פורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה/7

הסיפור על תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע לשאלה על סמכותם של מופתים שמימיים או מסרים אלוהיים כדוגמת בת קול, בעניינים הלכתיים. הסיפור משקף את הכרעתם של חז"ל, שבמחלוקות הלכתיות הרוב בקרב בני האדם הדנים בנושא הוא הקובע, ולהוכחות שמימיות אין מקום בדיון ההלכתי. הכרעתם נוסחה בביטוי "לא בשמים היא". הסוגיה מובאת אגב דיון באונאת דברים, ובאה להמחיש עד כמה חמור נזקה של אונאת דברים.