פיליקודי

פיליקודי
Filicudi
	פיליקודי, מבט אווירי מהדרום
נתונים גאוגרפיים
מיקום	הים הטירני
קואורדינטות	38°34′00″N 14°34′00″E / 38.566666666667°N 14.566666666667°E
ארכיפלג	האיים האיאוליים
שטח	9.49 קמ"ר קמ"ר
אורך	5.4 קילומטר
רוחב	3.1 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה	איטליה
אוכלוסייה	235
אזור זמן	UTC +1
	(למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון פיליקודי

פיליקודי (באיטלקית: Filicudi) הוא אחד מהאיים האיאוליים מצפון לסיציליה, בדרום איטליה.

גאוגרפיה

פיליקודי נמצאת כ-17 קילומטר מערבה מסלינה וכ-13.5 קילומטר מזרחה מאליקודי^[1]. הוא בעל צורה אליפטית^[2] והיקפו כ-14.5 קילומטר. אורכו, מצפון מערב לדרום מזרח הוא כ-4.5 קילומטר ורוחבו כ-2.8 קילומטר^[1]. על האי שלושה הרי געש כבויים שוויליאם הנרי סמיית' (אנ') קרא להם: פרמרה (Permera), דלה פוסה (Della Fossa) ומונטגנואלה (Montagnuolo)^[3]. גובה הפסגה הגבוהה הוא 792 מטר מעל פני הים^[1]. בקצה הדרום מזרחי של האי, מחובר אליו במצר יבשה, חצי אי בצורה קונית בגובה של כ-113 מטר^[1].

קרקע האי מורכב בעיקרו מגושי לבה מרובי ברזל או מינרלי חרסית, משובצים בפצלת השדה לבנה וטורמלין שחור, מעורבים בסקוריה, חול ופוצולנה^[3].

היסטוריה

הממצאים הקדומים ביותר בפיליקודי משתייכים ל"תקופת דיאנה" המשתייכת לתקופה הנאוליתית המאוחרת, סוף האלף ה-5 לפנה"ס והמחצית הראשונה של האלף ה-4 לפנה"ס^[4].

מהאלף ה-3 לפנה"ס נמצאו באי שרידים של תרבות הכאפו גרזיאנו, שהיא בעלת סממנים דומים לתרבות האגאית באותה תקופה^[5]. דמיון זה מביא חוקרים לטעון להיותה של פיליקודי, יחד עם האיים האיאוליים האחרים תחנה חשובה במסחר הבינלאומי באותה תקופה^[6].

השרידים באי כוללים שרידי חמש בקתות ושברי חרסים מפוזרים בפיאנו דל פורטו (Piano Del Porto) על חוף הים, הנחשב שלב ההתיישבות הראשון של תרבות הכאפו גרזיאנו באי. בנוסף, בלה-מונטגנולה דל כאפו גרזיאנו (La Montagnola Del Capo Graziano), הממוקם על מדף בגובה 100 מטר מעל גובה פני הים על המורדות המערביים של הר המונטגנולה, נמצא אתר מאוחר יותר בו נחפרו קרוב ל-30 בקתות אבן אליפטיות קטנות. אלו כללו רצפה מונמכת, שרידי תנורים מחוץ לבקתות, וכלי חרס פשוטים. רבים מכלי החרס כוללים בתוכם אדמה מקומית, דבר המעיד על ייצור מקומי של הכלים, אולם החרס היה מיובא שכן אינו נמצא באופן טבעי בפיליקודי. נמצאו גם להבי אובסידיאן שככל הנראה יובאו מליפארי^[7]. על פי אבחון העצמות באתר מאותה תקופה, החי כלל בעיקר כבשים ועיזים, עם מעט חזירים ובקר, ורכיכות ימיות. יש גם ממצא נדיר של עצמות צבי וציפורים^[7].

המעבר לתקופת הברונזה האמצעית בפיליקודי נראה שעבר בצורה חלקה ללא זעזועים וללא שינויים משמעותיים^[8]. השכבות העליונות של לה-מונטגנולה דל כאפו גרזיאנו כוללים כבר כלים של התרבות המילאצ'אשית^[9]. יישובי התקופה נהרסו או ננטשו בתקופה קצרה בסביבות שנת 1270 לפנה"ס יחד עם שאר יישובי התרבות המילאצ'אשית^[10].

מתקופת הברונזה המאוחרת נמצאו באי תערובת של חרסים מיקנים, ומניונים (אנ')^[11].

בקרבת האי, מתחת למים, נמצאה אונייה פונית^[12] המתוארכת לשנים 180-170 לפנה"ס, ונשאה כלי חרס שהובאו מקאלס (אנ') בקמפניה^[13].

סטראבון כותב שהאי שימש למרעה בלבד^[2].

בעת החדשה

במהדורת 1913 של מדריך לים התיכון נאמר שלאי הגיע קו ספנות אחת לשבועיים ממסינה^[1].

וויליאם הנרי סמיית' (אנ') כתב בספרו שיצא בשנת 1824 שבתי האי הם בעלי גגות שטוחים ולצדם בורות מים. באי אין שוטר או בית כלא והסכסוכים המועטים מתבררים בפני הכומר^[3].

בשנת 1971 לא היו באי כבישים, חשמל או תשתיות מים זורמים^[14]. ביוני 1971 הוגלו לאי 15 אנשי מאפיה בליווי כוחות משטרה. אנשי האי התנגדו להגעתם, הקימו מחסומים למנוע את הכניסה ומלאו את כל חדרי האירוח באי באורחים מאיים שכנים. הם שרפו את כרטיסי הבוחר שלהם כמחאה ועזבו את האי בדרישה שהאי לא ישמש כבית כלא^[14]. אולם עם הזמן חזרו תושבי האי חזרה לפיליקודי^[15]. לאחר כחודשיים הועברו אנשי המאפיה לאי אחר^[16].

כלכלה

באי אין משאבי טבע בעלי ערך כלכלי משמעותי ומעט מאוד מים ראויים לשתייה^[7]. בשנות ה-70 של המאה העשרים עסקו התושבים בעיקר בדייג^[14]. וויליאם הנרי סמיית' (אנ') כתב בספרו שיצא בשנת 1824 שבאי גדלו פשתן, חיטה, שעורה, גפנים, וזיתים^[3]. מדריך לאיטליה משנת 1900 כתב שהאי כמעט ואינו מעובד^[17].

אוכלוסייה

בשנת 1781 העריך דאודה דה דולומייה את מספר תושבי האי בכ-200. בשנת 1825 נמנו באי 625 תושבים (אך סמיית' כותב שהתגוררו בו כ-800 תושבים^[3]), בשנת 1871 1166 תושבים, בשנת 1911 1547 תושבים ובשנת 1931 1094 תושבים. בשנת 1951 נמנו 644 תושבים, בשנת 1961 447 תושבים^[2]. בשנת 1971 התגוררו באי כ-240 תושבים^[14].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיליקודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Filicudi, The Mediterranean Pilot, Volume 1, pages 599-600
^ ¹ ² ³ Philip Ward, The Aeolian Islands, Oleander Press, 1974, page 79
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Memoir Descriptive of the Resources, Inhabitants, and Hydrography, of Sicily, 1824, pages 274-277
^ Robert Leighton, Sicily Before History, Cornell University Press, 1999, page 72
^ R. Ross Holloway, The Archaeology of Ancient Sicily, Routledge, 2002, page 28
^ Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 103
^ ¹ ² ³ Robert Leighton, Sicily Before History, Cornell University Press, 1999, pages 132-133
^ Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 120
^ Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 123
^ Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 140
^ Francesco Iacono, The Archaeology of Late Bronze Age Interaction and Mobility at the Gates of Europe, Bloomsbury Publishing, 2018, page 100
^ נפתח קונגרס בינלאומי לארכיאולוגיה תת־ימית, על המשמר, 28 ביוני 1976
^ , Cosa The Black-glaze Pottery 2, 2008, page 12
^ ¹ ² ³ ⁴ לויה רוקח, גלות מרצון כמחאה, דבר, 13 ביוני 1971
^ Dora jain Hamblin, Italy tries to maroon some Mafiosi, LIFE, June 18, 1971, pages 34-36
^ ראשי "המאפיה" שהוגלו פתחו בשביתת רעב, מעריב, 23 באוגוסט 1971
^ Italy Handbook for Travellers · Volume 3, 1900

[מדריך1913-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Filicudi, The Mediterranean Pilot, Volume 1, pages 599-600

[וורד79-2] ¹ ² ³ Philip Ward, The Aeolian Islands, Oleander Press, 1974, page 79

[סמיית-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Memoir Descriptive of the Resources, Inhabitants, and Hydrography, of Sicily, 1824, pages 274-277

[4] Robert Leighton, Sicily Before History, Cornell University Press, 1999, page 72

[5] R. Ross Holloway, The Archaeology of Ancient Sicily, Routledge, 2002, page 28

[6] Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 103

[לייטון132-7] ¹ ² ³ Robert Leighton, Sicily Before History, Cornell University Press, 1999, pages 132-133

[8] Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 120

[9] Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 123

[10] Luigi Bernabò Brea, Sicily Before the Greeks, Praeger, 1957, page 140

[11] Francesco Iacono, The Archaeology of Late Bronze Age Interaction and Mobility at the Gates of Europe, Bloomsbury Publishing, 2018, page 100

[12] נפתח קונגרס בינלאומי לארכיאולוגיה תת־ימית, על המשמר, 28 ביוני 1976

[13] , Cosa The Black-glaze Pottery 2, 2008, page 12

[רוקח-14] ¹ ² ³ ⁴ לויה רוקח, גלות מרצון כמחאה, דבר, 13 ביוני 1971

[15] Dora jain Hamblin, Italy tries to maroon some Mafiosi, LIFE, June 18, 1971, pages 34-36

[16] ראשי "המאפיה" שהוגלו פתחו בשביתת רעב, מעריב, 23 באוגוסט 1971

[17] Italy Handbook for Travellers · Volume 3, 1900

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]