פיאלונפריטיס
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| תחום |
אורולוגיה  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
968028 |
| MeSH | D011704 |
  | |
פיאלונפריטיס (באנגלית: Pyelonephritis) או דלקת זיהומית של הכליה[1] היא דלקת אגן הכליה והכליה. הדלקת נגרמת מזיהום חיידקי אשר ברוב המקרים התפתחה בעקבות התפשטות דלקת בדרכי השתן אל אגן הכליה ואל הכליה. פיאלונפריטיס היא סוג של דלקת הרקמה האינטרסטיציאלית בכליה.
סימנים ותסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאלונפריטיס מאופיינת בהקאות, סחרחורות, חוסר תיאבון, כאבים במתן שתן ואף בחסימה במתן שתן. הסימנים לדלקת יחמירו בתוך כמה שעות מהתפתחות הדלקת. במקרים חמורים יופיעו סימנים כגון הלם זיהומי ולחץ דם נמוך (Hypotension).
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב המקרים, הדלקת מתפתחת בעקבות חיידקי צואה העוברים אל דרכי השתן ומשם אל הכליה. החיידק אשריכיה קולי (E.coli) הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת. החיידק מפתח עם הזמן חסינות לאנטיביוטיקה ונוגדני הגוף ועל כן הסיכוי לדלקת חוזרת גדלה כתלות בסבילות החיידק לאנטיביוטיקה ולמערכת החיסונית. גורמים המגדילים את הסיכוי לחלות בדלקת:
- מחלות של רקמת חיבור (לדוגמה: זאבת אדמנתית)
- רפלוקס של שתן (Vesicoureteral reflux)
- פגם במבנה מערכת דרכי השתן
- שלפוחית עצבנית (Neurogenic Bladder)
- מחלות של בלוטת הערמונית
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקת שתן מאבחנת ראשונית לדלקת שתן ועשויה להראות חלבון וכדוריות דם לבנות. אולטרסאונד כליות עשוי להראות נוזלים מסביב לרקמה המודלקת. תרבית השתן מאבחנת את סוג החיידק הגורם לדלקת. חום גבוה ו-leukocytosis (כמות לויקוציטים גדולה) תגרור אשפוז.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאלונפריטיס מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה בהתאם לחיידק התוקף ובהתאמה לסבילות החיידק לאנטיביוטיקה. ציפרופלוקסאצין ו-לבופלוקסאצין הן המקובלות בטיפול בדלקת, במקרים בהם לא נדרש אשפוז. במקרים בהם הדלקת דורשת אשפוז יינתן טיפול אנטיביוטי אל הוריד בשילוב החזרת נוזלים לגוף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- science/gram-positive-bacteria פיאלונפריטיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.