פינגווין חסון
פינגווין חסון | |
---|---|
מצב שימור | |
פגיע (VU)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | פינגווינאים |
תת־סדרה: | תרופודה |
משפחה: | פינגוויניים |
סוג: | פינגווין מצוייץ |
מין: | פינגווין חסון |
שם מדעי | |
Eudyptes robustus אוליבר, 1953 | |
תחום תפוצה | |
פינגווין חסון (שם מדעי: Eudyptes robustus) הוא מין של פינגווין מהסוג פינגווין מצוייץ. המין אנדמי לאיי סנארס, קבוצת איים הסמוכים לחופו הדרומי של האי הדרומי בניו זילנד. לא ידוע היכן באוקיינוס הפינגווינים מבלים את הזמן מחוץ לעונת הרבייה, אך סביר להניח שהם אינם נודדים רחוק מאיי סנארס. האוכלוסייה עומדת כיום על כ-25,000 זוגות מקננים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרטים ממין זה קטנים-בינוניים ביחס לשאר מיני הפינגווינים; אורכם נע בין 50 ל-70 ס"מ, ומשקלם נע בין 2.5 ל-4 ק"ג. הבטן, החזה והצוואר לבנים, בעוד הגב, הזנב, העורף, הכנפיים דמויות-הסנפירים והראש שחורים. על הראש יש ציצת נוצות צהובה, ומסביב למקור האדום-חום יש עור חשוף בצבע ורוד. מין זה דומה מאוד לפינגווין עב-מקור, ונבדל ממנו בעור החשוף מסביב למקור. העיניים אדומות-חומות, אם כי הגוון שלהן עשוי להשתנות בין פרט לפרט. צבע הנוצות מתחת לכנפיים משתנה אף הוא בין פרט לפרט, ומאפשר זיהוי של פרט מסוים. הפינגווינים ממין זה משמיעים רעשים רבים ושונים.
הפינגווינים ממין זה ניזונים בעיקר ממין הקריל Nyctiphanes australis, דגים קטנים וסילוניות. במחקר, נמצא ש-60% מהמזון המעוכל בקיבת הפינגווין היה קריל, 30% היה דגים, ו-10% היה סילוניות. עם זאת, בבטנו של פרט נוסף, נמצא ש-55% מהמזון המעוכל היה קריל, 24% היה דגים, ו-10% היה סילוניות. הטורפים העיקריים של הפינגווינים ממין זה הם אריות הים וכלב הים הנמרי; ביצי הפינגוינים נאכלות על ידי מיני חמסניים ויסעוריים.
עונת הרבייה של הפינגווינים החסונים נמשכת על פני הקיץ הניו זילנדי, מתחילה בתחילת ספטמבר ומסתיימת בשלהי ינואר. הצעירים מגיעים לבגרות מינית בין גיל 5 ל-9 שנים. במהלך החיזור, הזכר פורש את כנפיו ומנפח את בטנו. לעיתים קרובות, הזכר והנקבה יישארו נאמנים לזה יותר מעונת רבייה אחת. הנקבה מטילה בדרך כלל 2 ביצים, בהפרש של כ-3 עד 5 ימים, ודוגרת עליהן במשך 31-37 ימים. הביצה השנייה שמוטלת גדולה מהראשונה בכ-85%, ובוקעת ראשונה. הגוזל שבקע שני, הוא קטן וחלוש יותר מאחיו, ובדרך כלל מת מרעב. ההורים מאכילים את צאצאיהם עד הזמן בו נוצותיהם מתחלפות. הגוזלים פורחים מהקן בגיל כ-11 שבועות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פינגווין חסון, באתר ITIS (באנגלית)
- פינגווין חסון, באתר NCBI (באנגלית)
- פינגווין חסון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פינגווין חסון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- פינגווין חסון, באתר GBIF (באנגלית)
- פינגווין חסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פינגווין חסון באתר הרשימה האדומה של IUCN