פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/57

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-1938) הוא סופר עברי, מחנך, ביוגרף, היסטוריון ועורך. צור הוא היסטוריון של תנועת העבודה, התנועה הקיבוצית, ושל ההתיישבות היהודית בעמק הירדן. בעשרות הספרים שכתב, ערך והקדים להם מבואות, הוא מביא את סיפורה של הציונות המעשית, כפי שבאה לידי ביטוי במפעל ההתיישבות הקיבוצי. בסיפוריו שבעל פה, פרש מוקי צור ביוגרפיות וסיפורי חיים של ראשי התנועה הקיבוצית, וכן של דמויות הנחשבות ייחודיות בתוכה. בין הביוגרפיות שכתב וערך: יהודה שרת - גיבור תרבות; אביב מוקדם - צבי שץ והקבוצה האינטימית; התשמע קולי, על רחל המשוררת, ועוד. כהיסטוריון עוסק צור בתולדותיה של קבוצת דגניה א, בהיסטוריה של חצר כנרת ובהתיישבות הכושלת של תימני כנרת בראשית המאה. צור הוא מעורכי ספר העדויות והמקורות "כאן על פני אדמה", שנדפס בכמה מהדורות, ומשמש מקור נרחב לתולדות התנועה הקיבוצית.
צור התמודד עם משנתו של המשורר הפרטיזן אבא קובנר בספרו "לעכב את הקריעה", וכן היה בין יוזמי ועורכי קובצי העדויות "שיח לוחמים" לאחר מלחמת ששת הימים, ו"שיח צעירים" בתנועה הקיבוצית (1969). צור שימש בתפקידים ציבוריים אחדים, ובהם מזכיר התק"ם, חבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בוועדת החינוך וההתיישבות, בחבר הנאמנים של האוניברסיטה הפתוחה ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה, וכן היה יושב ראש של הוצאת הספרים הוצאת הקיבוץ המאוחד. בשנים 1991–1994 היה חבר בוועדת שנהר. מוקי צור הוא "מוקי השובב", גיבור כמה מסיפוריה של דודתו ימימה אבידר-טשרנוביץ.