטרויט רד וינגס.
1996 - 1997: כישלונות ובניה מחודשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת 1995/96 הייתה שנה של שינוי בקבוצה, כאשר לריונוב ואוזולינש עזבו במהלכה, וארתורס אירבה, ששבת בעקבות סכסוך חוזי בתחילת העונה ולאחר מכן נפצע במהלכה, עזב בסיומה. למרות רכש של החלוץ אוון נולן מקולורדו אוולאנש נכשלה הקבוצה ולא עלתה לפלייאוף.
עונת 1996/97, עם אל סימס כמאמן, לא הייתה שונה בהרבה. הקבוצה התנחמה בהמשך הבנייה לעתיד כשההימור על טוני גרנאטו, חלוץ ששב מפציעת ראש קשה בעונה הקודמת, השתלם, וגרנאטו הצטיין בהתקפה לצידו של נולן.
1998 - 2002: עידן דריל סאטר ועלייה לכוון הצמרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]השארקס התייצבו לעונת 1997/98 עם רכש משמעותי - השוער מייק ורנון שזכה בגביע סטנלי עם דטרויט רד וינגס והיה ה-MVP של הפלייאוף עונה קודם לכן. אל עמדת המאמן נכנס דריל סאטר, שחקן עבר וחלק ממשפחה של שישה אחים ששיחקו כולם ב-NHL. עם הרכש החדש חזרו השארקס לפלייאוף למרות מאזן שלילי, אולם נוצחו בסיבוב הראשון על ידי דאלאס סטארס. עונת 1998/99 הייתה העתק כמעט מדויק, כאשר הפעם הדיחה את השארקס בפלייאוף קולורדו אוולאנש.
גם בעונת 1999/2000 עלו השארקס לפלייאוף לאחר שבפעם הראשונה סיימו את העונה הרגילה במאזן חיובי, אולם המאזן הספיק רק לדירוג במקום השמיני במערב והביא למפגש פלייאוף עם סנט לואיס בלוז, שסיימה את העונה עם המאזן הטוב ב-NHL. כמו ב-1994, הפתיעו השארקס בסדרה מכוננת מבחינתם והדיחו את הבלוז בשבעה משחקים, ובכך השיגו ניצחון ראשון בסדרת פלייאוף מזה חמש עונות. בסיבוב השני, ללא הקפטן אוון נולן הפצוע, הודחו השארקס על ידי דאלאס סטארס. במהלך העונה הציגו השארקס לראשונה למספר משחקים את השוער הרוסי יבגני נבוקוב.
בעונת 2000/01 כבר היה נבוקוב השוער הראשון של הקבוצה, וזכה בתואר רוקי השנה ב-NHL שהביא לו את גביע קאלדר. גם ההתקפה התחזקה עם הרכש של הכוכב הפיני טמו סלאנה ממייטי דאקס אוף אנהיים. למרות עונה רגילה של 95 נקודות בטבלה - העונה הטובה בתולדותיהם - נוצחו השארקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי סנט לואיס בלוז.
נבוקוב המשיך להצטיין גם בעונת 2001/02 בעוד ההתקפה התחזקה עוד עם החלוץ הוותיק אדם גרייבס. השארקס שיפרו את מאזנם מהעונה לשעברה עם 99 נקודות בטבלה וזכו לראשונה בתולדותיהם באליפות הבית הפסיפי. בפלייאוף המשיכה הקבוצה לשחק טוב והדיחה בקלות את פיניקס קויטיס בדרך למפגש בסיבוב השני עם האלופה היוצאת קולורדו אוולאנש. השארקס שמטו יתרון 3:2 בסדרה והודחו בצורה דרמטית לאחר שנוצחו בביתם בהארכה במשחק השישי, ולאחר מכן בדנוור במשחק השביעי והמכריע.
2003: שינוי בעלות ועונה של תוהו ובוהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המירוץ היציב של הקבוצה לצמרת קטעה עונת 2002/03, כאשר לפניה מכרו האחים גאנד את הקבוצה לקבוצת משקיעים מקומית. בהנחיית המשקיעים החדשים עברה הקבוצה מהפך מן היסוד. יבגני נבוקוב שבת מפעילות בשל סכסוך חוזי, ושחקנים רבים אחרים עזבו את הקבוצה בסדרת עסקאות תמוהה, כאשר השיא היה מכירתו של הקפטן הוותיק אוון נולן לטורונטו מייפל ליפס. הבעלים החדשים ניסו להיפטר גם מטמו סלאנה, אולם לסלאנה היה סעיף בחוזהו שמנע את מעברו. השארקס סיימו אחרונים בבית הפסיפי והחמיצו את הפלייאוף לראשונה מאז 1997. המאמן סאטר פוטר במהלך העונה והוחלף על ידי רון וילסון. סלאנה עזב לבסוף בסיום העונה כשחקן חופשי.
2004 - 2014: קבוצה משמעותית בליגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את עונת 2003/04 החלה הקבוצה עם רון וילסון כמאמנה החדש ועם דאג וילסון (אין קשר משפחתי), מי שהיה כוכב הקבוצה בשנים הראשונות לקיומה, כמנהל. יבגני נבוקוב חזר לשער, והשארקס סיימו כאלופי הבית הפסיפי עם 104 נקודות בטבלה - הפעם הראשונה שהקבוצה עברה את גבול 100 הנקודות. בסיבוב הראשון בפלייאוף הביסו את סנט לואיס בלוז בחמישה משחקים, ובסיבוב השני מול קולורדו אוולאנש כמעט שמטו יתרון של 3:0 בסדרה לפני שניצחו אותה בשישה משחקים. בפעם הראשונה עלתה הקבוצה לסדרת גמר החטיבה המערבית.
בגמר החטיבתי פגשו השארקס את קלגרי פליימס עם מספר פנים מוכרות - מאמנם עד העונה הקודמת, דריל סאטר, והשוער הפיני מיקה קיפרוסוף שהיה מחליפו של נבוקוב בשארקס והועבר לפליימס במהלך העונה. חמשת המשחקים הראשונים הלכו נגד הביתיות, אולם במשחק השישי בקלגרי ניצחו הפליימס והשלימו ניצחון בסדרה.
עונת 2004/05 בוטלה בשל סכסוך עבודה בליגה, וכשהליגה חזרה לפעילות בעונת 2005/06 הציפיות מהשארקס היו גבוהות. התחלה רעה של העונה, כולל עשרה הפסדים רצופים, הביאו את הקבוצה לבצע עסקת ענק ולרכוש מבוסטון ברואינס את החלוץ המצטיין ג'ו ת'ורנטון. ת'ורנטון שינה לחלוטין את העונה של הקבוצה, סיים את העונה עם 125 נקודות עליהן זכה בגביע ארט רוס, והוסיף לו את גביע הארט כ-MVP של הליגה. חברו לקו ההתקפה, ג'ונתן צ'יצ'ו, נהנה מהאסיסטים של ת'ורנטון וכבש 56 שערים - המאזן הטוב בליגה שזיכה אותו בגביע מוריס "רוקט" רישאר. בשער חילק יבגני נבוקוב את העומס עם השוער הפיני וסה טוסקלה. השארקס עלו לפלייאוף, פגשו שוב את נאשוויל פרדטורס והביסו אותם למרות הפסד במשחק הראשון. בסיבוב השני פגשו השארקס את אדמונטון אוילרס, ניצחו בשני המשחקים הראשונים בבית, אולם במשחק השלישי נוצחו לאחר שלוש הארכות. הקבוצה לא התאוששה מההפסד המכאיב, והאוילרס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים ואת הסדרה כולה.
עונת 2006/07 החלה מצוין, אולם לקראת אמצעה סבלה הקבוצה ממכת פציעות. כדי להתגבר עליה ביצעו השארקס רכש גדול במועד סיום ההעברות של העונה, ורכשו את קרייג ריבט ממונטריאול קנדיאנס ואת החלוץ הוותיק ביל גרין מפילדלפיה פליירס. בעזרת הרכש סיימו השארקס את העונה עם מאזן שיא של 51 ניצחונות, 26 הפסדים ו-5 הפסדים בהארכה/מכות עונשין - 107 נקודות בטבלה. בפעם השנייה ברציפות הדיחו השארקס את נאשוויל פרדטורס בחמישה משחקים. בסיבוב השני שמטו הפרדטורס יתרונות מבטיחים בשני משחקים בדרך להפסד מול דטרויט רד וינגס בשישה משחקים.
עונת 2007/08 הייתה עוד עונה מצוינת ליבגני נבוקוב בשער ולג'ו ת'ורנטון בהתקפה עם 96 נקודות. ההתקפה התחזקה גם בחלוץ הוותיק ג'רמי רוניק ששקל לפרוש לפני תחילת העונה. השארקס זכו באליפות הבית הפסיפי עם שיא מועדון חדש של 108 נקודות. השארקס עברו את קלגרי פליימס בשבעה משחקים, כאשר רוניק כובש שני שערים ומוסר שני אסיסטים במשחק המכריע. בסיבוב השני כשלו השארקס מול דאלאס סטארס בשישה משחקים דרמטיים שארבעה מהם הגיעו להארכהות - המשחק השישי לבדו הגיע לארבע הארכות לפני שהסטארס כבשו את השער המכריע של הסדרה. בסיום העונה פוטר המאמן רון וילסון ובמקומו מונה עוזר מאמן דטרויט רד וינגס סקוט מקללן.
לפני עונת 2008/09 ביצעו השארקס רכש מסיבי לחיזוק הגנה שלהם, כשבמרכזו עמד כוכב ההגנה הוותיק רוב בלייק. במהלך העונה שנראתה כמוצלחת במיוחד המשיכו השארקס להתחזק בשחקנים וותיקים בעלי ניסיון פלייאוף עשיר, והחזירו את החלוץ בן ה-43 קלוד למיה שחזר אחרי חמש שנות פרישה. השארקס סיימו את העונה עם המאזן הטוב ביותר בליגה - 53 ניצחונות מול 18 הפסדים ו-11 הפסדים בהארכה/מכות עונשין, ובסך הכל 117 נקודות בטבלה - ועל כך זכו לראשונה בתולדותיהם בגביע הנשיאים שהבטיח להם יתרון ביתיות לאורך כל הפלייאוף. הציפיות הגדולות הסתיימו באכזבה גדולה כאשר השארקס הודחו על ידי אנהיים דאקס כבר בסיבוב הראשון.
המנהל דאג וילסון, שמאס בכשלונות הפלייאוף של הקבוצה, הבטיח שינויים וקיים. הוא שחרר מספר שחקנים וותיקים עבור שחקנים צעירים וזולים, כדי לפנות מקום תחת תקרת השכר עבור העסקה הגדולה שביצע מיד לאחר מכן - רכישתו של כוכב ההתקפה דני היטלי מאוטווה סנטורס. לעומת זאת נפרדה הקבוצה מג'רמי רוניק וקלוד למיה שהכריזו שניהם על פרישה מפעילות.
השארקס סיימו שוב עונה מצוינת עם 113 נקודות - המאזן הטוב ביותר בחטיבה המערבית. הם התגברו גם על כישלונות הפלייאוף של העונות הקודמות, הדיחו את קולורדו אוולאנש ודטרויט רד וינגס, ועלו לגמר החטיבתי בפעם השנייה בתולדותיהם. בגמר החטיבתי הובסו השארקס בארבעה משחקים על ידי שיקגו בלאקהוקס.
עם סיום עונת 2009/10 הסתיים גם עידן בקבוצה, כאשר בשל שיקולי תקרת שכר החליטה הקבוצה לא לחדש את חוזהו של השוער יבגני נבוקוב, שעזב את הקבוצה לאחר עשר עונות. אנטי ניימי תפס בהצלחה רבה את עמדת השוער הראשון, והשארקס סיימו עוד עונה רגילה מוצלחת עם 105 נקודות ועלייה לפלייאוף מהמקום השני בחטיבה המערבית. בפלייאוף הדיחו השארקס את לוס אנג'לס קינגס ודטרויט רד וינגס, בסדרה בה שמטו יתרון 3:0 בטרם ניצחו במשחק השביעי והמכריע, ועלו שוב לגמר החטיבתי. גם הפעם לא הצליחו השארקס לצלוח אותו ונוצחו בחמישה משחקים על ידי ונקובר קנאקס.
לקראת עונת 2011/12 ויתרו השארקס על דני היטלי שהועבר לאוטווה סנטורס לאחר שלא הצדיק את שכרו הגבוה, ובמקומו הובא לקבוצה החלוץ המנוסה מרטין האוולט. הקבוצה ויתרה גם על דווין סטגוצ'י, מכוכבי הפלייאוף של העונה הקודמת, שעבר למינסוטה ויילד תמורת המגן ברנט ברנס. תוצאותיה של הקבוצה היו בינוניות והיא עלתה לפלייאוף מהמקום השביעי בחטיבה המערבית, בטרם הודחה בסיבוב הראשון על ידי סנט לואיס בלוז. המגמה השתפרה במעט בעונת 2012/13, כאשר הקבוצה עלתה לסיבוב השני בו נוצחה על ידי האלופה המכהנת, לוס אנג'לס קינגס. הקינגס הדיחו את השארקס גם בסיבוב הראשון של הפלייאוף בעונת 2013/14.
2014 - 2016: גמר היסטורי ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2014/15 כשלה הקבוצה במאבק הפלייאוף, לראשונה מאז עונת 2002/03. בעקבות הכישלון הוחלף המאמן טוד מקללן, שאימן את הקבוצה מאז 2008, ולקבוצה הובא פיטר דה בור שהיה לפני כן מאמנה של ניו ג'רזי דווילס. בעסקה שנראתה תמוהה באותו קיץ ויתרה הקבוצה על השוער הפיני המצטיין אנטי ניימי תמורת בחירת דראפט נמוכה בסיבוב השביעי.
למרות זאת, לאחר סדרת עסקאות שחיזקה את הסגל בשחקנים חדשים, הפיקו השארקס עונה טובה שהביאה אותם לפלייאוף מהמקום השלישי בבית הפסיפי.
בסיבוב הראשון בפלייאוף, שני ניצחונות חוץ מול לוס אנג'לס קינגס הביאו לשארקס ניצחון בסדרה בחמישה משחקים בסך הכל. לאחר סדרה קשה בהרבה מול נאשוויל פרדטורס בסיבוב השני, בו ניצחה כל קבוצה את משחקיה הביתיים, ניצלו השארקס את יתרון הביתיות שלהם ועלו לגמר החטיבה המערבית. למרות חסרון ביתיות, ניצחו השארקס את סנט לואיס בלוז בשישה משחקים, זכו לראשונה בתולדותיהם באליפות החטיבה המערבית, ועלו לראשונה לסדרת הגמר על גביע סטנלי.
בסדרת הגמר לא עמד להם כוחם מול אלופת החטיבה המזרחית, פיטסבורג פינגווינס, והשארקס נוצחו בסדרה בשישה משחקים.
2016 - 2018: קבוצת צמרת ואכזבות בפלייאוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2016/17 שוב עלו השארקס לפלייאוף מהמקום השלישי בבית הפסיפי, אך מול אדמונטון אוילרס נוצחו בסיבוב הראשון.
מיקום זהה בעונת 2017/18 הוביל אותם לסדרה מול אנהיים דאקס, אותה ניצחו השארקס בצורה משכנעת בארבעה משחקים בלבד - אך בסיבוב השני נוצחו על ידי קבוצת ההתרחבות המפתיעה וגאס גולדן נייטס והודחו.
ריצת הפלייאוף של 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה רגילה מצוינת של הקבוצה, עם מאזן של 46 ניצחונות ו-101 נקודות בטבלה, הביאה את השארקס למקום השני בבית הפסיפי ולמפגש פלייאוף נוסף מול וגאס גולדן נייטס - קבוצת ההתרחבות שהדיחה אותם בעונה הקודמת והגיעה כסגנית האלופה היוצאת. למרות שנקלעו לפיגור 3:1 בסדרה חזרו השארקס והדיחו את הגולדן נייטס בשבעה משחקים, כאשר המשחק השישי נמשך לשתי הארכות וגם המשחק השביעי הגיע להארכה.
סדרת הסיבוב השני מול קולורדו אוולאנש הגיעה גם היא למשחק שביעי ומכריע, בו ניצלו השארקס את יתרון הביתיות, ניצחו, ועלו לגמר החטיבה המערבית.
בסדרת הגמר, למרות יתרון הביתיות, שמטו הפעם השארקס יתרון של 2:1 בסדרה מול סנט לואיס בלוז, נוצחו בשלושת המשחקים הבאים והחמיצו את ההזדמנות לעלות בפעם השנייה לגמר גביע סטנלי.
2019 - ההווה: הידרדרות מהירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונה שלאחר העלייה לסדרת הגמר הפגינה הקבוצה יכולת חלשה, ובעת שהעונה הופסקה לקראת סיומה בשל מגפת הקורונה הייתה בעלת המאזן הגרוע ביותר בחטיבה המערבית. כפועל יוצא מכך, למרות הרחבת הפלייאוף באותה עונה, החמיצו השארקס את הפלייאוף. בחמש העונות הבאות לא השתפר מצבה של הקבוצה בהרבה, והיא הייתה רחוקה ממקום בפלייאוף.
סגל שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סן חוזה שארקס
- סן חוזה שארקס, ברשת החברתית פייסבוק
- סן חוזה שארקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סן חוזה שארקס, ברשת החברתית אינסטגרם
- סן חוזה שארקס, באתר פינטרסט
- סן חוזה שארקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)