פורטל:גרמניה/פוליטיקה/אוסף
| 1 |  המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (מוכרת בראשי התיבות, הנהגים "אֵס פֵּה דֵה") היא המפלגה הוותיקה ביותר בגרמניה הפעילה עדיין כיום, ואחת הגדולות והוותיקות בעולם. בשנת 2003 ציינה 140 שנה לייסודה, כשבשורותיה יותר מ-600,000 חברים. מפלגה זו היא הגדולה ביותר בגרמניה. שורשי המפלגה בתנועת העבודה הגרמנית, ובעבר נטתה יותר לאידאולוגיה הסוציאליסטית, והיא עדיין חברה באינטרנציונל הסוציאליסטי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 | הסכם השילומים (מכונה גם "הסכם לוקסמבורג") הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונרד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מרק מערב גרמני כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה. כמו כן התחייבה ממשלת גרמניה המערבית להעניק רנטות לניצולי השואה. הרנטה היא תשלום חודשי קבוע לשם מימון ההוצאות הרפואיות להן נדרשים ניצולי השואה, כפיצוי על הסבל במחנות הריכוז וההשמדה, וכפיצוי על אובדן זכויות בסיסיות כגון הזכות ללימודים לניצולים שהיו ילדים וכדומה. גובה הפיצויים נקבע לפי קריטריונים שאמדו את מידת הנזק שנגרם לניצול השואה. חלק מהפיצויים על רכוש הקהילות היהודיות בגרמניה עצמה (בתי כנסת ומבני ציבור שהוחרמו) ניתן לקהילות שנותרו בגרמניה המערבית. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 3 | אופנסיבה D (בגרמנית: Offensive D - Partei Rechtsstaatlicher Offensive, "מפלגת האופנסיבה למען מדינת חוק" היא מפלגת שוליים גרמנית.
אופנסיבה D נוסדה בהמבורג בשנת 2000 ואף ישבה בממשלת מדינת המבורג בין השנים 2001 ו-2003. למרות שהמפלגה טוענת שלא ניתן לשייכה לשמאל או לימין, היא נתפסת כמפלגת מחאה הנוטה ימינה. היא תומכת בכלכלה ליברלית, הגברת ביטחון הפנים, צמצום ההגירה לגרמניה וביטול זכותם של פליטים למקלט מדיני בגרמניה; היא מתנגדת לכניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי. בעבר ראתה עצמה המפלגה כ-"CDU של הצפון" (היות שבדרום גרמניה נמצא המעוז הראשי של ה-CDU). מאז 2004 רואה עצמה המפלגה כמממשת דרכו של הפוליטיקאי האוסטרי השנוי במחלוקת יורג היידר, ראש ממשלת קרינתיה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 | המפלגה הקומוניסטית של גרמניה (בגרמנית: Kommunistische Partei Deutschlands) הייתה מפלגה מרכזית בגרמניה בין השנים 1918–1933, אשר המשיכה להתקיים בסתר בגרמניה הנאצית ופעלה בגלוי בשנים הראשונות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
לפני מלחמת העולם הראשונה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה הייתה המפלגה הגדולה ביותר בגרמניה והמפלגה הסוציאליסטית המצליחה ביותר בעולם. למרות שבאופן רשמי היא עדיין דגלה במרקסיזם, בפועל היא הפכה להיות מפלגה מתונה שדגלה במדיניות של רפורמה לא מהפכנית בקפיטליזם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5 | מפלגת המרכז הגרמנית (בגרמנית: Deutsche Zentrumspartei; סימנה: ZENTRUM) היא מפלגה גרמנית.
מפלגת המרכז הגרמנית היא מפלגה שירדה מגדולתה: מאחת המפלגות החשובות ביותר בתקופת הרייך השני ורפובליקת ויימאר הפכה לאחת המפלגות החלשות בגרמניה, עם 4,010 קולות בלבד בבחירות הכלליות בגרמניה ב-2005. המפלגה דוגלת בעידוד מדיניות של שמירת השלום בעולם, שמירה על זכויות האזרח וקידוש חיי האדם, עזרה לחלשים, לעניים ולנכים, התנגדות חריפה להפלות מלאכותיות ושיפור מדיניות המשפחה, הילדים ואיכות הסביבה בגרמניה (מפלגת המרכז מציעה להכיר ב"אב" ו"אם" כמקצועות רשמיים, בעבורם יינתן שכר מהמדינה). המפלגה מציעה להכניס לחוקת גרמניה איסור על שיבוט גנטי, והיא תומכת בסיוע מוגבר למיעוטים בגרמניה (פריזים, דנים, צוענים ועוד). בעבר הורשו רק קתולים להיות חברים במפלגה, אך כלל זה בוטל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 |  הסכם ריבנטרופ–מולוטוב היה הסכם שנחתם בין שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי, ויאצ'סלב מולוטוב, ערב מלחמת העולם השנייה, ב-23 באוגוסט 1939, לתקופה של עשר שנים. ההסכם היה הסכם אי-התקפה בין ברית המועצות לגרמניה, ובחלקו החסוי קבע את חלוקתה של פולין בין שתי המדינות. היחסים בין גרמניה לפולין היו תקינים אחרי חתימת הסכם האי-התקפה ב-1934, עד אשר החליטה גרמניה לדרוש כי העיר החופשית דנציג (שהייתה קשורה עם פולין בהסכם מכס) והמסדרון הפולני, אשר ניתן לפולין בחוזה ורסאי יסופחו אליה. שר החוץ הפולני, בק, דחה את תביעות גרמניה, למרות הצבא החלש של פולין (שעיקר כוחו היו הפרשים), משום שקיבל ערבויות מבריטניה ומצרפת לעזרה במקרה של התקפה. היטלר לא הרפה והמשיך לאיים במלחמה, משום שחשב שיצליח לחזור על הישגיו בסיפוח חבל הסודטים של צ'כוסלובקיה. פולין הייתה נחושה בדעתה, למרות הסכמת המעצמות לסיפוח דנציג לגרמניה אם זו תיתן ערבויות למסחר של פולין. היטלר לא חשש ממדינות המערב, אך חשש מתגובת רוסיה ולכן לא תקף. הוא סירב להצעות תיווך בין גרמניה לפולין של הונגריה, חבר הלאומים ואיטליה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7 |  אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק (גרמנית: Otto Eduard Leopold von Bismarck-Schönhausen; 1 באפריל 1815 - 30 ביולי 1898), שנודע גם כ"קאנצלר הברזל", קנצלר (ראש הממשלה) הממלכה הפרוסית (1862-1873). ביסמרק איחד את גרמניה בסדרת מלחמות, נעשה ראש הממשלה הראשון (1871-1890) של האימפריה הגרמנית ונחשב לאבי האומה הגרמנית. בתחילה היה ביסמרק פוליטיקאי שמרן, אריסטוקרט ומונרכיסט. הוא לחם כנגד תנועת הדמוקרטיה החברתית המתחזקת ב-1880, על ידי הוצאה מחוץ לחוק של מספר ארגונים, ובתבונה פרגמטית כונן פנסיות חובה, וביטוח בריאות למען העובדים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 8 |  אנגלה דורותיאה מרקל (Angela Dorothea Merkel, ⓘⒾ; נולדה ב-17 ביולי 1954 בהמבורג), מדינאית המכהנת כקנצלרית גרמניה החל מ-22 בנובמבר 2005. מרקל, פיזיקאית במקצועה, עומדת כיום בראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU) השולטת בגרמניה. בבחירות שנערכו ב-30 במאי 2005 היא ניצחה ברוב זעום את מפלגת ה-SPD של גרהרד שרדר. בבחירות שנערכו בספטמבר 2009 ניצחה שוב וזכתה בכהונה נוספת. היא האישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה המכהנת בתפקיד הקאנצלר. כמו כן, היא הראשונה מבין הקאנצלרים שבילתה את ילדותה בגרמניה המזרחית, וכן הראשונה שנולדה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 9 |  וילי ברנדט (בגרמנית: Willy Brandt; 18 בדצמבר 1913 - 8 באוקטובר 1992) היה מדינאי סוציאל-דמוקרטי גרמני. בשנים 1966-1957 היה ראש עיריית ברלין, בשנת 1969 שר החוץ, ובשנים 1969-1974 כיהן כקנצלר מערב גרמניה. הוא נבחר לאיש השנה של המגזין טיים לשנת 1970. ב-10 בדצמבר 1971 הוענק לו פרס נובל לשלום על מדיניות החוץ שלו האוסטפוליטיק, שהביאה להרגעת המתיחות עם מדינות הגוש המזרחי. ברנדט נולד בשם הרברט ארנסט קרל פראהם בליבק כבנם של מרתה פראהם וג'ון מילר, שלא היו נשואים. את אביו לא פגש מעולם והוא גדל אצל אמו ואצל סבו. אמו עבדה כקופאית בחנות כלבו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 10 |  בּוּנדֶסרָאט (גרמנית: Bundesrat, "המועצה הפדרלית") הוא גוף פרלמנטרי המייצג את 16 המדינות המרכיבות את גרמניה ברמה הפדרלית, והוא משמש כבית העליון של הפרלמנט הגרמני. מקום מושבו של מוסד זה הוא במקום שבו ישב בעבר בית הלורדים של פרוסיה, בברלין. הבונדסראט לוקח חלק בתהליך החקיקה לצד הבונדסטאג. חוקים הנוגעים לסמכויות המדינות וכן כל שינוי חוקתי חייבים את אישורו. הרכבו של הבונדסראט שונה מהרכבם של גופים פרלמנטריים דומים, כלומר כאלה שמייצגים מדינות פדרטיביות (כגון מועצת הפדרציה של רוסיה או הסנאט האמריקני). חברי הבונדסראט אינם נבחרים על ידי הציבור בבחירות כלליות, או על ידי הפרלמנטים של המדינות, אלא הם ממונים על ידי הממשלה של המדינה שלהם, שבדרך כלל הם גם חברים בה. לרוב, משלחת המדינה לבונדסראט כוללת את ראש הממשלה של המדינה, ועוד כמה מחברי הקבינט שלו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 11 | -
|
הוספה |
| 12 | -
|
הוספה |
| 13 | -
|
הוספה |
| 14 | -
|
הוספה |
| 15 | -
|
הוספה |
| 16 | -
|
הוספה |
| 17 | -
|
הוספה |
| 18 | -
|
הוספה |
| 19 | -
|
הוספה |
| 20 | -
|
הוספה |