פטישן טיבורו
 פטישן טיבורו
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | דגי סחוס |
| סדרה: | כרישאים |
| משפחה: | פטישניים |
| סוג: | פטישן |
| מין: | פטישן טיבורו |
| שם מדעי | |
 Sphyrna tiburoלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
פטישן טיבורו (שם מדעי: Sphyrna tiburo) הוא מין של כריש מהסוג פטישן שבמשפחת הפטישניים אשר חי בחופים הטרופיים וממוזגים של אמריקה הצפונית והדרומית.
לפטישן זה יש ראש דמוי-פטיש אשר נבדל בין הזכרים לנקבות והוא קצר באורכו מאשר שאר הפטישנים והוא מעוגל יותר. בעוד לנקבות הראש נוקשה ומעוגל יותר לזכרים ישנם קצוות בולטים מצידי הפטיש המיוצרים מסחוס. זהו כריש קטן יחסית באורך 0.61-0.91 מטר כשהאורך המרבי הוא 1.5 מטר. הנקבות גדולות יותר מהזכרים. צבע הפטישן חום כהה עד אפור והבטן לבנה. בניגוד לשאר הכרישים הפטישן לא חייב לשחות כדי לנשום והוא בעל סנפירים קצרים יותר מקרוביו.
הפטישן שוחה לאורך קרקעית הים שבין חופי ניו אינגלנד עד מפרץ מקסיקו וברזיל במזרח ובין חופי קליפורניה לאקוודור במערב, כאשר הוא חוצה את תעלת פנמה. הוא נפוץ באזורים צפוניים בין פלורידה לקרוליינה במשך הקיץ בעוד בחורף הוא מצוי באזורים טרופיים. הכריש מעדיף חופים בוציים או בעלי כרי עשב ימי.
מזונו של הכריש מורכב מסרטנים שונים, בעיקר מקריל ומסרטן מהמין Callinectes sapidus הנפוץ בחופי אמריקה וכן מדגים, תוך שימוש בשיניו החזקות. בניגוד לרוב הכרישים הוא ניזון גם מעשבי ים, לעיתים למעלה מ-60% מתזונתו, בדומה לאוכלי עשב יבשתיים גם הפטישן נעזר בחיידקים במערכת העיכול לפירוק התאית שבעשב הים לחד-סוכרים, ייתכן שהמקור האבולוציוני ליכולת עיכול זו הוא סימביוזה עם חיידקים מפרקי כיטין המרכיב את שריון הסרטנים[2] .
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פטישן טיבורו, באתר ITIS (באנגלית)
- פטישן טיבורו, באתר NCBI (באנגלית)
- פטישן טיבורו, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פטישן טיבורו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פטישן טיבורו, באתר FishBase (באנגלית)
- פטישן טיבורו, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פטישן טיבורו באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Leigh, Samantha C., Yannis P. Papastamatiou, and Donovan P. German, Gut microbial diversity and digestive function of an omnivorous shark, Marine Biology 168:5, 2021, עמ' 1-16