לדלג לתוכן

פורטל:דת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמלי דת שונים
סמלי דת שונים

דת היא מערכת של אמונות רוחניות שעיקרן אמונה בכוח עליון או כוחות עליונים אשר אחראים ליקום, ואשר שוכן בעולם רוחני נסתר או עולם גשמי במקום גאוגרפי ידוע כגון ההקבה. או לחלופין אינו שוכן ב"מקום" כלשהו בדומה לדתות הפילוסופים (אלו מהם שהיו בעלי דת כלשהי). בנוסף, על האדם המאמין באותה דת לנהוג לפי ציוויו\ ציוויים של אותו כוח\ כוחות עליונים, ולעסוק בפולחן הדת, או בדתות מסוימות לנהוג ולעשות מעשים על פי דעתם שיקרבו אותם לאלוה, ולא בהכרח על פי ציווי מפורש של האל.

בדתות רבות קיימים מושגים של שכר ועונש, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, השארות הנפש, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחיה פיזית של הגוף.

חלק מן הדתות מבטיחות אף הצלחה פיזית בעולם הזה, אמונה זו קיימת ביהדות שמאמינה שרואים את הזכות גם בעולם הזה וזוכים לשפע שהוא גם "חומרי", באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו והגיע לדלות מתוך חטאיו. אמונה דומה לזו קיימת גם בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלוין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו.

ביהדות ובדתות אחרות, כגון הצדוקים, קיים מושג של עבודה 'לשמה', כלומר לא על מנת לקבל שכר. למרות שאצל הצדוקים לדוגמה זה היה מצב קיצוני בו אין שכר כלל, מאחר שהם לא האמינו בקיומו של 'עולם הבא'. היהדות הפרושית לעומת זאת אומרת שיחד עם זאת שאין לעבוד על מנת לקבל 'שכר', "סוף השכר לבוא", שהרי האדם עשה בסופו של דבר את רצון האל (בחלק מהדתות והיהדות בכללן), אם כן על פי האמונה הדתית הוא יקבל על כך שכר, העניין הוא רק שאין לעבוד עבור השכר, אלא זו עבודת האל, ולא עבודת האדם את עצמו. כך שהשאלה האם ראוי לעבוד על מנת לקבל שכר, היא נוספת על השאלה האם ישנו שכר.

מנזר מר סבא במדבר יהודה
מנזר מר סבא במדבר יהודה

מר סבא הוא שמו של מנזר יווני-ארתודוכסי הבנוי על צוק בדופן נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות, שבמדבר יהודה בתקופה הביזנטית והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון.

מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, לעיתים כונה טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו.



רוחצים מתפללים בנהר הגנגס בוורנאסי שבהודו.
רוחצים מתפללים בנהר הגנגס בוורנאסי שבהודו.

רוחצים מתפללים בנהר הגנגס בוורנאסי שבהודו. הינדים אדוקים עורכים מסעות עלייה לרגל לוורנאסי כדי לרחוץ בגנגס, להשתתף בטקסי הפוג'ה המפורסמים של העיר ולעשות מדיטציה על גדות הנהר. ההינדים (ובעלי דתות אחרות בהודו, כגון בודהיסטים וג'יינים) מאמינים שטבילה בגהאטים הפרוסים לאורך הגנגס שוטפת את החטאים, ופיזור אפרה של גופה בנהר לאחר המוות משפר את חיי המת בגלגולו הבא.


שלמה אבן גבירול
שלמה אבן גבירול

החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית – שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.

מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מאמינות באלוהים אחד, לעומת הדתות הפגניות או הפוליתאיסטיות המאמינות בריבוי אלילים. הביטוי "שלוש הדתות המונותאיסטיות" מתייחס לרוב ליהדות, לנצרות ולאסלאם.


יהדות

נצרות

אסלאם

ירושלים
מקומות קדושים בירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות:


פורטל יהדות

פורטל נצרות

פורטל אסלאם

פורטל ירושלים

המורשת העולמית

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: