פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/רשימת אתרים ארכאולוגים בישראל/אתרים במחוז דרום
אתרים ארכאולוגיים בדרום הארץ
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 61-0772-100 | תל אשדוד | Tel Ashdod | תל אשדוד הוא אחד מהתלים הגדולים בארץ ישראל ושטחו 380 דונם. שטח זה כולל את האקרופוליס (80 דונם) ואת העיר התחתונה (300 דונם). התל שוכן במרחק של כ-5 ק"מ מחוף הים התיכון וחולש על דרך הים (וִיָה מָרִיס). התל מתנשא לגובה של 10 מטרים מעל גובה פני הים. | 31°45′23″N 34°39′29″E / 31.7563612855°N 34.658074856°E |
 |
|
| 61-0070-100 | חורבות אשדוד - ים | Ashdod Yam | אשדוד-ים הייתה עיר מסחר משגשגת עם נמל עמוק-מים שנקראה בשם היווני אזוֹטוֹס פאראליוֹס, ותועדה במפת מידבא. העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, בין המאה ה-8 למאה ה-11 - התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים שנמצאים לחופה הדרומי של אשדוד, וביניהם מצודת אשדוד-ים הגדולה שמכונה בערבית קלעת אל-מינה. חפירות ארכאולוגיות נערכו באתר על ידי יעקב קפלן בשנים 1968-1965. בחפירות נתגלו כמה ממצאים וביניהם חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית בארץ ישראל. ההנחה כי מצודה זו, בדומה למצודות שנמצאו ביבנה ים ובאשקלון נועדו להגנה מפי פלישות מהים התיכון. בינואר 2014 נפתחו לציבור שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהביזנטית. | 31°46′49″N 34°37′16″E / 31.7803213044°N 34.6211416545°E |
 |
|
| 71-7100-100 | אשקלון, תל אשקלון | Tel Ashkelon | שרידי עיר מבוצרת (2 ק"מר). על קו חוף הים. בעיר נחשפו חומות, שער בנוי מלבנים, מקדשים, ומבנים מנומנטליים. ראשית החפירות החלו על ידי לידי סטנהוף 1815. כיום החפירות נערכות על ידי משלחת בראשות ל"א סטייגר. | 31°40′54″N 34°33′48″E / 31.6816994427°N 34.563333696°E |
.jpg) |
|
| 71-7100-101 | אשקלון, אפרידר וברנע | Ashkelon, Barnea, Afridar | שרידי ישוב בקרבת חוף הים. במקום נערכו חפירות לראשונה על ידי ז'אן פרו ב-1955. האתר נפגע במהלך השנים. במקום נחשפו שרידי מבנים, בורות חפורים בכורכר, יסודות מבנים עגולים וקברים (ב"ת II). כן נחשפו גתות (ביזנטיות) ושרידי כנסייה. | 31°40′48″N 34°33′49″E / 31.6799417273°N 34.5635039653°E |
| |
| 61-0619-100 | בית גוברין | Bayt Jibrin | עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין. נזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) כ"בית גברי", ובמקורות חז"ל כ "בית גובריא". משמעו של השם בארמית הוא "בית הגברים", וע"פ המדרש ישבו במערות סביב היישוב ענקים, ומכאן שמה. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על בית גוברין ומרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית. | 31°36′20″N 34°53′54″E / 31.6054287559°N 34.8983211719°E |
 |
|
| 61-0619-101 | תל מראשה | Maresha | אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה. שטחו של תל מרשה הוא כ-24 דונם בלבד, אך סביבו מתפרשים שרידים במרחב של כ-400 דונם המכונים "העיר התחתית". התל נחפר לראשונה בשנת 1889 על ידי שני ארכאולוגים בריטים, פרדריק ג'ונס בליס ורוברט מקאליסטר, מטעם הקרן לחקירות ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund). עיקר הממצאים מרוכזים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול שבטורקיה. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על מרשה ועל בית גוברין הסמוכה כאתר מורשת עולמית. | 31°35′44″N 34°53′58″E / 31.5955108685°N 34.8994072805°E |
 |
|
| 61-1265-100 | תל בית מרשם, תל בית מירסים | Tel Beit Mirsim | התל נחפר בין השנים 1933 ל-1936 בידי ויליאם אולברייט, ונחשפו בו שכבות יישוב מהתקופות הכנענית הקדומה, התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית. אולברייט הציע לזהותו עם דביר המקראית, אך יש החולקים על זיהוי זה | 31°27′21″N 34°54′35″E / 31.455775°N 34.909846°E |
| |
| 61-1265-101 | חורבת בית עלם | Hurvat Beit Elem | שרידי עיר גדולה ומבוצרת על גבעה מצפון לאמציה. לתל צורת פרסה, בחלק הצפוני היישוב הקדום - ב"ק III-II והברזל II. בחלק הדרומי השרידים מהתקופה הרומית ואילך. בשטח נראים מערות חצובות, קברים חצובים, מתקנים תעשייתיים. באר מים ממערב לתל (49/2). | 31°33′41″N 34°56′47″E / 31.5613436859°N 34.9464947472°E |
| |
| 61-0037-100 | תל חסי | Tell El-Hesi | שרידי עיר גדולה על גדת נחל אדוריים. בחפירות שנערכו בתל, נחשפו שרידי חומה, שער, מצודה (מצרית?), בורות איכסון, מבנים קדומים, רובעי מגורים ובתי קברות. | 31°32′56″N 34°43′46″E / 31.5489973081°N 34.7294776315°E |
 |
|
| 61-0024-100 | תל לכיש | Tel Lachish | שרידי עיר מבוצרת על גבעה, בגדה הדרומית של נחל לכיש. בחפירות שנערכו בתל, נחשפו חומות, שערים, סוללת מצור, מחסנים, ארמון מלכותי, מקדשים, מבני מגורים, באר מים, אורוות, רובעי מסחר ומתחם מבוצר. סביב התל נחשפו מערות קבורה רבים. | 31°33′50″N 34°50′49″E / 31.5638093284°N 34.846845365°E |
 |
|
| 61-0016-100 | תל בורנה | Tel Burna | שרידי עיר - מצודה על גבעה נישאת, בגדה הצפונית של גוברין. בחלק העליון של התל, על-פני השטח נראים שרידי מצודה רבועה שעומדת לגובה - 10-6 נדבכים. למרגלות התל משתרעת עיר תחתית. מצד צפון-מזרח מצויים בתי הקברות של העיר. | 31°37′48″N 34°52′24″E / 31.6298973373°N 34.8734709251°E |
 |
|
| 61-0564-100 | מחצבת רבדים | Revadim quarry | שרידי יישוב קדום על גבעה מדרום לנחל תמנה. המחצבה פגעה קשות בשרידים הקדומים. בחלק הצפוני נחשפו במחשופי המחצבה. בחלק הדרומי נחשף רכוז של כלי צור ועצמות בעלי חיים ממינים שונים, ביניהם צלע של פיל ועצמות חזירים. | 31°47′12″N 34°49′18″E / 31.7865832882°N 34.8217066035°E |
| |
| 61-0067-100 | אור הנר | Or HaNer | שרידי מבנים, חצרות מוקפות גדרות אבן, ממערב לגבעה נחשף שרידי קבר מעוטר. | 31°32′43″N 34°35′50″E / 31.5452816301°N 34.5973346979°E |
| |
| 62-0976-100 | תל ערד | Tel Arad | שרידי עיר גדולה ומרכזית בחלק המזרחי של בקעת באר שבע. בחפירות שנערכו בעיר (במשך 18 עונות) נחשף מרכז עירוני גדול מהאלף השלישי לפנה"ס. העיר הייתה מוקפת חומה. בחלק הגבוהה נחשפה מצודה ממלכתית עם מקדש. כן נחשף ארכיון. | 31°16′53″N 35°07′38″E / 31.2812722448°N 35.127089084°E |
 |
|
| 62-1342-100 | חורבת ערוער | Aruar | שרידי עיר על תל בגדה הצפונית של נחל ערוער. בתל נערכו חפירות שחשפו שרידי יישוב מסוף ימי בית ראשון.ומסוף ימי בית שני. באחד השטחים נחשף בית מידות גדול, ועשרים וחמש ממגורות. למרגלות התל מצויים שרידי מבנים. | 31°09′08″N 34°58′44″E / 31.1521231787°N 34.9789667662°E |
| |
| 62-0396-100 | תל משוש | Tel Masos | שרידי עיר גדולה על הגדה הצפונית של נחל באר שבע. באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות שחשפו מתחם מתק. ב"ת II, מצודה ברזלית, מנזר נסטוריני-ביזנטי. | 31°12′49″N 34°57′58″E / 31.2136565098°N 34.9662279619°E |
| |
| 62-1268-100 | חורבת יתיר | Hurvat Yatir | שרידי יישוב מדרום לנחל יתיר. על-פני השטח נראים אבני בנייה ופריטים אדריכליים, יסודות מבנים. בורות מים, מבנה ציבורי וקברים. באתר נערכו חפירות שחשפו שרידי כנסייה עם רצפת פסיפס. | 31°21′11″N 35°00′59″E / 31.3531842157°N 35.0165012615°E |
 |
|
| 62-1268-101 | חורבת ענים | Hurvat Anim | שרידי יישוב ביער יתיר. בין בתי החורבה, נמצאו בית כנסת, מסגד, רצפות פסיפס, בורות מים ומערות קבורה. | 31°21′08″N 35°04′06″E / 31.3522936908°N 35.0683461386°E |
 |
|
| 62-1059-100 | תל מלחתה | Tel Malchata | שרידי עיר גדולה בחלק המזרחי של בקעת באר שבע, למרגלות התל משתרעת העיר מהתקופות המאוחרות (60 דונם). בתל נערכו חפירות החל משנת 1967. | 31°13′03″N 35°01′34″E / 31.2174514135°N 35.026141982°E |
| |
| 62-1349-100 | חורבת דרגות | Hurvat Dargot | 31°18′13″N 35°04′42″E / 31.3036460492°N 35.0782899575°E |
|
אתרים ארכאולוגיים בנגב
[עריכת קוד מקור]| מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | תמונות נוספות
|
|---|---|---|---|---|---|---|
| 20-9000-101 | תל באר שבע | Tel Be'er Sheva | תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע. התקופה העיקרית המיוצגת בשרידים שנמצאו בתל היא המבנים ממאה ה-9 לפנה"ס שנבנו על ידי תושבי ממלכת יהודה, והתל נבנה מחדש שלוש פעמים עד שנהרס סופית בשלהי המאה השבעית עם הכיבוש הבבלי. | 31°14′42″N 34°50′26″E / 31.245°N 34.840556°E |
 |
|
| 20-2200-101 | ממשית | Mamshit | ממשית הייתה עיר נבטית ששמשה תחנת מעבר ועיר חקלאות על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע. האתר שוכן 5 ק"מ דרומית-מזרחית לדימונה. בעיר נמצאו שרידים מכל התקופות הנבטיות שבהן התקיימה לצד שרידים מן התקופה הרומית המאוחרת במהלכה בוצרה העיר, ומן התקופה הביזנטית, שבמהלכה נבנו כנסיותיה. | 31°01′34″N 35°03′50″E / 31.026111°N 35.063889°E |
 |
|
| 20-1344-101 | מנזר גבעות בר | Giv'ot Bar Monastery | מנזר מהתקופה הביזנטית שהתגלה באתר, ובו קפלה המרוצפת פסיפסים. | גבעות בר 31°21′24″N 34°45′22″E / 31.3566°N 34.756197°E |
| |
| 20-0099-101 | הר רומם | Mount Romem | מנזר מהתקופה הביזנטית שהתגלה באתר, ושרידי קבר וקו חומה מהתקופה הכלכוליתית. | מצפה רמון 30°30′52″N 34°36′34″E / 30.51444°N 34.60957°E |
| |
| 20-9999-101 | בית הכנסת העתיק במעון | Maon Synagogue | בית הכנסת העתיק שוכן בחורבת מעון שהיא אתר ארכאולוגי השוכן ליד צומת מעון, ממזרח לקיבוץ נירים שבנגב הצפון-מערבי וכ-20 ק"מ מדרום לעזה. במקום שכן יישוב יהודי בשם מעון המזוהה עם "מנואיס" שבמפת מידבא. היישוב הגיע לשיאו בתקופה הביזנטית במאות ה-5 וה-6, אולם למעט שרידי בית כנסת, כל שנותר ממנו הוא בור מים ושני מבנים. בית הכנסת נחשף בעת סלילת הכביש הסמוך בשנים 1957-1958. המבנה ידוע בעיקר בזכות רצפת הפסיפס הצבעונית שבו, שהשתרעה על פני אולם התווך שלו. | קיבוץ נירים 31°19′44″N 34°24′32″E / 31.328889°N 34.408889°E |
 |
|
| 62-0099-100 | מצד שער רמון | Metsad Saharonim | חאן נבטי (42 X 42 מ') עם חדרים סדורים סביב חצר מרכזי. החאן נבנה על ידי הנבטים באמצע המאה ה-א' לספירה והמשיך להיות בשימוש עד לתחילת המאה ה-ג' לספירה. חלק מהחאן היה בשימוש (אולי על ידי הצבא הרומי) במאה ה-ד' -ה' לספירה. | 30°36′17″N 34°56′19″E / 30.6048238533°N 34.9385337747°E |
 |
|
| 62-1151-101 | מואה | Moa (Nabataeans city) | עיר נבטית באזור הערבה צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר. היא פעלה כתחנת מעבר בדרך הבשמים בממלכת הנבטים בתקופה הרומית. ביישוב היה חאן וסביבו מרכז ציבורי. במקביל, התפתחה במקום חקלאות ענפה. בפי הבדואים ששכנו באזור נקרא היישוב בשם "מוית עוואד". | 30°32′29″N 35°09′40″E / 30.541389°N 35.161111°E |
 |
|
| 62-2200-101 | מעלה עקרבים | Scorpion's Pass | דרך תלולה ומפותלת בנגב המזרחי, מדרום למכתש הקטן, בקטע המרכזי של כביש 227. המעלה שימש עורק תחבורה עיקרי בין באר שבע לאילת מאז סלילת הכביש במקום ב-1927 ועד 1956, אז נסלל כביש מעלה העצמאות (כביש 40). בראש המעלה ניצבת אנדרטה בצורת צריח (סמל חיל ההנדסה הישראלי) שהוקמה לזכר הנופלים במבצע לוט ב-1950. מעל לאנדרטה, בראש המצפה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים בטבח מעלה עקרבים שאירע ב-17 במרץ 1954. | 30°54′24″N 35°07′53″E / 30.90660°N 35.13126°E |
 |
|
| 62-0031-103 | רחובות בנגב | Rehovot BaNegev | עיר נבטית עתיקה, על דרך הבשמים, באזור הנגב ליד נחל שונרה וחולות שונרה. כיום יש באזור מחנה של צה"ל בשם "מחנה הר קרן". | 31°01′48″N 34°33′57″E / 31.029906°N 34.565707°E |
| |
| 62-0031-102 | חורבת סעדון | Horbat Sa`adon | אתר ביזנטי לא חפור שנמצא בנגב הצפוני, כ-8 ק"מ מדרום מערב לחלוצה וכ-4 ק"מ מצפון מזרח לרחובות בנגב. שוכן בגדה הדרומית של נחל סעדון. השם סעדון הוא עיברות של השם הערבי של האתר ח'ירבת א-סעדי. | 31°01′45″N 34°36′28″E / 31.02911°N 34.60781°E |
| |
| 62-0031-101 | חלוצה | Haluza | עיר נבטית, כ-20 ק"מ דרומית-מערבית לבאר שבע. העיר הוקמה במאה ה-3 לפנה"ס כתחנה לאורך דרך הבשמים. היא שגשגה בתקופה הנבטית ובתקופה הרומית, והייתה לבירת מחוז בתקופה הביזנטית. הנצרות החלה חודרת לעיר במאה ה-5, ובניגוד לערים אחרות בנגב, חלוצה לא ננטשה עם הכיבוש הערבי. העיר השתרעה על שטח של יותר מ-1,000 דונם ונראה שלא נהרסה אלא נקברה ברובה מתחת למעטה של חול. בשנת 2005 הוכרזה חלוצה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים. | 31°05′55″N 34°39′12″E / 31.09850°N 34.65346°E |
 |
|
| 62-0031-991 | חורבות עבדת | Avdat | עבדת הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה המכונה דרך הבשמים. מרכז העיר (האקרופוליס) שוכן בהר הנגב, על שלוחת גבעה לצד ציר התנועה העתיק מצפון לדרום, וממזרח לכביש 40. הוא נישא לגובה של 655 מטר מעל פני הים, ומשקיף על סביבתו מרום של כ-80 מטר. כלל שטחה הבנוי של עבדת משתרע על כ-85 דונם, והיא ניצבת כיום במרכזו של גן לאומי בשטח של 2,100 דונם. | 30°47′39″N 34°46′24″E / 30.794167°N 34.773333°E |
 |
|
| 62-1340-100 | נחל בוקר (אתר ארכאולוגי) | Nahal Boker (Archaeological site) | שרידי יישוב על שלוש גבעות בשפולי הר חלוקים וסמוך לנחל בוקר. בחפירות נחשפו שרידי מבנים עם חצרות ומכלאות. בקרבת מקום חצובים ספלולים ובנויים רגמים. במורד המזרחי של השלוחה חצובות מערות ששימשו למגורים. | 30°54′34″N 34°47′28″E / 30.9093070367°N 34.7912462425°E |
| |
| 16-0866-101 | מצודת יטבתה מתקופת הברזל | Iron Age Yotvata fortress | מצודה מראשית תקופת הברזל (1300-1150 לפני הספירה) השוכנת בסמוך לקיבוץ יטבתה. המצודה הגנה על דרכי הגישה לנווה יטבתה ששימש מקור עיקרי לפחמים, מים ומזון לחופרי תמנע | 30°54′34″N 34°47′28″E / 30.9093070367°N 34.7912462425°E |
 |
|
| 16-0099-101 | מצד נקרות | Nekarot fortress | מבנה נבטי ומצד רומי ששימש כעמדת שמירה ושוכן על גדת נחל נקרות. העמדה הוקמה על ידי הנבטים כדי להגן על דרך הבשמים. | 30°34′45″N 35°00′48″E / 30.579167°N 35.013333°E |
 |
|
| 16-2560-101 | חורבת עוזה | Hirbat Uzza | אתר ארכאולוגי רב שכבתי בגבולה המזרחי של בקעת ערד, מעל לנחל קינה. החורבה שימשה כמצודה לכל אורך התקופות ושלטה על דרך עתיקה העוברת בנחל. | 31°12′33″N 35°09′56″E / 31.209188°N 35.165672°E |
 |
|
| 16-0362-101 | תל נגילה | Tel Nagila | תל ארכאולוגי על גבעה בגדה המערבית של נחל שקמה בחלקו התיכון, בין כביש 40 וקיבוץ רוחמה | 31°12′33″N 35°09′56″E / 31.209188°N 35.165672°E |
 |
|
