השיח הפרשני של האמנות הקאנונית הישראלית מכונן עולם המורכב משתי קטיגוריות מיתיות: "מקומי" ו"אוניברסלי". ״מקומי״ הוא כל מה שקונה לעצמו תוקף בעזרת הנרטיב הציוני, ו״אוניברסלי״ הוא כל מה שנתפש כשייך לתרבות המערב, ובעיקר לתרבות אירופה. ״עולמות אחרים״ נעדרים כמעט כליל מן השיח הזה.
