פטר מוסטובוי
 | |
| לידה |
22 בינואר 1938 (בן 87) ולדיווסטוק, ברה"מ  |
|---|---|
| פרסים והוקרה |
Laurel Branch Award (2014) |
  | |
פטר מוסטובוי (ברוסית: Мостово́й Пётр Миха́йлович; נולד ב-22 בינואר 1938) הוא במאי ומפיק סרטים, שיצר את סרטיו בברית המועצות ובישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 סיים את האקדמיה הרוסית לקולנוע VGIK.
הקריירה הקולנועית המכובדת של מסטובוי כוללת שני סרטים עלילתיים ולמעלה מארבעים סרטים תיעודיים. מוסטובוי נחשב לדמות מרכזית בגל הקולונוע הלנינגרדי.
סרטיו זכו בפרסים לאומיים ובינלאומיים יוקרתיים רבים כגון פרס תיבת הזהב, בפסטיבל הטלוויזיה הבין-לאומי שהתקיים בבולגריה בשנת 2006, פרס מיוחד בפסטיבל סנט פטרסבורג הבין-לאומי – מסר לאדם – שהתקיים ברוסיה באותה שנה והפרס הלאומי של רוסיה "לורלים" בשנת 2014 על תרומה לקולנוע.[1]
סרטו של מוסטובוי "תראו את הפנים" שיצר יחד עם פבאל קוגן, מוזכר במאמר בגלריה הלאומית לאומנות אודות "סרטים דוקומנטריים המציגים פרצוף אנושי".[2]
בנוסף ליצירותיו, מוסטובוי השתתף כשופט בפאנלים במסגרת פסטיבלים בינלאומיים רבים.
בין השנים 2000–2002 היה חבר בוועדת הקולנוע של משרד המדע, התרבות והספורט של מדינת ישראל.
הסרט האחרון שלו "הצעיף האדום" שיצא בשנת 2020 הוא סרט אוטוביוגרפי המשלב קטעי ארכיון, משחק ואנימציה.
בשנת 1993 מוסטובוי עלה לישראל והוא מתגורר בראשון לציון. בנוסף לסרטיו הוא עובד כעצמאי בכמה ערוצי טלוויזיה ישראליים בניהם ערוץ 1.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצעיף האדום (2020)[3]
- הבמה (2005)[4]
- שעתיים בארץ הקודש (1996)
- באך בסנדלים (1994)
- עצים אדומים (1992)
- אחד מבין כוכבים רבים נודדים (1990)
- החיים יפים (1990)
- טרור שחור (1989)
- קופסה רדיו אקטיבית (1988)
- מלחמות הכוכבים (1987)
- מלחמות החלל (1987)
- על מוסקבה עם תקווה וחרדה (1986)
- המראה בשבילך (1985)
- שיתוף פעולה (1985)
- זוגיות צבאית-אסטרטגית (1985)
- סינפוניה של העולם (1981)
- טרביונה של במה גבוה (1981)
- תאריך. עשר שנים אחרי (1979)
- מעשים ואנשים (1975)
- השופט (1975)
- יום ההולדת של ו.מיהקובסקי (1973)
- מסופיה לברלין (1973)
- אני אזרח ברית המועצות (1972)
- יום שליו ביוני (1971)
- מאסטר בלקובסקי (1971)
- קומרדס (1971)
- מים חיים
- לילות לבנים
- תסתכלו על הפנים[5]
- תזמורת צבאית (1968),[6]
- רק שלושה שיעורים (1969)[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצעיף האדום – ד"ר שמוליק דובדבני משוחח עם פטר מוסטובוי, במאי הסרט, אתר פסטיבל הסרטים בחיפה, 2020
- LIFE IS BEAUTIFUL אתר flahertiana
- גואל פינטו, פרס האקדמיה הרוסית לקולנוע ל"הבמה", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2005
- הבמה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
סרטונים בערוץ של Peter Mostovoy, באתר יוטיוב
פטר מוסטובוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פטר מוסטובוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
Пётр Мостовой вручение "Лавра" 2014, סרטון באתר יוטיוב
- ^ Documentaries with a Human Face, www.nga.gov
- ^ הצעיף האדום, באתר "כאן" – תאגיד השידור הישראלי
- ^ פטר מוסטובוי – "הבמה", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 53:53)
- ^ Взгляните на лицо (Павел Коган, 1966), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:16)
- ^ Soviet Army Orchestra, 1968 Documentary – Военный оркестр СССР
- ^ Всего три урока ☆ Документальный фильм СССР ☆ Советская школа ☆ Последний звонок ☆ Образование, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 19:07)
