פטיש קרב
פטיש קרב, פטיש מלחמה או מקבת הוא כלי גדול וכבד, הדומה לפטיש עבודה ולמכוש ונועד בעיקר לניפוץ עצמות מבעד לשריון היריב. פטיש הקרב היה יעיל במיוחד כאשר היריב היה עטוי שריון לוחות.
פטיש הקרב מורכב ממוט או ידית ארוכה שבראשה נמצא ראש מתכתי דו-ראשי דמוי מכוש, אשר צדו האחד קהה, כפטיש עבודה, ומיועד בעיקר להנחתת מהלומות חזקות. צידו השני חד כמכוש ונועד לחדור את שריון היריב ולפוצעו. בניגוד לתיאור הפופולרי בסרטי הפנטזיה של פטיש גדול וכבד, הראש הנפוץ היה בעל ממדים צנועים יותר (ראה תמונה).
פטיש המלחמה היה נפוץ במיוחד בימי הביניים המאוחרים, המאה ה-14, המאה ה-15 והרנסאנס, בייחוד בגרסה דו-ידנית עם מוט ארוך, כנשק שנועד להתמודד מול אבירים משוריינים בכבדות ומול פרשים בעלי שריון לוחות. בזכות ידית ההנפה הארוכה היו פטישי המלחמה יכולים לגרום לפציעות ומכות קשות לאבירים המשוריינים גם בלי לחדור את השריון (פציעות יבשות ומכות הלם). המקור החד שימש לתפיסת והפלת פרשים מסתערים; במכה חזקה יכול היה הפטיש אף לחדור דרך השריון. פטיש המלחמה שימש גם כדי לפגוע ברגלי הסוסים ובכך להפיל פרש רכוב מסוסו.
רוב פטישי הקרב הם דו ידניים אך יש גם פטישי מלחמה קטנים וחד ידניים. פטישי מלחמה חד-ידניים היו נפוצים בעיקר בקרב פרשים שהשתמשו בפטיש להנחית מכות חזקות על חיל הרגלים בעת שדהרו בתוך שורותיהם. בפטישי קרב נעשה שימוש גם על ידי איכרים ופועלים כנשק מאולתר בעת הצורך. כך נתנו פטישי הקרב את שמם ל"מרד הפטישאים" של 1382 בפריז.
פטיש קרב הוא כלי נשק חביב במשחקי וסרטי הפנטזיה, בייחוד פטיש קרב שמושפע מתיאור מיולניר, פטיש הקרב של אל הרעם הנורדי ת'ור.
לפי אחת הדעות, כינויו של יהודה המכבי נובע מהמילה "מקבת".
-
שריון לוחות גותי לרגלי, ופטיש קרב ארוך לצידו
-
שריון לוחות לפרש ולסוס, חמוש בפטיש קרב לפרשים
-
פטיש קרב מהמאה ה-16