פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/74

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Severus Antoninus Augustus), המכונה קַרַקַלָּה (Caracalla;‏ 4 באפריל 188 – 8 באפריל 217) היה קיסר רומא משנת 211 ועד מותו. קרקלה היה בנו הבכור של ספטימיוס סוורוס, ושותף בשלטון על האימפריה החל משנת 198. עם מות האב בשנת 211, קיבלו קרקלה ואחיו גטה את מושכות השלטון כשותפים שווים. בפברואר 212 נרצח גטה בפקודתו של קרקלה, שהפך לשליטה היחיד של האימפריה. קרקלה השאיר את ניהול ענייני האימפריה בידי אימו יוליה דומנה, שנשאה בתואר "אוגוסטה", בעוד הוא מקדיש את זמנו למלחמה על גבולות האימפריה. מסעות המלחמה היו עיסוקו העיקרי, מתוך ניסיון להידמות לאלכסנדר מוקדון. בתקופת שלטונו של קרקלה בוצעו מספר רפורמות, שהחשובה שבהן היא תקנה שנתנה אזרחות רומאית לכל האנשים החופשיים תושבי האימפריה הרומית. היה זה שלב חשוב בהתפתחות המעמד המשפטי של תושבי האימפריה בכללם, אולם לא ברור מה היה ההיקף האמיתי של הרפורמה והשפעתה המעשית. בכל מקרה, ברור שהייתה לה השפעה על אחדות האימפריה. רפורמה אחרת בעלת השפעה ארוכת טווח שנעשתה בתקופת שלטונו הייתה יצירת מטבע חדש, האנטוניאנוס, שהפך למטבע העיקרי של האימפריה במשך מספר דורות. קרקלה עלה לשלטון בזכות אביו, ושמר על מעמדו בזכות נאמנות חיילי הצבא הרומי, שנבעה בעיקר מהטבות מפליגות שניתנו להם. קרקלה העביר את רוב שנות שלטונו בקרב הלגיונות, וזו הייתה סיבה נוספת לנאמנות חייליו. המקורות הרומאיים מתארים בכתביהם דמות שלילית "נלעגת ודוחה" של קרקלה, שליט אכזר חסר יכולת, שחלומותיו לתהילה בשדה הקרב לא תאמו את יכולותיו המוגבלות. ריחוקו של קרקלה מרומא מנע מהעיר ומהאימפריה את התופעות החמורות שאפיינו את שלטונם של שליטים עריצים ששכנו בעיר כגון נרון או קומודוס. בתקופת שלטונו נחשף כוחו והשפעתו ההולכים וגוברים של צבא האימפריה בכלל והמשמר הפרטוריאני בפרט, וההשפעה של תופעות אלו על האימפריה.

לערך המלא