פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/3
.jpg){kind=small}
המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18, תחת שלטונו של המלך לואי השישה עשר, קרסה הממלכה תחת עולו של משבר כלכלי בלתי ניתן לתיקון שנגרם בעיקר בגלל המבנה החברתי של חלוקה למעמדות ומשטר זכויות-היתר שהיה נהוג בצרפת של אותה תקופה. ב-14 ביולי 1789 יצא ההמון בפריז לרחובות וכבש את הבסטיליה . ב-26 באוגוסט אושררה הצהרת זכויות האדם והאזרח, . חילוקי דעות ומאבקי כוח הובילו לתחילת שלטון הטרור באוקטובר. רבבות הוצאו להורג או נטבחו. הטרור נרגע בראשית 1794. ב-1 בנובמבר 1795 נפתח שלטון הדירקטוריון, גוף מבצע בן חמישה אנשים שמעשה פעל כדיקטטורה. ב-9 בנובמבר 1799, תפס המצביא נפוליאון בונפרטה את השלטון. הוא ביסס במהרה משטר יציב וסיים למעשה את המהפכה. המהפכה שרטטה מחדש את המפה הפוליטית, בצרפת ובעולם כולו. המהירות בה התחוללו השינויים והתהפוכות גזרה כליה על הסדר היציב יחסית שהתקיים במשטר הישן. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תחולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה"
