פורטל:תחבורה/מאמר נבחר/אוסף

ערך מומלץ

1

הרכבת היא אמצעי התחבורה המקובל ביותר בתת-היבשת ההודית לנסיעות למרחקים ארוכים. הרכבות בכל מדינות הודו מופעלות על ידי החברה הממשלתית "רכבות הודו" (Indian Railways). רשת מסילות רכבת חוצה את הודו לאורכה ולרוחבה, אורכה הכולל של הרשת הוא 63,122 ק"מ. זוהי אחת מרשתות מסילות הברזל הגדולות והעמוסות ביותר בעולם, המסיעה בשנה למעלה מחמישה מיליארד נוסעים ויותר מ-350 מיליון טונות מטען. רכבות מגיעות לעשרים וארבע מדינות ושלוש טריטוריות מתוך מדינות וטריטוריות הודו וכן קיים קישור רכבתי למדינות שכנות: נפאל, בנגלדש ופקיסטן.

תנועת רכבות הנוסעים החלה בהודו בשנת 1853. בשנת 1947, השנה שבה הוכרזה עצמאותה של הודו, היו בה ארבעים ושתיים מערכות נפרדות של מסילות ברזל. בשנת 1951 הולאמו כל רשתות הרכבות בהודו ליחידה מנהלית אחת והפכו לאחת מרשתות הרכבת הגדולות בעולם. "רכבות הודו" היא המעסיק האזרחי הגדול בעולם, עם למעלה ממיליון וחצי מועסקים.

לערך המלא

2

הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי.

כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד.

לערך המלא

3

הרכבת התחתית של בודפשט היא אחת ממערכות הרכבת התחתית הראשונות בעולם. היא פועלת ברציפות משנת 1896 וקדמה לה רק הרכבת התחתית של לונדון. מערך הרכבת התחתית בבודפשט מורכב משלושה קווים שנפגשים בכיכר דאאק פרנץ שבמרכז פשט ואורכם הכולל מגיע לכ-32 קילומטרים.

המטרה המקורית של הקו הראשון, הצהוב, הייתה לספק אמצעי תחבורה נוח לפארק העירוני של בודפשט, וזאת על אף ששדרת אנדראשי שהובילה לפארק ממרכז העיר הייתה שדרה מודרנית ומתקדמת ביותר לפי מונחי המאה ה-19. עבודות ההקמה החלו בשנת 1894 ותוכננו להסתיים כעבור שנתיים, בשנת האלף לכיבוש הונגריה בידי המדיארים. 2,000 פועלים הקימו את הקו בשיטת חפור וכסה, והוא נחנך ב-2 במאי 1896 בידי הקיסר פרנץ יוזף.

לערך המלא

4

דאון גימלי הוא השם שניתן לתקרית תעופתית חמורה שאירעה ב-23 ביולי 1983. במהלך טיסת אייר קנדה 143 אזל הדלק למטוס נוסעים מסוג בואינג 767, והמטוס, שהיה בגובה של 40,000 רגל (כ-12 קילומטר) מעל צפון קנדה, נאלץ לגלוש לנחיתה בשדה תעופה נטוש, סמוך לעיירה גימלי במניטובה שבקנדה.

בחקירת האירוע התברר שמדובר בטעות אנוש. את נתוני הדלק של בואינג 767 צריכים להזין למחשב המטוס ביחידות של קילוגרמים, בניגוד לשאר המטוסים של אייר קנדה באותה תקופה, אליהם הוזנו נתוני הדלק בפאונדים. אנשי צוות האחזקה של חברת התעופה הזינו למחשב ערך שגוי. בדרך נס לא גרם האירוע לנפגעים בנפש.

לערך המלא

5

TGV היא מערכת רכבות מהירות שפותחה בצרפת. הצלחת הקו הראשון של ה-TGV שנחנך בשנת 1981 בין פריז לליון הובילה לפיתוח מהיר של הרשת, וקווים חדשים נסללו לדרום המדינה, למערבה ולצפון-מזרחה. מדינות שכנות לצרפת שראו בהצלחת הרכבת המהירה, החלו אף הן לפתח רכבות מהירות דומות, כך בלגיה, איטליה ושווייץ. ה-TGV מחוברת לבלגיה, לגרמניה ולהולנד, באמצעות רשת רכבות ה-Thalys וקיים אף קשר עם הממלכה המאוחדת (אנגליה) ובלגיה דרך רכבות היורוסטאר (Eurostar).

רשת ה-TGV מחזיקה בשיא המהירות העולמי לרכבת על גלגלים ובשיא המהירות הממוצעת לרכבת נוסעים רגילה.

בנסיעות רגילות מהירות ה-TGV היא עד 320 קמ"ש בזכות מסילות המתוכננות במיוחד למהירות גבוהה. במסילות אלה אין עיקולים חדים. לרכבת ה-TGV מנועים חשמליים, צירי גלגלים בעלי משקל נמוך, עיצוב מיוחד של קרונות ומערכת איתות בתוך תא הניהוג, המייתרת את הצורך של נהג הרכבת לנסות ולהבחין בסימנורים לאורך המסילה. כל אלה נועדו לאפשר נסיעה במהירות גבוהה.

6

איזמבארד קינגדום ברונל (1806–1859), מהנדס בריטי, חבר החברה המלכותית. מוכר בזכות הקמת מסילת הרכבת "גרייט וסטרן" בין בריסטול ללונדון, סדרת אוניות קיטור מפורסמות וכן מספר רב של גשרים חשובים.

אף על פי שהפרויקטים של ברונל לא היו תמיד מוצלחים, לעיתים קרובות הם כללו פתרונות חדשניים לבעיות הנדסיות עתיקות. במהלך הקריירה הקצרה שלו הצליח ברונל לרשום לזכותו פריצות דרך הנדסיות רבות, בהן ניתן למנות את עזרתו בבניית המנהרה הראשונה מתחת לנהר, וכן פיתוח האוניה הראשונה המונעת בעזרת מדחף שנועדה לשיט באוקיינוסים, ושבזמן בנייתה הייתה גם האוניה הגדולה בעולם.

7

הרכבת המנדטורית היא חברת רכבות בשליטה בריטית אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל.

8

המירוץ לחלל, או "המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. השיגור הסובייטי של הלוויין הראשון בעולם ספוטניק 1, ב-4 באוקטובר 1957, נחשב לאות הפתיחה של המירוץ, ומשימת אפולו-סויוז המשותפת לארצות הברית וברית המועצות, שהחלה ב-15 ביולי 1975, היא סמל לסוף המירוץ.

9

אסון הבונים, שאירע ב־11 ביוני 1985, הוא תאונת רכבת שבה התנגשה רכבת באוטובוס שהוביל תלמידים מחטיבת הביניים של בית הספר התיכון ע"ש י.ח. ברנר בפתח תקווה לטיול שנתי, בקרבת מושב הבונים. באסון נהרגו 22 בני-אדם, ביניהם 19 תלמידים, מחנכת הכיתה, נהגת האוטובוס ואם מלווה. היה זה אסון הרכבת הגדול בתולדות המדינה והשני בחומרתו בתולדות הרכבת בישראל (ב-17 בספטמבר 1939 נהרגו 29 בני אדם בהתנגשות של רכבת ואוטובוס סמוך לרמלה, וב-1972 אירע אסון בממדים קרובים לאלה ובו נהרגו 18 חיילים בהתנגשות משאית צבאית ברכבת באזור הקריות).

10

אניית הקיטור אנדריאה דוריה הייתה אוניית נוסעים איטלקית שהשתייכה לחברת הספנות Società di avigazione Italia והיא נקראה על שם אדמירל מג'נובה בן המאה ה-16. תפוסת האנייה הייתה 29,100 טונות, והיה ביכולתה לשאת 1,200 נוסעים ו-500 אנשי צוות. טביעתה הייתה אחת מהאסונות הימים הידועים בהיסטוריה, אף שמרבית אנשי הצוות והנוסעים ניצלו.

11

הכרמלית חונה בתחנת המוצא בעיר התחתית - תחנת כיכר פריז

הכרמלית היא כלי התחבורה הציבורית התת-קרקעי היחיד בישראל. הקמתה של הכרמלית החלה במאי 1956 והסתיימה במרץ 1959. לכרמלית קו בודד ובו שש תחנות פעילות, והיא מחברת בין שלושה אזורים מרכזיים בעיר חיפה: העיר התחתית, שכונת הדר ומרכז הכרמל. לניהול הכרמלית נבחרה חברת "מפעלי תעבורה חיפה בע"מ".

אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר (funicular), הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה). פוניקולרים רבים פועלים בערים שונות בעולם, בעיקר מעל פני הקרקע – למשל, בבודפשט ובזגרב. בליון, באיסטנבול ובנאפולי פועלים פוניקולרים תת-קרקעיים, הדומים לכרמלית.

12

ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון התרחש ב-17 באפריל 1986. אן מרי מרפי, קתולית אירית בת 32, שהייתה בהיריון, ניסתה לעלות לטיסת אל על 016 שעצרה בלונדון בדרכה מניו יורק לתל אביב כשעמה מזוודה בעלת תחתית כפולה. בצד הנסתר של המזוודה הטמין ארוסה הפלסטיני של מרפי, ניזאר נוואף אל-מנסור אל-הינדאווי, חומר נפץ שהיה אמור להתפוצץ במהלך הטיסה, ולהביא למותם של 375 הנוסעים על מטוס הג'מבו. מרפי לא הייתה מודעת לפצצה שבמזוודתה, שצפויה הייתה להמית גם אותה. זה היה אחד ממספר מקרים בהם עשו ארגוני הטרור שימוש ב"נוסע תמים" לצורך החדרת מטען חבלה למטוס, דפוס פעולה שביטחון אל על מקפיד לנסות לסכלו.

13

נמל התעופה בן-גוריון, הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול בישראל, ומשמש כשער הכניסה האווירי הראשי שלה. הנמל הוקם על ידי הבריטים ובשנת 1973, הוסב שמו לזכר דוד בן-גוריון. השדה מופעל על ידי רשות שדות התעופה, משמש גם כמרכז הפעילות של החברות אל על, ישראייר וארקיע, ושל חברת השכר סאן דור ושל חברת המטען ק.א.ל. נמל התעופה בן-גוריון הוא בין שדות התעופה העמוסים במזרח התיכון.

נמל התעופה משמש גם בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי, הידוע כ"בסיס חיל-האוויר לוד" או "בח"א 27", המאכלס את טייסות התובלה הכבדה של החיל, וכמרכזה של התעשייה האווירית לישראל.

14

רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק בירת סוריה. השם "רכבת העמק" לא ניתן מעולם למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו ארך כארבעים שנים.

בחודש ספטמבר שנת 1951 נעשה שימוש אחרון במסילת העמק לצורכי תמרון אימונים של צה"ל. מתוך הצי הקטן ששירת ברכבת העמק בשנותיה הראשונות של המדינה נותרו רק קרון בודד וקטר קיטור עתיק, המוצגים כיום במוזיאון הרכבת, הנמצא בתחנת המוצא של רכבת העמק בחיפה.

15

תעלת פנמה (בספרדית: Canal de Panamá) היא תעלת ספנות חשובה החוצה את מצר פנמה באמריקה המרכזית ומחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. זוהי תעלת סכרים, ובנייתה הייתה אחד האתגרים ההנדסיים הגדולים והקשים ביותר אי פעם. התעלה השפיעה רבות על השיט בין שני האוקיינוסים, שכן ספינות לא צריכות יותר לשוט במסלול הארוך מסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן. ספינה השטה מניו יורק לסן פרנסיסקו לאחר השלמת התעלה, צריכה לשוט 13,000 קילומטר פחות משנדרשה לשוט בנתיב המקורי סביב אמריקה הדרומית.

מאז פתיחתה, מהווה התעלה נתיב מרכזי בספנות הבינלאומית. כל שנה עוברות בתעלה יותר מ-14,000 ספינות, הנושאות יותר ממאתיים מיליון טונות סחורה. עד סוף שנת 2002, עברו בתעלה יותר מ-800,000 ספינות שונות. התעלה מספקת כ-80% מההכנסות של פנמה באופן ישיר או עקיף.

16

LZ127 "גראף צפלין", אחת משתי ספינות צפלין שהטיסה נוסעים בין גרמניה לארצות הברית

צפלין הוא סוג של ספינת אוויר קשיחה אשר פותחה בתחילת המאה העשרים. בצפלינים נעשה שימוש כאמצעי תחבורה אזרחית וכן לצרכים צבאיים. חברת DELAG ‏, אשר ניתן לכנותה חברת התעופה המסחרית הראשונה, הפעילה טיסות סדירות בצפלינים עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. לאחר פרוץ המלחמה השתמש הצבא הגרמני בצפלינים באופן נרחב, הן לצורך הפצצה והן לצורך תצפית.

תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה עצרה באופן זמני את פיתוח הצפלין, אולם הצפלין שב ופרח בשנות העשרים. שיא פעולתו של הצפלין היה בשנות השלושים, כאשר ספינות אוויר פעלו באופן קבוע בטיסות טרנס-אטלנטיות מגרמניה לצפון אמריקה ולדרומה. אסון ההינדנבורג בשנת 1937 סימן את קץ עידן "הענקים במרומים", למרות שגם גורמים אחרים תרמו לירידת השימוש בצפלין.

17

סיטרואן (Citroën) היא יצרנית מכוניות צרפתית שנוסדה בשנת 1919.

מייסד החברה אנדרה סיטרואן נולד בשנת 1878 למשפחה יהודית ממוצא הולנדי (פירוש השם סיטרואן הוא "לימון" בהולנדית). לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא ולאחר שחרורו התקבל לעבודה במפעל המכוניות הכושל מורס, שם פגש את הנרי פורד, מייסד חברת פורד, שהגיע כדי לסייע ביעול תהליכי היצור במפעל.

ב-1913 הקים סיטרואן מפעל ליצור גלגלי שיניים בפטנט ייחודי שאותו רכש. דוגמת המשולשים על משטח החיכוך של הגלגל איפשרה פעולה חלקה ושקטה. דוגמה זו היא שהפכה לסימלה של חברת סיטרואן בשנת 1919. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה רכש אנדרה שטח אדמה בפרברי פריז, על רציף Quai de Javel. הוא הקים מפעל תחמושת שיצר פגזים בשיטות אמריקאיות, והגיע לתפוקה של 5,000 פגזים ליום.

לערך המלא

18

מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי היא מסילת רכבת המוליכה מנמלה של העיר ג'יבוטי, בירת ג'יבוטי, אל תחנת הרכבת באדיס אבבה, בירת אתיופיה. אורכה של המסילה הוא 784 קילומטרים, אך כיום נמצא בשימוש רק הקטע בין דירה דאווה ונמל ג'יבוטי, שאורכו 311 קילומטרים. לאורך הקו הונחה מסילה בודדת שרוחבה 1,000 מילימטרים, והיא מטפסת מגובה של שישה מטרים מעל פני הים בג'יבוטי, עד לגובה של 2,370 מטרים באדיס אבבה.

קו הרכבת נבנה בין השנים 1897-1917 בהון צרפתי, ונחנך ב-9 במאי 1917, במעמד קיסרית אתיופיה זאודיתו, שהשתתפה בנסיעת הרכבת הראשונה לג'יבוטי.

קו זה הוא קו הרכבת היחיד באתיופיה, וחשיבותו העיקרית הוא בכך שבהיותה מדינה ללא מוצא לים, הוא מאפשר לה גישה אל הנמל הימי שלחופי מפרץ עדן. בנוסף, מאז ניתוק יחסי המסחר בין אתיופיה ואריתריאה ב-1998, חדלה אתיופיה מלהשתמש בנמליהן של מאסאווה ואסאב, והיא נסמכת רק על נמלה של ג'יבוטי. אף שהקו מתפקד כיום, הוא במצב מיושן ומדורדר ועתידו אינו ברור.

לערך המלא

19

ג'וּנקה היא דגם עתיק של ספינת מפרש סינית הנמצא בשימוש גם בימינו. פיתוח הג'ונקה התרחש בתקופת שושלת האן (206 לפנה"ס–220) והשתמשו בה כספינת ים. מבנה הג'ונקות התפתח והשתכלל במרוצת השושלות הבאות, והשתמשו בהן בכל רחבי אסיה למסעות ארוכים במרחבי האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. השימוש בג'ונקות היה נפוץ, והוא עדיין נפוץ, אם כי במספרים הולכים וקטנים, ברחבי דרום-מזרח אסיה והודו, ובעיקר בסין. המקום הידוע ביותר שבו ניתן למצוא ג'ונקות כיום הוא הונג קונג. השימוש בג'ונקות כאמצעי לשינוע סחורות ואנשים הולך ופוחת, אבל מצד שני יש גידול בכמות היכטות המודרניות המשתמשות בטכניקת המפרש הייחודית של הג'ונקות.

לערך המלא